אודי דמארי: "בזכות הניגון שיצרתי, אנשים קיבלו על עצמם תורה ומצוות"

נעים להכיר.

"אודי דמארי, 41, נשוי, אב ל-2, מפיק מוסיקלי, כותב, מלחין ומעבד. בין לקוחותיי בתחום המוזיקה - אברהם פריד, יעקב שוואקי, חיים ישראל, יניב בן משיח, בני פרידמן אבישי אשל, ועוד רבים וטובים".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום בו דמיינת שתהיה?

"אני לא כל כך מתכנן את החיים שלי. פשוט נותן להם לקרות. ומקווה שהיצירה רק תפרח ותשתבח. כבר לא מעט שנים אני כותב, מלחין ומעבד שירים, ואחר כך מוכר אותם לזמרים מוכרים מתעשיית המוסיקה. בשלב הראשון אני שר להם את גרסת הדמו, סקיצה, כדי שידעו איך לבצע את השיר, וכמעט תמיד הזמרים אומרים לי שהביצוע שלי הכי אמיתי ונוגע. אגב, גם אשתי והילדים שלי חושבים כך. יש בזה משהו מאוד טבעי - האדם שהרגיש את השיר, חשב עליו, כתב, הלחין, ניגן ועיבד אותו – יש מצב טוב שיבצע ויגיש אותו בצורה הכי נכונה.

"מעבר לזה, לפני חצי שנה יצאתי עם פרויקט מוסיקלי אישי, שאותו אני מבצע בסגנונות שונים ומגוונים. ב"ה אני שר נחמד, אז החלטתי לבצע כמה שירים ולאגוד אותם לפרויקט אחד בו אני מגיש לקהל את הנקודה שלי. את אודי דמארי. אין לי איך להגדיר את סגנון המוסיקה שאני מגיש בפרויקט כי הוא מגוון מאוד גם מבחינת המלל וגם בלחנים, בעיבודים, ובסגנון השירה.

"אנשים מהתעשייה, וגם אנשי יחסי ציבור, ששמעו חומרים מהפרויקט אמרו לי שאני חייב להתמקד ולבנות סגנון די אחיד כדי לא לבלבל את הקהל. לא שמעתי לעצתם, כי אני אכן לא אחיד. כמו שאני נותן שירים לאברהם פריד שירים שמתאימים לו, וגם ליניב בן משיח, למשל, שירים שמתאימים לו, או להפקה גדולה של אלבום ביידיש, וכל אלה יוצאים ממני, כך גם בי קיימים סגנונות שונים, שבאו לידי ביטוי בפרויקט האישי שלי".

סיפור הילדות שמלווה אותך?

"הייתה לי ילדות מוסיקלית ביותר. כבר בתור ילד צעיר במיוחד היה לי טייפ קטן בחדר, והייתי שומע בו בלופ ארבע קלטות של זמרים לועזיים. כשהייתי בן 7, השתתפתי באיזו מסיבת חנוכה, ואחת מקרובות המשפחה שלי נגנה שם על אקורדיון. הצלילים שלו נגעו בי מיד, אז התיישבתי לידה והתבוננתי בה מנגנת.

"לאחר דקות ארוכות ביקשתי ממנה שתתן לי לנגן. האקורדיון היה מאוד כבד, אז הצעתי שאני אלחץ על המקשים, וככה בתכל'ס התחלתי לנגן, בלי שום הקדמות או חזרות. זה פשוט פרץ מתוכי. אמא, ברוב חוכמתה, קלטה את האהבה שלי למוסיקה ואת הכישרון החבוי, ומיד למחרת קנתה לי את האורגנית הראשונה. מאז ב"ה לא עזבתי את המוזיקה".

אורי דמארי בשיר "אתה לי אור". צפו:

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"סבא שלי, הרב שלמה דמארי זצ"ל. סבא היה הרב האזורי של מטה יהודה, ודמות מוכרת ונערצת בקרב עדת תימן בארץ ובעולם. סבא היה יהודי פשוט ותלמיד חכם עצום, שמעולם לא חיפש כבוד או מעמד. כשסבא היה שר שירי שבת ליד השולחן זה היה מעין עולם הבא. אני זוכר כל כך טוב את האהבה שלו לניגון. הוא באמת היה שר לשם שמיים. לפעמים אני נזכר בניגונים שלו, וזה מפלח לי את הלב לשניים. כזו דבקות ואהבה לקדוש ברוך הוא דרך ניגון ושירה לא ראיתי אצל אף אחד בחיים שלי.

"לאור כל זאת, תמונה של סבא ניצבת מולי תמיד באולפן. אני לא שוכח מאיפה באתי ומהם השורשים שלי. חלק נכבד מאוד מהחיים המוסיקליים שלי ינקתי ממנו, ולא משנה אם היום אני עושה מוסיקת פופ, ג'אז, רוק או ים תיכוני, הנקודה של לעשות את זה נכון ובאמת, כך לפחות אני מקווה שאני עושה, מגיעה מהרושם העז שהותיר בי סבא ז"ל".

ספר על חוויה משמעותית שחווית בעקבות קיום מצווה שזכית לקיים.

"עד לפני שנתיים היה לי רכב מסוג סוזוקי בלנו שנת 96'. לרכב היה סדק בבלוק המנוע, ועוד בעיות שונות ומשונות. אם זה לא מספיק, אז אני יכול לספר שהרכב עבר התעללויות קשות מצדי. למשל, מים ושמן לא הייתי בודק. רק בטיפולים מאוחרים, או כשהאוטו היה משמיע קולות מוזרים הייתי בודק מה קורה. אגב, גם מד הדלק היה בדרך כלל על הקו האדום.
בגלל כל זה, היו לפחות ארבעה מקרים שבהם האוטו נעצר לי באמצע נהיגה. הייתי מנסה להבין מה קורה, ולאחר בדיקה הייתי מגלה שאין טיפת מים ברדיאטור וגם במיכל המים, או שאין שמן במנוע הבוער, וכו' וכו'. זה לא שרציתי להזניח אותו, השתדלתי לטפל בו, אבל המצב שלו היה קשה, ותכל'ס גם שלי. באותו זמן הייתי לקראת סיום הבניה של הבית שלי. ולא יודע למה, אבל פשוט חיכיתי שהרכב 'ימות', אבל הוא התעקש להמשיך.

"המכונאי שלי לא הבין איך הרכב שורד. הוא אמר שמכל בחינה הגיונית זה לא יכול להיות. ודוגרי, אף אחד לא הבין. לא רק הוא. אבל רק אני יודע את הסוד לכך. האוטו הזה לא הפסיק לעשות מצוות. חסדים, חסדים, ועוד פעם חסדים. למשל, כמה פעמים בשבוע הייתי לוקח כמה זקנים תלמידי חכמים מהקניות לבית או להיפך, ואת הברכות שקיבלתי מהם לא אשכח לעולם. מעבר לכך, הרכב הזה עשה הרבה נסיעות לקברי צדיקים, וגם חילקתי לא מעט ספרי לימוד וקונטרסים בצפון, בירושלים, ובעוד מקומות. והכל בלי לעשות חשבון ובלי כל חשש. פשוט יוצא לדרך ומאמין באמונה שלמה שהקב"ה איתי.

"לאחר יותר מ-10 שנים של 'טיפול מסור' ברכב הישן, החלטתי לקנות רכב חדש. את הרכב הישן בקושי הצלחתי למכור לסוחרי ברזל, אבל את שווי המצוות שזכיתי לעשות עם הרכב הישן אי אפשר להעריך. גם אם אקבל את כל המכוניות שבעולם, זה רק טיפה מן הים, ים הנצח. אין גבול לשכר מצווה, ובפרט למצוות שקשורות לחסד".

מהם חלומותיך הכמוסים ומהם הגלויים?

"אני חולם לעשות שינוי חיובי בחייהם של אנשים מכל העולם, דרך המילים, הלחנים, העיבודים, והביצועים שלי בפרויקט האישי שלי, ובכלל - במוסיקה שאני מביא לאמנים אחרים. לגבי החלומות הכמוסים - נשאיר אותם במקומם, כמוסים".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"נוכח המון. רוב היום אני מדבר עם הקב"ה, כפשוטו. מכיוון שרוב הקליינטים שלי הם תושבי חו"ל, אני רוב היום לבד באולפן, והתרגלתי לדבר בצורה חופשית עם ה' על כל מה שמפריע לי, וגם על הפרטים הכי קטנים. מעבר לכך, התבודדות היא דרך חיים אצלי.
אני לא חושב ומעולם לא חשבתי שמילים לחנים או רעיונות לעיבודים מגיעים ממני או מכח החשיבה שלי. אני מרגיש שאני רק כלי ריק שנהנה מהשפע האלוקי האין סופי שעובר דרכי. מכיוון שאין לי שום ידע בתיאוריה של המוסיקה, קל לי מאוד לחיות כך".

אורי דמארי בשיר "תבוא". צפו:

מה הדבר שהכי גורם לך להיות מאושר?

"לשמוע ששיר שלי מצליח לחולל שינוי חיובי באנשים. לדוגמה השיר 'מלך העולם' שכתבתי, הלחנתי, עיבדתי ושרתי בדואט עם חיים ישראל הגיע כמעט לכל בית בישראל, ולהמון רשימות פלייליסט בתחנות הרדיו השונות. השיר מדבר על מציאות ה' בעולם, ומאוד שמחתי לשמוע שילדים בבתי ספר ממלכתיים רוקדים ושרים את התכנים הללו, שמקורם בזהר הקדוש ובחז"ל.

"עוד דוגמה קלאסית לזכות עצומה ואושר גדול שחוויתי, היא 'התיקון הכללי בניגון מיוחד'. מדובר בעשרה פרקי תהילים, אותם צירף יחד רבי נחמן מברסלב, שניגנתי ועיבדתי בסגנון יהודי לזמר ארז יחיאל. היצירה הזו זכתה לחשיפה עולמית. פתאום קיבלתי מבול של טלפונים: 'בזכות הניגון שיצרת קיבלתי עלי תורה ומצוות'. ואין אושר גדול מזה".

משהו שהיית רוצה שידעו עליך ולא יודעים?

"אני לא יודע תווים, לא מכיר אקורדים, ואין לי מושג, ולו הקלוש ביותר, בתאוריה של מוסיקה. לפני כמה שנים כתבתי מופע מוסיקלי למופע ענק שהתקיים בניו יורק אל מול 18,000 איש. הופיע שם שם הרכב נגנים אמריקאי, והם רצו תווים של השירים. לא יכולתי לכתוב להם, בגלל שאין לי שמץ של מושג מה זה דו-רה-מי.

"לא ידעתי מה לעשות, אז הלכתי לאחד המוסיקאים המוכשרים בארצנו, חיים חדד ז"ל, כדי שיכתוב לי בצורה מסודרת את התווים. כשהוא שמע את היצירות הוא שאל אותי מי כתב אותן, עניתי שעיבדתי וניגנתי את התפקידים, ואני רק צריך שיכתוב לי את זה בשפה של מוזיקאים, הוא מאוד התפעל, אבל אני לא. אמרתי לו שלדעתי כדי ליצור מוסיקה לא צריך תווים או שכל, צריך רק להרגיש את זה.

"מעבר לכך, אמרתי לו שבספר בראשית כתוב: 'יובל היה אבי תופס כל כינור ועוגב'.
 הכוונה היא שהוא היה הנגן הראשון בעולם, ומן הסתם עשה זאת טוב מאוד. עם זאת, לא כתוב במפרשים שהיה לו מורה לכינור או עוגב. הוא קיבל את הכישרון, התחבר לשורש, ופשוט ניגן. אגב, אני לא נגד ללמוד לנגן, אבל מאמין שכל מי שרוצה לנגן באמת חייב קודם כל להתחבר לשורשו. זו העבודה שלי בעולם הזה, ואני מתפלל ומשתדל כל יום להתעלות ולהתחבר אל השורש של הכל - אבא שבשמיים, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".

אודי דמארי בשיר "דייג על החוף". צפו: