המהפכה המשפטית של שקד: שימוע ציבורי לשופטי עליון וקידום חקיקת פסקת ההתגברות

שרת המשפטים ויו"ר הימין החדש, איילת שקד, הציגה היום (שני) את תכנית מאה הימים שלה לשינוי מערכת המשפט הישראלית.

שקד, שנשאה דברים ב"כנס כלכלת ישראל 2050" של התאחדות הסטודנטים הארצית, אמרה בפתח דבריה כי "לפני כמעט 40 שנה, התחוללה הפיכה במדינת ישראל. זו הייתה הפיכה שקטה. הפיכה מסוג חדש - ללא טנקים ומטוסים, ללא דם ברחובות ובלי לקחת שבויים. ליתר דיוק - דווקא נלקח שבוי. השבוי היה הציבור הישראלי". שקד אף טענה כי מאז שנות ה-80 ובייחוד מאז המהפכה החוקתית של נשיא העליון אהרון ברק, קם "דור חדש שקיבע את המשפטנים ככוח העולה בשמי הדמוקרטיה הישראלית".

שקד הודיעה כי במידה ובקדנציה הבאה היא תמשיך לכהן כשרת המשפטים, היא תפעל בראש ובראשונה לשינוי שיטת הבחירה של מועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון. "ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות, נבחרי הציבור הם אלה שממנים את שופטי הערכאה העליונה במערכת המשפט. אין סיבה שנישאר מאחור. לא ייתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל, לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם. העם יקבל את מלא הסמכות לכך", אמרה שקד. לדבריה, "בחירת שופטים תתבצע בהחלטת ממשלה על פי הצעת שר המשפטים, ובאישור הכנסת. במקביל, ננהיג שימוע בוועדת החוקה למועמדים. הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון".

בהתייחס לקידום פסקת ההתגברות והשלמתו של "חוק יסוד: החקיקה", אמרה שקד כי "היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא ייתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה. בכך אני משוכנעת שבית המשפט העליון ישוב לתפקידו כמכריע בסכסוכים בין אזרחים וכמגן זכויותיו של פרט שנפגע מהשלטון".

עוד בתכנית, קידום הצעת חוק שהועלה ב-2017 על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ, המבקש לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לייצג את עמדות הממשלה בערכאות משפטיות. המצב הנוכחי מאפשר למשרד היועץ להימנע מהגנה על עמדת השר כשהעמדה לא לרוחו, כאשר רק לאחרונה הוא נמנע מלהגן על עמדת השר כחלון בהעלאת מחירי החלב והטבק.

"הייעוץ המשפטי לממשלה הפך כלי לסיכול מדיניות. לעיתים הוא הופך מעורך דינה של הממשלה, לקטגור של הממשלה", הסבירה שקד. "ראשית, נקבע באופן ברור כי גם כאשר התעוררה שאלה משפטית, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו כיצד לפעול, כל עוד לא פסק אחרת בית המשפט. כפועל יוצא, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו את העמדה שתוצג בשמם לבית המשפט, בין על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ובין על ידי עורך דין פרטי".

בנוגע ל"חוק היועמ"שים" של שקד, הקובע כי מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה ייעשה בדרך של מינוי פוליטי באמצעות ועדת איתור ולא בשיטת המכרז הנהוגה כיום, אמרה שקד: "ראשית נשלים את שינוי שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. לא ייתכן שלשר בממשלה  לא תהיה כל מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו". לטענת שקד, "הדרג הפוליטי יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר. וכן, כזה התואם את השקפת עולמו".

בנאומה, תקפה שרת המשפטים את מערכת המשפט כשהיא קובעת כי "בית המשפט הפך את עצמו לממשל על. זמן לא רב לאחר מכן גם הקומה הנוספת, המהפכה החוקתית, הושלמה באין מפריע". שקד המשיכה ואמרה, "כתוצאה מכך, העליון הפך לפוסק העליון בענייני מדיניות, ובמקביל התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. ייעוץ לקידום מדיניות הפך לייעוץ לסיכול מדיניות. מדיניות שלא אושרה על ידי הייעוץ המשפטי לא זכתה להגנה בבית המשפט העליון. בשם אינטרס ציבורי עמום שנקבע במסדרונות הייעוץ המשפטי, נדחק לפינה האינטרס הציבורי המוחשי שהוגדר בבירור בקלפי".

"מדמוקרטיה פרלמנטרית מפוארת הפכה מדינת ישראל לכזו המונהגת בידי מועצת שומרי הדת. דת הדמוקרטיה המהותית. בעקבות כך, העם הפך ללא רלוונטי. את רצון העם המתבטא בתוצאות הבחירות החליף המושג  חסר המשמעות – "הציבור הנאור". ובשל עליית כוחו של בג"ץ, הפך כל נושא לעניינו של בית המשפט העליון - "מינוי רמטכ"ל, תקציב המדינה, סיכול ממוקד, גדר הפרדה, ייהוד הגליל, גיוס בני הישיבות, מתווה הגז, תאגיד השידור הציבורי, מינויי שרים ופיטורי שרים - מלא כל הארץ כבודו".

לתפיסת שקד, מדיניות מערכת המשפט לשמר את כוחה הובילה לכך ש"מועמד שלא תאם את האג'נדה, אביר זכויות אדם ככל שיהיה, איבד את סיכוייו להיכנס להיכל". לדבריה, מטרת העל הוא "להשיב את הסמכות לנבחרי הציבור מחד, ואת אמון הציבור במערכת המשפט מאידך".