איזה אחד מסממני הגאולה מתקיים בדורינו?

החזרה הארוכה, וזו פעם שלישית, על כל מלאכת המשכן בפרשת פקודי, נראית כמיותרת. חכמינו במדרש רואים כאן סוג של ניהול חשבונות אותו ראוי ומתבקש לערוך כאשר מנהלים קופה ציבורית. העיקרון של 'והייתם נקיים מה' ומישראל' קובע בהלכה כי גם מי שמתנהל ביושר מקסימלי - צריך להתנהל בשקיפות כדי שלא לתת פתחון פה, וכדי למסד את כל המערכות הציבוריות על ביקורת ושקיפות.

בפרשתנו למדנו כי אין זה נוגע רק לפקידים, אלא גם לכל איש ציבור בדרגה וברמה הרוחנית הגבוהה ביותר כמשה רבינו - והוא מוסר דו"ח מפורט על ההוצאות המפורטות של מלאכת המשכן מול ההכנסה.

דוד המלך בתהילים (פרק כ"ד) קובע כי נקיות כפים היא מן המעלות הגדולות ביותר 'מי יעלה בהר ומי יקום במקום קדשו? נקי כפים ובר לבב!

ברור שאדם שידיו וכיסו אינם נקיים לא ראוי לעלות בהר השם, אולם כשהתורה מדברת על 'נקי כפים' היא דורשת מאדם לא רק להמנע מלקחת שוחד או טובות הנאה ולא רק להתרחק ממרמה והפרת אימונים, אלא גם להימנע ממה שיכול לגרום ללזות שפתים ו'מראה של חוסר נקיון כפים' זו המשמעות של ההלכות הנובעות מ'והייתם נקיים מהשם ומישראל' – הנקיות צריכה להראות גם לעם ישראל. אין לאיש ציבור או גזבר הזכות לומר אני יודע שאני נקי ולא חשוב לי מה יאמרו הרכלנים... לא מספיק שאין כלום צריך גם שלכולם ייראה שאין כלום... מי שיש לו נגיעה להון ציבור או לכח שלטוני היכול להיות מושפע ומשפיע – צריך להתנהג בצניעות ואל לו לנהל חיי פאר – לפחות כל עוד לא ידוע לכל כי הינו בעל הון עצמי רב.

איש ציבור חייב לא רק בנקיות אלא גם בשקיפות שתמנע לזות שפתים – וכאמור, משה רבינו, המגיש דו"ח מפורט של הכנסות והוצאות בא ללמד זאת.

העולים בהר השם

מי שנכנס לבתיהם הסגפניים של גדולי ישראל, כאלו שלעיתים קרובות עוברים דרכם מליונים של כספי צדקה - ועל אחת כמה מי שזוכה לחיות במחיצתם ולראות את צורת התנהלותם, נוכח לראות מהי יושרה ונקיון כפים. והוא לומד עוד דבר, כי ישנם אנשים שכסף איננו נסיון ופיתוי עבורם כיון שגם את משכורתם הם לרוב מחלקים לנצרכים, ואילו הם מצידם לא נצרכים אלא לפת לחם וארבע קירות. לעומת זאת מי שעיניו נתונות להנאות העולם ולחיי מותרות – מכניס את עצמו לסכנה של מעידה.  

אולם לא די בכך – כדי להינצל מסכנת המעידה צריך גם לבוז לכבוד ולשררה – ולא אחת אלו הם פיתויים העלולים ביתר שאת, להכשיל את האדם.

אנחנו יודעים היטב שכדי להגיע לעמדת שלטון בימינו - צריך 'קשרי הון שלטון' והפח הזה כבר הפיל רבים... כדי להגיע לשלטון צריך הרבה כסף ולכן גם מי שתאוות הממון אינה שולטת בו רק תאוות הכבוד – עלול להתפתות להצעות של 'שמור לי ואשמור לך' ואולי גם לגרוע מכך... יתירה מזו, תאות הכבוד והשלטון הן כה שתלטניות על האדם עד שהוא שוכח שבסופו של דבר אם וכאשר ייחשף הקלון יהיה גדול...

לא זו בלבד, אדם יכול לבוז לכסף וגם לכבוד - אבל חשוב לו לעזור לבני משפחתו, טבעי שירצה לסייע להם לפחות בביסוס מוסדות התורה שלהם אותם הוא מעריך, ובכל זאת ידוע היטב שהרב שך זכר צדיק לברכה - נמנע מלהעביר כספי תרומות למוסד התורני החשוב של חתנו או לאחרים מבני משפחתו. הרב שטיינמן זצ"ל נמנע מלבקש מבעלי הון תמיכה לישיבות שבראשותו - בעוד שהוא 'תבע' מהם עבור מוסדות תורה וכוללים שלא היתה לו אליהם זיקה אישית ומדובר במי שאילי הון חיכו למוצא פיהם...

יתכן שמעבר לחשש שלהם שמא ואולי ישנה איזו נטיה בשיקול הדעת שלהם בגלל זיקה אישית – הם רצו בנוסף להתנהל במקסימום של 'נקיות' גם כלפי חוץ, נקיות אותה דורשת התורה ואשר מהוה ללא ספק מערך הגנה משמעותי למערכת הציבורית.

ביקורת ציבורית

מכיון שלא כולנו שונאים כסף וכבוד - מסתבר שחלקנו אפילו אוהבים אחד או שנים מהמצרכים המבוקשים הללו – דבר חיובי הוא שישנה ביקורת ציבורית על נושאי משרות שיש להן נגיעה לציבור, הן אלו המקבלות כסף מן הציבור והן אלו שהן בעלות שליטה על כספי ציבור.

אולם, מי יבקר את הביקורת? מאז שהמבקרים עצמם קבעו כי ניתן לחפות על מי שחפצים ביקרו ולפגוע במי שחפצים בנפילתו – איבדנו את מה שרגילים לקרוא 'כלב השמירה של הדמוקרטיה'. מאז שהעיתונאי אמנון אברמוביץ קבע את המונח 'איתרוג' ביחס לאריאל שרון שיצא לתכנית ההתנתקות שהעיתונות חפצה ביקרה, מאז שהוא אמר בכנס במכון ון ליר ב-2005 "צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה מרופד בספוגית צמר גפן ונייר צלופן – לפחות עד תום ההתנתקות", מאז שההתנהלות הזו הפכה להיות קו מנחה של חבורת השליטים של מדינת ישראל שהפכו מכלבי השמירה של הדמוקרטיה לפודלים של השמאל והאליטות – מאז קרסה הביקורת ואיבדה את מהימנותה, וחבל.

אז בינתיים אולי חסכנו הרבה לשון הרע, למדנו כמה גדול כוחה של אינטרסנטיות וכמה מכוערת היא הצביעות, ועד שנזכה לאור האמת נזכור שאנו חיים ב'עקבתא דמשיחא' כפי שמכונה התקופה האחרונה של הגלות בטרם הגאולה וביאת המשיח, ואחד מסממניה היא 'האמת נעדרת', עוד סיבה להגביר את הציפיה לביאת המשיח במהרה.