המצווה בפורים היא לשמוח. פשוט לשמוח

כל חג אינו נחגג לזכר הנס שהיה, אלא עיקר קביעת החג לדורות, היא משום שאותו הנס חוזר על עצמו מידי שנה, ואותה הארה שהתגלתה בזמן הצרה אז, נקבעה להתגלות לשנים הבאות, באותו התאריך בדיוק (בני יששכר).

וכמ"ש "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה... ועיר ועיר", ובכל דור יורדת הארה מיוחדת של פורים לפי צורך הדור, וכן בכל משפחה ומשפחה (נתיבות שלום).

חשוב לדעת שהארת פורים היא למעלה מכל מושג כלשון הפרי עץ חיים (שער הפורים): "והנה הארה זאת לא בשבת ולא ביום טוב אלא בפורים בלבד, כמה שאמרו חז"ל, 'כל המועדים עתידין להתבטל וימי הפורים לא יהיו בטלים' (יל"ש משלי ט') כל שכן 'וזכרם לא יסוף מזרעם', ימי הפורים לא יעברו, כי תמיד נשארה הארה זו בזמן זה של ימי הפורים כי ימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים לעולם!".

ועוד מתקוני הזוהר (כ"א, נ"ז) "פורים אתקריאת ע"ש יום הכיפורים דעתידין לאתענגא ביה", שהשוו דרגת יום הפורים ליום הכפורים ובארו המפרשים שהכוונה ליוה"כ לעתיד לבוא, והרה"ק מרוזין אומר: "יום הכפורים הוא כ-פורים", הרי שפורים גדול יותר מיום הכיפורים.

והרי יום הכיפורים הוא יום השם הגדול והנורא, מי יכילנו? יום סליחה וכפרה, יום טהרה וגמר החיתום של הימים הנוראים, יום שמקדימים 40 ימים רצופים של תשובה איך יתכן שיום הפורים גדול ממנו?

לא לחינם ציוונו חז"ל מתחילת החודש "מרבין בשמחה", שעניין פורים מתחיל כבר מר"ח. והארת פורים מתחילה כבר בי"א אדר שמאז נמשכים ההארות של פורים והמגילה נקראת בעולמות עליונים, וכהכנה לזה יש עשרת ימי שמחה משנכנס אדר עד י"א שבו-מתחלת עבודת ההכנה להארת הפורים הגדולה המקבילים לעשרת ימי תשובה שהם הכנה ליוה"כ.

עוד מובא בספר "התפארת שלמה" שבפורים הייתה דרגה גדולה יותר ממתן תורה!

כדכתיב "קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם...", ואמרו חז"ל - קבלוה ברצון, היינו שבפורים הייתה בחי' קבלת התורה ברצון הגבוה מיום קבלת התורה ומעמד הר סיני שבו כפה עליהם הר כגיגית  ונפתחו כל שבעת הרקיעים וראו הכול כי אין עוד מלבדו!

כמובן שאין לנו השגה בזה, רק עלינו להבין את תוקף קדושת יום זה וכיצד לנצלו כדי להיות כלי לקבל את האור שלו. "בזמן הפורים נתגלה לנו אורות נפלאים אשר לא נתגלו בימי קדם אפילו ביציאת מצרים" (אורה ושמחה).

כתוב בספרו של הרב פינקוס זצוק"ל: "ידוע שכל המועדים בנויים כדוגמת סולם הבנוי מדרגה אחר מדרגה, עד שמגיעים לפסגה שהיא בעצם התכלית, ואז מתחיל שוב מעגל חדש. ראשון המועדים הוא חג הפסח... והאחרון שהוא התכלית של כל הזמנים, הוא יום הפורים שהוא המועד התשיעי והאחרון במעגל השנה, שלאחריו יגיע המועד העשירי, הוא זמן ביאת המשיח, שהוא למעלה מכל ההשגות שלנו.

נמצאנו למדים שכל המועדות הינם 'תחנות' בדרך אל התכלית, ויום הפורים הוא תכלית בעצמו".

איך מקבלים את אור הפורים?

ראשית, קבלת האור של כל חג הוא בקיום מצוותיו המיוחדות כפשוטו.

מלבד זה, כאשר אדם לומד את משמעותן העמוקה ומה עליו לכוון, ודאי שהאור פועל בנשמתו פי כמה וכמה, כשם שתפילה ללא כוונה אינה תפילה ותפילה עם כוונה היא נקראת נשמת התפילה (הכוונה). כך בעשיית המצוות כתיקונם ובשלמות הראויה, שידע האדם מה עליו לכוון, ומה הוא יכול לקבל באותה מצווה, כי ודאי שלא נשיג את הכוונה בעומקה האינסופי, אך ננסה ללמוד כפי ערכנו את כוונות מצוות חג הפורים.

הכנה לקבלת אור הפורים: נתינת זכר למחצית השקל, פרשת זכור, תענית אסתר, והחשוב מכל השמחה משנכנס אדר! השמחה בחודש אדר כולו-מכינה את הכלים להכיל את האור המיוחד!

ארבעת מצוות החג העיקריות:

1. מקרא מגילה - בלי להחסיר אף מילה.

2. משלוח מנות (2 מנות לפחות).

3. מתנות לאביונים - "כל הפושט יד נותנים לו", ל-2 אביונים לפחות.

4.משתה ושמחה - סעודת פורים. "חייב איניש לבשומי בפוריא", והשתיה - עד דלא ידע.

   בתפילה ובברכת המזון מוסיפים "על הניסים".

מנהגים

תחפושות, אכילת זרעונים (כאסתר בבית אחשוורוש).

לכל חג יש העבודה המיוחדת שלו: בשבועות - לימוד התורה, בפסח - אכילת מצה ושמירה מחמץ, בסוכות – סוכה, ביום הכיפורים - 10 הווידויים ו-5 תעניות.

עבודת יום הפורים הינה שמחה ללא תנאי!

 זהו היום היחיד בשנה שבו כל עבודתנו היא להשתדל להיות בשמחה ללא תנאי!

שקולה השמחה בפורים כנגד כל עבודת יום הכיפורים, הצום והווידויים.

לרובנו קשה יותר להיות בתודעת שמחה במשך יממה מאשר לצום ולהתענות. נעורר את עצמנו, שהשמחה בפורים ממש שקולה כתשובה ביום הכיפורים, עד כדי כך שמחדש לנו הנתיבות שלום, שישנן עברות שיוה"כ לא מכפר - ופורים מכפר.

בכוח השמחה - שהיא תשובה מאהבה - נהפכים הזדונות לזכויות.

וכאשר יהודי שמח עם הנהגת הבורא איתו במהלך היום כולו, כנגד זה שמח איתו השם יתברך איך שהוא, עם כל מצבו הרוחני ומוחל לו על כל שגיאותיו.

לכן נעורר את עצמנו להתכונן לעבודת השמחה, שהיא חשובה מאוד עבור טהרתנו ביום שכזה.

והשמחה מזככת ומטהרת את האדם מחטאיו מאחר והיא נובעת ממצב תודעה עמוק שבו יהודי סומך ובוטח בבורא שרק מיטיב עמו, ולעתיד לבוא יתגלו לו כיצד כל הצרות היו הכנות לישועות, כשם שהדבר התגלה במגילה עצמה.

והכל התהפך לטובה.

מחשבות שכדאי לתרגל כדי להגיע למצב תודעה של שמחה בחג הפורים:

1.פורים הזה יהיה שמח במיוחד, כי אני אצור אותו כך.

2. אשמח בלי שום קשר להצלחה או לכישלון חיצוניים.

3.יש בי הכוח לשמוח בפורים ולקבל על עצמי מחדש עול תורה ומצוות מתוך שמחה ואהבה.

4.לפרט את עבודת השם שלי - לקבל מחדש לעשות מתוך שמחה!

5.יש בי הכוח לשמוח בפורים.

6.יום אחד בשנה אתמקד רק בטוב! רק בהודיה, לשיר ולרנן, לרקוד ולשמוח.

7.אני מאמין במצוות, ולכן אני בטוח שהשם שמח במשלוח המנות שלי, במתנות לאביונים ובמקרא המגילה.

8.אני מקבלת עלי מחדש מתוך שמחה עצומה את כל המצוות.

9.אני מקבלת עלי לרצות את הקשר איתך ולעולם לא לוותר.

10.אני מאמינה בכוח פורים לזכך אותי כמו ביום הכיפורים. אני מוכנה להתחיל מחדש, כאשר אני עוזבת את העבר ומחליטה להתקרב אל ה' מתוך כל מקרה וניסיון.

מתוך הספר "המפתח לשמחה".