הרב זמיר כהן - הקניה של אהבת התורה, בפרט בגיל ההתבגרות

לימוד מהנה של משנה או גמרא עם הילד, יוצר אצלו התנייה חיובית של נעימות ומתיקות בלימוד, מקנה לו אהבת תורה, ומחבר אותו בכך לעולמה של תורה.

קנין אהבת תורה אצל הילד ובפרט אצל הנער, תלוי בחוויית הלימוד. וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בגישתו של הרב המלמד לתוכן הנלמד, ובנוסח המשפטים היוצאים מפיו בעת ההסבר.

יודגש שמאחר שבגיל ההתבגרות חש הילד המתבגר בשינויים המתחוללים בגופו ובנפשו, ובדורות האחרונים לא מקובל לשאת אישה בגיל זה, הדבר היחיד שיכול להגן עליו מפגעי הרחוב הוא: קנין אהבת תורה. בכוחה של אהבה זו למלא את הנפש ואת המחשבה בסיפוק ובשמחה, כאשר כל מרץ הנעורים מופנה לרכישת עומק וידע בתלמוד ובמפרשיו. וכבר כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה כא) בעניין כל אדם ובכל גיל: "גדולה מכל זאת אמרו, יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה. שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר: 'אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד' (משלי ה, יט)".

להלן דברים שכתבנו בקונטרס "והיה כעץ שתול" על דרכי החינוך בגיל ההתבגרות, המובא בסוף שו"ת "נזר כהן" חלק א', ולרוב חשיבותם מובאים כאן בשנית עם הוספות קלות.

אהבה מהי?

"אהבה" היא כיסופי הנפש להתקשר עם השלם בעיניה. כיסופין אלה נובעים מתוך תשוקתה להיות שלמה באותה שלמות. וסבורה היא, בטעות או בצדק, כי ע"י התקשרות זו תגיע לשלמות, או לפחות תיגע בשלמות, הנרצית בעיניה.

דרגות דרגות יש בהתקשרות, וכגודל האהבה - כן גודל הכאב מכל פרידה. יש נמוך אשר שלמות מראה חומרי היא השלמות הנרצית בעיניו. ויש גבוה ממנו, ששלמות שכל אנושי היא השלמות הנרצית בעיניו, והרי הוא אוהב את החכם המשכיל. ויש מרומם יותר, ששלמות המידות היא הנרצית בעיניו, והרי הוא אוהב את מתוקן המדות. ויש נעלה מכולם אשר כל אלה חיוורים בעיניו וכאין נחשבו לעומת השלם מכל השלמות, הוא הבורא יתברך. והרי הוא אוהבו, וכוסף ומתאווה להתקשר ולהידבק בו יתברך, הולך בדרכיו ושומר מצוותיו. ונמצא הוא הוא צועד בדרך אל השלמות. וככל שקרב הוא אליה, כן האחרים אשר אינם בקרבת דרגתו, אוהבים אותו ושואפים לדבקה בו.

קביעת ההרגש המוחלט באדם כי הנה זוהי השלמות הנרצית, מוכרעת על ידי אחד מן השניים:

א. על ידי השכל. שואף השלמות, הבוחן ודן, ומסיק בהתפעלות הדעת: הנה זו השלמות אשר יש לכסוף אליה, ונמצא פלוני המתוקן בה, הוא האדם השלם. 

ב. על ידי הרגש. אשר בהיות לאדם רגשות טובים ונעימים ממצב או מאדם כל שהוא, הרי הוא מסיק - בטעות בדרך כלל, ולעיתים בצדק - כי זוהי השלמות הרצויה, שהרי בה חשים בטוב.

ובהצטרף שניהם, התפעלות השכל משלמותו של זה, ונעימות הרגש מן השהיה בחברתו, אין לך אהבה גדולה מזו.

אהבת תורה

אשר על כן, כדי להקנות לחניך אהבת תורה, ראשית יש ללמדו - עד כמה שיד שכלו (ושכלנו) מגעת, את שלמותה. הן שלמותה מצד היקפה ועומקה, והן שלימותה מצד רוב מעלתה וכוחה, לגודל כותבה ונותנה. כן עליו לדעת כי בעוסקו בתורת האלוקים הרי הוא משלים את עצמו-נשמתו. להקניית ידיעה זו יועיל לימוד קטעים מ"דרך עץ חיים" להרמח"ל (נדפס בסוף מסילת ישרים), וכן ח"ד פ"ב בספר דרך ה' להרמח"ל, וכיו"ב. ובהצטרף הרגשת הלב במתיקות ונועם בלימוד התורה, אל ידיעת השכל בשלימות התורה והשתלמות עצמו בלימודה, הרי נער זה נקשר בעבותות אהבה אל לימודו, והרי הוא כבר נטוע בחצרות בית ה'.

הלהבת הלבבות על מעלת וכח התורה

האריכות כאן בזה תהא אך למותר. וכל תלמיד-חכם ירא אלוקים בוודאי ובבוודאי שיש באמתחתו מדברי חז"ל להלהיב הלבבות בדבר רוב מעלת התורה הקדושה וכוחה. רק נציין לאוצרות הטמונים בספר "נפש החיים" להגר"ח וולוז'ין זצ"ל שער ד' פרק ו' ופרק י' עד סוף הספר.

והעיקר בזה אינו אמירת הדברים לתלמידים כמצטט בעלמא, אלא המחשתם והחייאתם במידת האפשר עד הרגשתם בחוש. וככל שלקוצר הדעת וחולשת האמונה הדברים נראים רחוקים יותר, כן יש להרבות בדוגמאות וחיזוקים.

כגון מה שכתב ה"נפש החיים" בפרק י"א, ז"ל: "והאמת בלי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי ח"ו אף רגע אחד ממש מהעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות עליונים ותחתונים והיו לאפס ותוהו חס ושלום". ע"כ. לאחר ציטוט הדברים ומקורם במקראות ומאמרי חז"ל המובאים שם, יש להוסיף כגון זה: "נתאר לעצמנו כי לפתע נופל פחד ורעש בעולם מפרסום ידיעה כי בכור אטומי מסויים בארה"ב הופעל בטעות מנגנון השהיה של פצצת אטום אשר יש בכוחה להחריב את כל העולם. כידוע יש פצצות שבכוחן להחריב את כל העולם כמה פעמים רח"ל. ובעוד עשרים וארבע שעות היא אמורה להיות מופעלת, ואין ידועה הדרך לעוצרה. והנה כל בני האדם מדברים רק על כך, ורואים ברחובות התפרצויות בכי ופחד איום ונורא. והנה לאחר עשרים ושלש שעות שמחה וצהלה בכל העולם. קבוצת מומחים הצליחו לנתק את מערכת ההפעלה. והסכנה חלפה! כמה תשבחות וכבוד ויקר יקבלו אנשי אותה קבוצה בכל מקום בעולם, ומה רבה זכותם ומעלתם בשמים, הן את כל נפשות ישראל בעולם ואת כל אנשי העולם הם הצילו!

הקב"ה מכריז ואומר: אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי! "שוקיו עמודי שש" אלו תלמידי חכמים. למה נמשלו לעמודים, שהם עמודי עולם, הם המעמידים את העולם! מה רבה זכותו של הנמנה על אותה קבוצה המצילה את כל העולם מכיליון! והרי המכריז על כך אינו ראש מדינה בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר. אלא אלוקים חיים ומלך עולם!". (בחלק הראשון הומחשה משמעות חורבן העולם. ובמשפטים האחרונים חוזקה האמונה). ישמע חכם ויוסף לקח.

מתיקות ונועם בלימוד

הרגשת מתיקות ונועם בלימוד תלוי בעיקר בצורת הלימוד של הר"מ המלמד. אם מלמד הוא ביובש, כלומר: א. שפתו יבשה ללא מילות התפעלות וללא ביטויי שמחה ועונג. ב. נצמד הוא בשיעורו רק לביאור מילולי יבש של הכתוב בספר הנלמד. אינו מקדים הקדמות, ואינו מרחיב במתן רקע ובדוגמאות מחיי היום יום (אמנם בזה יש להפעיל שיקול דעת גדול, ולהיזהר ממילים מיותרות שיקשו על ההבנה הבהירה של הדברים. וכבר אמרו חכמים (פסחים ג ע"ב) "לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה". והדרך הנכונה היא לקרוא תחילה את הכתוב, אחר כך להרחיב בהקדמות וליצור אצל התלמידים סקרנות להבין את הכתוב, ואז לעבור לקריאה חוזרת של הכתוב עם פירוש קצר ובהיר ביותר, להרחיב שוב על פה ולבסוף להראות שוב כיצד הכל נכלל במילים הקצרות של הכתוב במשנה או בגמרא). ג. פניו חתומות בשעה שמלמד וקולו מתכתי ויבש. הרי כמעט שאין סיכוי שאי מי מתלמידיו יתענג על לימודו.

אך אם מגיש הוא את הדברים בחיות ובחדוה, מקדים הקדמה ונותן רקע לנושא הנלמד, ממחיש את הדין בדוגמאות הלקוחות מחיי היום יום, מתפעל מגדלות גדולי הדורות מעתיקי השמועה, ומתענג על מתיקות עומק ויפי הסברות, הרי בזה הוא מרומם את תלמידיו ומביאם לאהוב את לימודם, להתענג וליהנות ממנו.           

המאמר מתוך ספרו של הרב זמיר כהן, "המדריך המלא לחינוך ילדים". להזמנה לחצו כאן.