נותנים סמארטפון פרוץ לילד? למה אתם עושים לו את זה?!

לילדים שלנו אורבות לא מעט סכנות בדרכם להפוך להורים של עצמם. בעשור האחרון השתלט הטלפון החכם על עולמנו, ההורים והילדים כאחד. באופן יחסי, הורים שבוחרים שלא לצייד את ילדיהם בסמארטפון היא תופעת שוליים שעדיין לא נחשבת כחלק מהקונצנזוס החינוכי-חברתי-תרבותי. תנועות שונות, חלקן גלובליות, קוראות לאפשר לילדים לגדול הרחק מרעשי הרקע של ווטאספ, פייסבוק ואינסטגרם, אך עדיין הרוב חוגג את השתלטותו של המסך הקטן על חיינו.

מעט הורים מסוגלים להיות אסרטיביים ולא להיכנע ללחץ שמפעילים עליהם ילדיהם או הסביבה הקרובה, בטענה שהם יוחרמו חברתית. אכן, מדובר בטיעון שאין להקל בו ראש, אך אין להפליג בחשיבותו. ההורים חוששים לילדיהם, ובצדק, אלא שכנראה מחוסר מודעות הם חוששים מהדבר הלא נכון. המכשיר החכם הפך לחלק מתרבות הצריכה. אנחנו 'צורכים' טלפון חכם, והולכים לאיבוד בעולמות וירטואליים. בלחיצת כפתור הם נחשפים לפני הגיהינום, משוטטים במרחבים מפוקפקים שמאיימים לחבל בנפש. אלימות, מילים גסות, פריצות – ומה לא?

מספר לא מבוטל של מקרים מוכיח שתוכנות המותקנות בטלפון החכם יוצרות קרקע זמינה להפוך את ילדינו לקורבנות תמימים וזמינים של תכנים בעייתיים בלשון המעטה, וכן - גם של ציידים יותר מוחשיים, כאלה שלא היינו מאפשרים להם בחיים להתקרב אליהם, לו רק היינו פוגשים אותם במציאות. בעוד שאצטלת המסכים מתירה הכל - מי מגן על הילדים? מי יגיד להם עם מי מותר להתכתב, עם מי לא? מי יגיד להם במה לצפות, במה לא? וגם אם תגידו להם, עד כמה זה יעזור באמת?!

לא חייבים לגייס דוגמאות קיצוניות. שמתם לב, למשל, לאיזו שפה נחשפים הילדים? שמתם לב שאוצר המילים שלהם הצטמצם משמעותית, כמו גם היכולת לתקשר עם הסביבה? שמתם לב לחסמים הרגשיים ולמוגבלות החברתית שחלקם נתקלים איתה, רק משום שלא תורגלו לבוא במגע עם בני אדם? שמתם לב לבדידות העמוקה שחלקם שרויים בה? בהקשר זה, דווקא למערכת החינוך הפורמאלית ישנה חשיבות, היא הופכת למרחב שמזמן מפגש חברתי שאיננו במרחב דמיוני. אינטראקציה שכוללת מגע אנושי, עם ברוגז-שולם, תחרות, קנאה, כעס ומשחקי חברה.

האם מדובר באדישות, עצימת עיניים או שיווק גאוני?

המציאות שנוצרה בשנים האחרונות אמורה לגרום לנו להזדעזע, בפועל. בגלל חשיפת היתר, רף הדברים שגורמים לנו לזעזוע נוסק כלפי מעלה. קשה לנו להרגיש משהו 'על אמת'. המציאות נדמית לסצנה מסרט, ולא הפוך. נוף יפה הופך להעתק של תמונה במסך. האם מדובר באדישות, עצימת עיניים או שיווק גאוני? כך או כך, בדיוק כמונו ההורים, הילדים שלנו נמצאים בסכנת התמכרות לטלפון החכם. סכנת ההתמכרות היא מטרה ותוצאה כאחד. בדרך להפוך למכורים, יהיו כאלה שיהפכו למפלצות וירטואליות ברשת – הם יביישו, יוציאו דיבה, יציקו ויחרימו את הילדים במרחב נטול הכללים.

(צילום: shutterstock)

כמובן שלא מדובר בסכנות היחידות. כמות הפרסומת הסמויות והגלויות מעוררת גם היא פלצות. בעוד שהילדים גולשים, צופים בתוכניות או אפילו מאזינים למוזיקה, הם למעשה נוטלים חלק בתהליך סוציאליזאציה, כור היתוך גלובאלי, שנועד להכשיר אותם להיות אזרחי המחר בעולם נטול הקשרים וזהויות. מי שיגרוף את הרווחים הם מובילי המהפכה הדיגיטלית, שיצרו את המכניזם המושלם של כלכלת הקפיטליזם החדש. בזדוניות ורשעות הם צובעים את החיים בורוד, ממציאים מושגים יפים כמו "לייף סטייל", "צרכנות נבונה ברשת" ודומיהם.

למעשה הם המציאו מחדש את הבדידות האנושית, והפכו אותה לחוויה קשה עוד יותר. כשאתה גולש אתה סופר בודד, וכמה אירוני שמסביבך יש גולשים כמוך. את דור הצרכנים החדש כבר לא צריך לשכנע לצרוך ולרכוש, הם לא זקוקים לשיווק ופרסומות, הם כבר משוכנעים, הם חיים בפרסומת אחת גדולה של גן העדן המובטח.

אנחנו צורכים את תמונת העולם שרוצים להבנות לנו - עולם סוּפֶּר מגניב, מעניין, כולם מדגמנים חיים דבש, אין מגדר, אין זהות, אין מגזר, כולנו שווים, כל אחד יכול להיות מפורסם, כל אחד יכול להיות מאסטר שף, מוזיקאי מחונן, תגלית המאה – חופש האפשרויות מסתכם במכשיר קטן שמחזיקים ביד. המצאה גאונית שפונה לצורך הכי בסיסי שלנו – להיות אהובים. הטלפון החכם הופך אותנו לאנושיים, אנושיים יותר מידי. מה ילדינו ירצו להיות כשיהיו גדולים? תחשבו על כך שהרשת הפכה למעצבת דעת קהל, לנותנת הטון, מכתיבת סדר היום, היא ולא אחרת מעצבת את דמותו של האזרח הבא.

כנראה שבאופן לא מקרי, דווקא בכירי עולם היי-טק, האנשים שבחלקם אחראים על התוכנות הנצרכות ביותר - החליטו להדיר מילדיהם את הטלפונים החכמים. לדוגמא, מייסד אפל, סטיב ג'ובס, האדם שהביא לעולם את הבשורה הטכנולוגית לפני למעלה מעשור, החליט לגדל את הילדים שלו בלי אייפון ואייפד. בעמק הסיליקון החליטו עובדי החברות הגדולות כמו גוגל לאסור שימוש בסמארטפון לילדיהם עד גיל 14. האם באמת יש הבדל בין ילדה בת 8 בהקשר זה? האם באמת רצוי שנערה בת 14 תיחשף לתכנים מזיקים? כמו כן, רבים מאלה שעובדים בהיי־טק ממתינים עד לגיל 14 עד לרכישת מכשיר, אך הם לא מקבלים גישה לאינטרנט עד גיל 16. האם הם הבינו משהו שאנחנו עדיין לא קלטנו?

הורה שמחזיק בעצמו מכשיר טלפון חכם, חש כי אין לו לגיטימציה לאסור על ילדיו את השימוש במכשיר. אחד הפתרונות לבעיה זו היא לעבור לטלפון כשר או מסונן (בהתאם לצרכי העבודה שלו ולאישור רבותיו). בסופו של דבר, אין תחליף לדוגמה אישית.

במובן מסוים, לאפשר לילד שימוש בטלפון חכם, בוודאי כאשר השימוש לא מבוקר, שקול למשחק באש. אין צורך לחכות עשור, אולי אפילו פחות, עד שמחקרים באקדמיה יאששו את מה שכל הורה חש אינטואיטיבית.