הרב זמיר כהן - כיצד נבחר מקום לימודים מתאים לילד?

בבואנו לבחור את המוסד החינוכי בו ילמד ילדינו, עלינו לזכור כי במקום זה הוא עתיד לשהות במשך שנים ארוכות מידי יום ביומו כחצי יום ויותר לאורך רוב ימות השנה, וכי מדובר בשנים גורליות ביותר במה שנוגע לעיצוב אישיותו, בריאותו הנפשית, ורמת השכלתו.

משום כך אין להקל ראש בבחירת בית ספר רק בשל היותו קרוב לבית, או משום המבנה הנאה שבו הוא שוכן, או בזכות שמו המפורסם בשל אישים נודעים שלמדו בו, אלא יש לתת את הדעת על החשוב באמת, כמפורט להלן.

הדברים מודגשים כאן משום שהורים רבים נוטים להיכשל, בפרט בילד הראשון, בבחירת המוסד החינוכי. מצוי שבית הספר נבחר על פי קרבתו לבית, או מסיבות אחרות שעם כל חשיבותן הן שוליות ביחס למה שחשוב באמת.

עלינו כהורים להיות בשעה זו בבחינת "חכם הרואה את הנולד", ולא להיות פזיזים בקבלת החלטה כה גורלית, מבלי לתת את המשקל הנכון לעיקר כנגד הטפל, ומבלי לתת את הדעת לעובדה שמוסד חינוכי או זרם חינוכי אשר הצליח או לא הצליח לפני שנים, בהיותנו אנו ילדים, לא תמיד נשאר כזה עד היום.

במסגרת פרק זה נסכם את הנתונים הנדרשים למוסד חינוכי איכותי, ונציג את העובדות הקיימות, לתועלת ההורים החפצים באמת בטובת ילדיהם.

מהו מוסד איכותי?

ובכן, כל מתבונן יסכים בוודאי כי מוסד חינוכי איכותי אמור בראש ובראשונה לענות על הדרישות המרכזיות הבאות:

1. הענקת חינוך מוסרי וערכי של דרך ארץ ומידות טובות, כגון: כבוד הזולת, כבוד ההורים והמורים, עיצוב ופיתוח האישיות, כלים להתמודד עם אתגרי החיים ותקופות משבר, כאשר לכל אלה דרושות תוצאות מוכחות. ובכלל זה, הקפדה על קבלת תלמידים שאינם נחשפים למפגעים טכנולוגיים ותקשורתיים שונים.
2. יכולת סבירה לשמור על שלומו הפיזי של הילד.
3. הקניית ידע לימודי אשר יבטיח את השכלת הילד בהתאם למסוגלותו.

בחינה מדוקדקת של שלוש דרישות בסיסיות אלה, תעלה בבירור כי שתי הדרישות הראשונות חשובות אף יותר מהשלישית. שהרי אם אין ביכולת בית הספר להגן על הילד מהשפעה חינוכית הרסנית, או לשמור על חיי הילד ועל בריאותו, לא נוכל להרשות לעצמנו להפקיד/להפקיר את ילדינו היקרים בבית ספר זה, גם אם רמתו הלימודית אכן גבוהה.

הישגים לימודיים

אמנם יש לציין את אשר הולך ומתברר כיום, כי רמת הלימודים של בית הספר והישגי תלמידיו במגמת ירידה, ככל שרמת האלימות החברתית בו במגמת עליה. זאת בשל הסיבות הפשוטות הבאות:

1. זמן יקר שהיה אמור להיות מוקדש ללימודים בעת השיעור, מתבזבז על השלטת סדר ומשמעת.
2. תלמיד החושש מפגיעה בגופו או בנפשו, אינו מרוכז כראוי בחומר הנלמד.
3. התלמיד נעדר מהלימודים בתירוצים שונים, משום שחושש מאלימות מילולית או פיזית מצד חבריו בבית הספר.

גם אובדן הכבוד למורים ולמורות וחשיפת התלמידים לכלי המדיה השונים ללא גבולות, משפיעים מאד על ההישגים הלימודיים.

תלמיד שאינו מכבד את המורה אינו פתוח לקבל ממנו לימוד והדרכה, ותלמיד שמוחו טרוד במה שראה בסרטים רוויי יצרים, או בפחדים ודמיונות שפיתח בעקבות צפייה בסרטים אחרים, אינו מיושב דיו לקליטת התכנים הנלמדים בשיעורים. ולכל אלה מצטרף חוסר רב בשעות שינה, עקב הצפייה המיותרת.

והרי תלמיד הלומד בכתה שאלו הם תלמידיה, וכולם חיים באווירה דומה, ירד גם הוא בהכרח לרמה רדודה זו, והתוצאה תהיה בהתאם.

כיתות מעורבות ורמה לימודית

עוד יש לציין כי ממחקרים שנערכו בארצות הברית עולה שבנות הלומדות בבית הספר בכיתה שיש בה גם בנים, חשות משניות לבנים, ובחלקן אפילו מאוימות, ומשום כך אינן מרוכזות בלימודים כראוי. גם הבנים בכיתות אלה טרודים בעניינים אחרים ואינם מרוכזים כראוי בלימודים. פיצולם לכיתות נפרדות העלתה את הישגי לימודיהם של הבנים, ועוד יותר מהם - את הישגי הלימודים של הבנות.

בנוסף, ממחקר שנערך בישראל עולה, כי מאחר שהמוח הנשי שונה מהמוח הגברי, ישנם מקצועות שבהם הבנות קולטות מהר יותר את החומר הנלמד, וישנם מקצועות שבהם הבנים קולטים מהר יותר את החומר הנלמד, בכל מקצוע חל עיכוב בהתקדמות הכללית בגלל הקבוצה שאינה כשירה לקלוט במהרה את החומר הנלמד. פיצול הכתה לכיתת בנים ולכיתת בנות, העלתה את ההישגים הלימודיים של כולם.

המצב כיום במציאות זמננו

מהאמור עולה שגם אם הנהלת בית הספר שואפת ועושה הכל לרומם את רמת תלמידיה להישגים לימודיים גבוהים, וגם אם ספרי הלימוד יהיו חדישים ואיכותיים ברמתם הגבוהה, אם הילד אינו חש שמחה להגיע לבית הספר, ואין לו שלווה וריכוז בלימוד, ההישגים הלימודיים שלו בפועל יהיו ברמה נמוכה.

בדיקת המציאות הקיימת במכלול בתי הספר בארץ, לאור עדויות, מחקרים, כתבות ודיווחים, מעלה בבירור שלפי המצב בפועל כיום, הורה המעוניין וחפץ באמת: א. בחינוך איכותי לילדיו ב. בשמירה על בריאות ושלימות גופם ג. בהגעתם להישגים גבוהים בלימודים, יוכל להשיג את שילובם של שלוש אלה בבית ספר תורני בלבד [יודגש כי אין הכוונה כאן לבית ספר ממ"ד (ממלכתי-דתי) אשר למרבה הצער ירד פלאות ותלמידיו נחשפים כיום לכל ההשפעות השליליות אליהם נחשפים תלמידי בית הספר הממלכתי. אלא הכוונה לתורני-חרדי. בתי ספר איכותיים כאלה פזורים בכל רחבי הארץ, חלקם נועדו לתלמידים שהוריהם חרדים לכל דבר, וחלקם מיועדים לתלמידים שהוריהם בשלבי התחזקות שונים]. ואין זה משנה אם מדובר בהורה המוגדר חילוני, דתי או מסורתי.

אמנם, ישנם הורים החוששים משינויים בהנהגות הבית, אשר ילד להורים שאינם דתיים, הלומד בבית ספר תורני, יביא עמו הביתה לאחר שלמד עליהם. ובכן, ראשית יש לזכור שגם אם אכן כך יהיה, בדרך כלל הבקשות תהיינה מינימליות וקלות לביצוע, כגון שאמא תדליק נרות שבת, שאבא יקדש וכדומה. דברים שגם ההורים ייהנו מהם בסופו של דבר. ובכל מקרה, בוודאי נסכים כולנו ש"הקרבה" זו מצד ההורים, כאין וכאפס היא לעומת הרווח האדיר שבקבלת ילד המחונך לערכי מוסר ולמידות טובות, לכיבוד אב ואם, והוא חי בחברה שאינה מסכנת את חייו ואת בריאותו הפיזית והנפשית. חברה שהיא מנותקת מסמים, סחיטה באיומים, משחקים מסוכנים, ושאר מרעין בישין אשר לדאבון לבנו מצויים כל-כך כאן בארץ, בבתי הספר שאינם תורניים.

וכבר נאמר כי "כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר, כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים" (תהילים קכז, ד). ומדוע נמשלו לחץ ביד גיבור? לפי שכל זמן שהחץ בידו, יכול הוא לכוונו ולשולחו אל עבר האויב, אולם לאחר שיצא החץ מידו לעבר אוהב מתוך אי שימת לב, אין ביד הגיבור לשנות את המצב. כך כל ילד נמצא ביד הוריו עד גיל מסוים. בתקופה זו בידם לשולחו ללמוד בבית ספר איכותי, ובכך לכוונו לשהות בחברה טובה ולצעוד בדרך טובה, אך כשיצא מידיהם ויסחף חלילה למחוזות רחוקים שלא האמינו שיגיע אליהם, לא יוכלו להתחרט ולומר נשנה ונתקן עכשיו.

מעשה בשני אוטובוסים

מעשה היה עם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, שכאשר הורה טען בפניו כי הוא שולח את בנו ללמוד בבית ספר ממ"ד בגלל המבנה המפואר, בעוד בית הספר התורני שבשכונתו שוכן במבנה מיושן, ואל לו לרב לדאוג, הבן יתחנך לתורה ולמצוות כראוי מתוך ערכי הבית. השיבו הרב: "הנך דומה לתושב תל אביב השולח את בנו בתקופת החופש להתארח ימים אחדים אצל אחיו הגר בטבריה, וסיכמו ביניהם שהאב יעלה את בנו לאוטובוס בתל אביב ואחיו ימתין לו ברדתו בטבריה. אך כשהגיע האב לתחנה המרכזית וראה את האוטובוס המיושן הנוסע לטבריה, החליט להעלות את בנו לאוטובוס החדיש העומד ברציף הסמוך ונוסע לבאר שבע... האם יוכל האב להתלונן אחר כך מודע בני לא הגיע לטבריה? הלא האוטובוס הזה מוביל למקום אחר, ומה בכך שהוא מפואר יותר??"

האם בבית הספר התורני אין בעיות חינוכיות?

מידי פעם נשמעת הטענה: אם אעביר את ילדי לבית ספר תורני, האם מובטח לי שאין שם בעיות חינוכיות? וכי הילדים שם מושלמים?

אולם התשובה פשוטה. בוודאי שגם לילדים הדתיים יש ניסיונות והתמודדויות, וגם בבתי הספר התורניים ניתן לשמוע על בעיות משמעת והצקות לחברים. אולם ההבדל עצום, הן בכמות והן באיכות. שהרי אלה נחשפים בהיתר רשמי של הוריהם ומחנכיהם למסרים הרסניים של אלימות ויצרים, ואלה שמורים ברובם. אלה כמעט שאינם שומעים במשך השנה הדרכה לכיבוד הורים, דחיית סיפוקים, ושליטה בדחפים וביצרים, ואלה שומעים השכם והערב: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (אבות ד,א). "איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (שם). "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות שם). וכמובן: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ" (שמות כ, יב).

לסיכום

עלינו כהורים מוטלת החובה לשלוח את ילדינו לבית ספר שבו יקבלו את מירב ומיטב הערכים היהודיים, ובכך למזער את הסיכונים השונים ולהרוויח הכל.

והרי גם מצד חובתנו כלפי בורא העולם והאדם, עלינו לשאול את עצמינו האם הנחלנו לילדינו את ערכי היהדות לשומרם כהלכה? ואיך נבוא לפני אבינו שבשמים אחרי מאה ועשרים שנה אם ילדינו צועדים בדרך המנוגדת לרצון הבורא? הלא כמה צער יש לאדם המגיע לעולם האמת, ובנו אפילו אינו יודע לומר קדיש כהלכה לעילוי נשמתו.

בפרט שהמציאות מלמדת שילד שהתחנך בבית ספר תורני, גם אם בחר בבגרותו בדרך שונה, נשאר הוא תמיד בעל ערכים מוסריים גבוהים ברגישות לזולת ובכיבוד הורים, ערכים אותם ספג בילדותו, והם מלווים אותו כל חייו.

המאמר מתוך ספרו של הרב זמיר כהן, "המדריך המלא לחינוך ילדים". להזמנה לחצו כאן.