נכשלת? אבא שבשמיים תמיד מחכה לך

מַצָּב נוֹסָף בּוֹ נָתוּן הָאָדָם לְחֻלְשַׁת הִסְתַּכְּלוּת מֻטְעֵית וְשִׁקְרִית שֶׁל נָטוּשׁ, עָזוּב וּמֻפְקָר, הוּא בְּמַצְּבֵי מְעִידָה. כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מוֹעֵד וְנִכְשָׁל בְּדָבָר מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וּבְיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר נִכְשָׁל הוּא בְּעָוֹן חָמוּר כְּחִלּוּל שַׁבָּת, עֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא, חָשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁמֵּעַתָּה הֲרֵי הוּא שָׂנאוּי, מְשֻׁקָּץ וְתוֹעֵבָה, נָטוּשׁ וּמֻפְקָר, לְלֹא סִכּוּי- וּלְפָחוֹת בְּסָמוּךְ לְחֶטְאוֹ- שֶׁל נֶאֱמָנוּת הַבּוֹרֵא כְּלַפָּיו.

נִתְבּוֹנֵן,

הֲכִי יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא הָאָדָם?! הֲכִי יִתָּכֵן שֶׁלֹּא לָקַח הַבּוֹרֵא בְּחֶשְׁבּוֹן שֶׁעָתִיד הָאָדָם לַחֲטֹא לְפָנָיו?! וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ הֵעִיד בְּתוֹרָתוֹ "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח, כא), וְעוֹד אוֹמְרִים אָנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ.

וְאִם כֵּן, לְשֵׁם מָה טָרַח עִמָּנוּ הַבּוֹרֵא כָּל כָּךְ בַּהִוָּצְרוּת שֶׁיְּצָרָנוּ לְעַם; בְּשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, בִּגְאֻלָּתֵנוּ בְּנִסִּים וּבְמוֹפְתִים, בִּקְרִיעַת יַם סוּף, בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, חִנּוּךְ שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר בְּמַתָּנוֹת- מָן, בְּאֵר וְעַנְנֵי כָבוֹד, וּלְאַחַר מִכֵּן כִּבּוּשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנִסִּים וּבְמוֹפְתִים גְּדוֹלִים אֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים עֲנָקִים וּנְפִילִים שֶׁשָּׁהוּ בָּהּ, וְכִי לֹא יָדַע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁנֶּחֱטָא לוֹ?! וּלְשֵׁם מָה, אִם כֵּן, כָּל הַטֹּרַח הַזֶּה?

בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר, אַף שֶׁיָּדַע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁצָּפוּי מִצִּדֵּנוּ מְעִידוֹת וּמֶחְדָּלִים, וְאַף כַּעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים- עִם כָּל זֶה חָפֵץ ה' בָּנוּ, שֶׁכֵּן יֵשׁ תִּקּוּן לְכָל מְעֻוָּת. וּלְכָךְ הֲלֹא הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְ"הִמְצִיא" פִּתְרוֹן הַנִּקְרָא "תְּשׁוּבָה", וּמוּבָא בַּחֲזַ"ל שֶׁהַתְּשׁוּבָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁכֵּן מִצַּד הַהִגָּיוֹן וְהַסְּבִירוּת לֹא נִתָּן לְתַקֵּן שׁוּם חֵטְא, שֶׁכֵּן הַחוֹטֵא דִּינוֹ כְּמוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, וּמַה תַּקָּנָה תִּתָּכֵן לַמּוֹרֵד בַּמַּלְכוּת?

אֵמוּן בְּמַצְּבֵי מְעִידָה

אֵיזֶה נִסָּיוֹן נָמִיט עַל עַצְמֵנוּ לוּ נָחוּשׁ בְּאִי-אֵמוּן מִצִּדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמַצְּבֵי הַמְּעִידָה שֶׁלָּנוּ, הֲרֵי שֶׁהָאָדָם לֹא יֶחֱטָא כְּלָל זֶהוּ בִּלְתִּי נִמְנָע, וְלוּ יָחוּשׁ הָאָדָם תְּחוּשַׁת עֲזִיבָה וְשִׂנְאָה מִצַּד הַבּוֹרֵא כְּלַפָּיו בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, הֵיאַךְ יָשׁוּב אֵלָיו? הֵיאַךְ יָעֵז לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ? הֲלֹא בְּכָךְ יֵלֵךְ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי וּלְעוֹלָם לֹא תְּהֵא לוֹ תַּקָּנָה.

וְלֹא עוֹד, וְכִי לֹא לָקְחוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה בַּחֶשְׁבּוֹן שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם, וּמִיָּד בְּסָמוּךְ לְחֶטְאוֹ יִצְטָרֵךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה? וְהֵיאַךְ, אִם כֵּן, תִּקְּנוּ לָנוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה בְּכָל מַצָּב, שֶׁכֵּן אַף הַחוֹטֵא קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה אֵינוֹ פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהֵיאַךְ תִּקְּנוּ לָנוּ שֶׁיַּעֲמֹד וִיבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, בְּרִיאוּת? אֶלָּא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהֵבִינוּ וְיָדְעוּ שֶׁלְּגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא נִפְגֶּמֶת הַנֶּאֱמָנוּת אֲפִלּוּ כְּלַפֵּי הַחוֹטֵא, שֶׁכֵּן יֵשׁ פִּתְרוֹן הַנִּקְרָא "תְּשׁוּבָה", וּבְשֶׁל כָּךְ חַיָּב לְהַאֲמִין שֶׁמִּיָּד מְרֻצֶּה הוּא לִפְנֵי ה' וְחָפֵץ בּוֹ ה' לִשְׁמֹעַ בַּקָּשָׁתוֹ.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אַף טֶרֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם תְּשׁוּבָה מַמְתִּין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְעֶצֶם זֶה שֶׁיָּבֹא לְפָנָיו וִיבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו, כְּלוֹמַר, מְצַפֶּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְזֶה הַחוֹטֵא שֶׁיִּתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו וְאַף טֶרֶם שֶׁשָּׁב, וְהַסִּבָּה לְכָךְ- שֶׁמָּא מִתּוֹךְ זֶה יִתְבּוֹנֵן בִּתְלוּתוֹ בַּבּוֹרֵא וְיָשׁוּב, שֶׁכֵּן זֶה הַחוֹטֵא, בָּזֶה שֶׁחָטָא חָשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁל עַצְמָאוּת וּכְאִלּוּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַבּוֹרֵא, וּכְמוֹ שֶׁהִסְבַּרְנוּ לְעֵיל. אִם כֵּן מַמְתִּין הַבּוֹרֵא לְזֶה הַחוֹטֵא שֶׁיָּבֹא אַף בִּשְׁבִיל לְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָחוּשׁ בִּתְלוּתוֹ בַּבּוֹרֵא וּבְכָךְ יָשׁוּב.

לִבְנֵי אָדָם קָשֶׁה לְהָבִין זֹאת, וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁהַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם הִנָּהּ מֻטְעֵית, וּמְדַמִּים זֹאת לְפוֹעֵל שֶׁחָטָא לַאֲדוֹנוֹ, הִפְסִידוֹ, דִּבֵּר עָלָיו סָרָה, בָּגַד בּוֹ- הֲיִתָּכֵן שֶׁיָּבֹא פּוֹעֵל זֶה בְּמַצָּב זֶה שֶׁל חֶטְאוֹ לַאֲדוֹנוֹ וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ צְרָכָיו שֶׁיּוֹסִיף לוֹ בְּמַשְׂכֻּרְתּוֹ אוֹ בִּשְׁעוֹת עֲבוֹדָתוֹ, אוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ בִּזְמַן שֶׁכָּזֶה הֲטָבוֹת עֲבוּר בְּנֵי בֵיתוֹ וִידִידָיו?! בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת דָּבָר שֶׁכָּזֶה! וְלָכֵן נִדְמֶה לִבְנֵי אָדָם שֶׁכְּמוֹ כֵן הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא וְיַחֲסוֹ לִבְרוּאָיו, וּלְכָךְ מַתְמִיהִים: הֲיִתָּכֵן שֶׁיְּבַקֵּשׁ אָדָם צְרָכָיו לְאַחַר שֶׁחָטָא? וּבְעֶצֶם הַהֲלָכָה קוֹבַעַת אַחֶרֶת, שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁחָטָא בַּשּׁוּק קֹדֶם מִנְחָה, וְכִי בְּשֶׁל כָּךְ פָּטוּר מִלְּהִתְפַּלֵּל תֵּכֶף מִנְחָה?! בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא! וּמַדּוּעַ?

אֶלָּא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהַמָּשָׁל הַנָּכוֹן הוּא זֶה: מָשָׁל לְבֵן שֶׁגָּלָה מֵעַל שֻׁלְחַן אָבִיו וְסָר מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְנִתְחַבֵּר לַחֲבֵרִים פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, הַבֵּן בְּמַצָּב זֶה חָשׁ חָפְשִׁי וְעַצְמָאִי, שֶׁבְּיָדָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ. נִתְבּוֹנֵן, לְמַה מִּשְׁתּוֹקֵק הָאָב בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה? הֲלֹא לְכָךְ שֶׁיְּהֵא הַבֵּן בְּמַחְסוֹר וּבְדֹחַק וְיָחוּשׁ בִּתְלוּתוֹ וּבְצֹרֶךְ לְעֶזְרָתוֹ וְיִגַּשׁ אֵלָיו שֶׁיַּעְזְרֵהוּ, וְאָז בְּחֵפֶץ לֵב יְקַבְּלוֹ אָבִיו, שֶׁכֵּן רַק בְּדֶרֶךְ זוֹ יֵשׁ סִכּוּי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יָשׁוּב אֵלָיו. וְכַאֲשֶׁר יָבֹא הַבֵּן יוֹם אֶחָד וְיָרִים טֶלֶפוֹן לְאָבִיו בְּבַקָּשָׁה שֶׁיְּקַבְּלוֹ לְבֵיתוֹ חֲזָרָה, מַה יָּשִׁיב לוֹ אָבִיו?- לְטֶלֶפוֹן כָּזֶה מְחַכֶּה אֲנִי יָמִים וְלֵילוֹת, וְאֵיךְ לֹא אֲקַבֶּלְךָ?...

כֵּן צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא אֱמוּנָתֵנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר חוֹטְאִים אָנוּ, הַחֲרָדָה כִּבְיָכוֹל שֶׁל הַבּוֹרֵא עָלֵינוּ וְדַאֲגָתוֹ בִּזְמַן שֶׁכָּזֶה הִיא חָלִילָה פֶּן נִנְטֹשׁ אוֹתוֹ וְנִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן כַּמָּה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ הוּא כַּאֲשֶׁר אָדָם זֶה שֶׁמֵּחֲמַת שִׁכְחָתוֹ אֶת ה' נָפַל בַּחֲטָאִים וְזֶה עַתָּה נִזְכָּר בְּבוֹרְאוֹ, וְאַף שֶׁנִּזְכָּר בַּבּוֹרֵא לְשֵׁם צְרָכָיו הַפְּרָטִיִּים, עִם כָּל זֶה שָׂמֵחַ הַבּוֹרֵא, שֶׁכֵּן מִתּוֹךְ כָּךְ יַחֲזֹר הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם וְיֵשׁ סִכּוּי שֶׁבְּכָךְ יַחֲזֹר לְמוּטָב.

עָצְמַת הַתְּשׁוּבָה הוֹפֶכֶת אֶת הָאָדָם לְיָדִיד קָרוֹב וְנֶחְמָד

וְכֵן מְבֹאָר בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה (פרק ל"א): מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִשָּׁה מְחַכָּה לְבַעְלָהּ שֶׁיָּבֹא מִן הַדֶּרֶךְ אוֹ אָב לִבְנוֹ, יוֹתֵר מִכָּךְ מַמְתִּין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָאָדָם אֵימָתַי יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה.

הֲרֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹשֵׁב, מַמְתִּין וּמְצַפֶּה בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ שֶׁתְּהֵא וְהָעִקָּר שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו.

וּמֵעִיד הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, שֶׁכַּאֲשֶׁר קוֹרֵא הוּא מַאֲמָר זֶה, עֵינָיו יוֹרְדוֹת מַיִם מֵהִתְרַגְּשׁוּת הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַמְתִּין לָנוּ כָּל כָּךְ לִתְשׁוּבָתֵנוּ וַאֲנַחְנוּ מִתְמַהְמְהִים.

וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁעָצְמַת הַתְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן, אֵינָהּ הִתְפַּיְּסוּת גְּרֵידָא, שֶׁכֵּן פּוֹעֵל שֶׁחָטָא לַאֲדוֹנוֹ, מֵהִתְפַּיְּסוּת לְבַד עֲדַיִן לֹא סָבִיר וְהֶגְיוֹנִי שֶׁיַּרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לָקוּם וּלְבַקֵּשׁ מֵאֲדוֹנוֹ בַּקָּשׁוֹת וּצְרָכִים שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ.

אֶלָּא וַדַּאי עָצְמַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוֹפֶכֶת אֶת הָאָדָם לְיָדִיד קָרוֹב וְנֶחְמָד, וְכַמּוּבָא בָּרַמְבַּ"ם שֶׁזּוֹ פְּעֻלַּת הַתְּשׁוּבָה- לַהֲפֹךְ אֶת הַחוֹטֵא מִמְשֻׁקָּץ וְתוֹעֵבָה לְאָהוּב וְקָרוֹב וְנֶחְמָד וְיָדִיד. וּבִידִיעָה זוֹ כְּמוֹ כֵן נְקַבֵּל תִּקְוָה תָּמִיד לָשׁוּב לַה', דְּאִם לֹא כֵן, אֶלָּא נָחוּשׁ שֶׁאָנוּ שְׂנוּאִים לַה' בְּעִדַּן חֵטְא וְכִבְיָכוֹל לֹא אִכְפַּת לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאִתָּנוּ- נִתְיָאֵשׁ, נִפְחַד תָּמִיד פֶּן יַעַזְבֵנוּ ה', וְכָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, יד): "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי". אוּלָם בִּידִיעָה זוֹ שֶׁאַדְּרַבָּא, כַּאֲשֶׁר מוֹעֲדִים וְנִכְשָׁלִים אָנוּ בְּחֵטְא, חָרֵד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִמַּצָּבֵנוּ וּמְחַפֵּשׂ עֵצוֹת אֵיךְ לַהֲשִׁיבֵנוּ אֵלָיו וְאֵיךְ לְשָׁמְרֵנוּ לְבַל נִמְעַד יוֹתֵר, שֶׁכַּיָּדוּעַ יֶשְׁנָהּ שְׁמִירָה עֶלְיוֹנָה גַּם עַל הַפּוֹשְׁעִים עַד כַּמָּה וּלְהֵיכָן יִפְּלוּ בַּחֲטָאֵיהֶם וְעַד אֵיזֶה שְׁאוֹל יֵרְדוּ, שֶׁכֵּן לֹא כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ הָרָשָׁע לַעֲשׂוֹת יַעֲלֶה בְּיָדוֹ.

כְּשֶׁנֵּדַע זֹאת תָּמִיד, נַאֲמִין בַּתְּשׁוּבָה, וְנַאֲמִין שֶׁאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ שֶׁנָּשׁוּב, בְּוַדַּאי שֶׁרְצוֹנוֹ יִתְקַיֵּם, שֶׁכֵּן הֲיִתָּכֵן שֶׁרְצוֹן ה' לֹא יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהִתְקַיֵּם?!

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.