חדשות בארץ
אין דין ואין דיין: עלייה דרמטית בהתנהגות בלתי הולמת של שופטים
השפלת אדם מגמגם; שופט שמסדר לעצמו אישור מחלה מאחיו הרופא; השפלה שיטתית של עורכי דין; וזלזול בתושבי הפריפריה - הם חלק מהתלונות החמורות שהוגשו כנגד שופטים ונמצאו מוצדקות בדו"ח תלונות הציבור על השופטים
- אלי פייבלזון
- פורסם י"ד אדר ב' התשע"ט |עודכן
חדר ישיבות בבית משפט (צילום: פלאש 90)
בדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים שהוגש היום (רביעי) על ידי הנציב, השופט בדימוס אורי שהם, מסתמנת עלייה דרמטית במספר התלונות המוצדקות על התנהגות בלתי הולמת של שופטים כלפי בעלי דין ובאי כוחם.
לפי הדוח, שהוגש לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בשנת 2018 הוגשו 904 תלונות על שופטים ודיינים. מתוך כל התלונות שהוגשו - רק 597 נמצאו בסמכותו של הנציב, כשמתוכן נמצאו רק 94 תלונות מוצדקות, סך המייצג 16% של תלונות.
לפי הדו"ח, 27% מכל התלונות שהנציב קבע שהן מוצדקות, היו על ליקויים בניהול המשפט (מדובר בירידה ביחס ל-2017 אז השיעור עמד על 39%); 29% מהן היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי-דין (ירידה ביחס ל-2017 אז השיעור עמד על 37%); ו-15% על תלונות העוסקות בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.
עם זאת, בתלונות על התנהגות בלתי-הולמת של שופטים – נרשם זינוק ניכר. מדובר על שיעור של 29% - נתון שכמעט הכפיל את עצמו ביחס ל-2017, אז השיעור עמד על 15% בלבד.
עוד נתון מעניין, מכל 94 התלונות המוצדקות – 38 תלונות הן על בית משפט שלום, 18 על בתי משפט לענייני משפחה, 13 על בתי דין רבניים, 12 על בתי דין לעבודה, 9 על בתי משפט מחוזיים, ותלונה אחת בלבד על בית המשפט העליון.
פירוט התלונות:
ליקויים בניהול משפט – התלונות עוסקות בבעיות רישום פרוטוקול, איחור של שופטים לדיונים, דחייה של מועדי דיון ללא סיבה מוצדקת, ופגיעה בהליכים משפטיים. למשל: מתלוננת קבלה כי תיק אפוטרופסות שהתנהל בבית משפט לענייני משפחה, נידון לאורך התהליך על ידי שלושה הרכבים שונים, עובדה שגרמה לבלבול ועוגמת נפש, בנוסף להחלטות סותרות.
פגיעה בעקרון הצדק הטבעי – התלונות עוסקות בניגוד עניינים, אפלייה, מניעת זכות דיבור, ופגיעה בזכות ייצוג. למשל: בקבילה אחת שהוגשה הובא כי נשלל מעורכת דין הזדמנות לשטוח את דבריה. ניסיונה להסביר את עמדתו של בא כוחה - גררה התנהגות קצרת רוח של השופט, אשר הפעיל עליה לחץ עצום להגיע להסכמה, כשהוא מקצה לה דקות ספורות בלבד.
התנהגות בלתי-הולמת של שופטים – התלונות עוסקות בשלוש זירות משפטיות: אולם דיונים, מתן פסק דין, והתנהלות מחוץ לכותלי בית המשפט. בתלונות נטען כי שופטים התנהלו כלפי בעלי דין ובאי כוחם באופן פוגעני, מזלזל וקצר רוח. בדו"ח הובאו מספר התבטאויות בלתי-הולמות שמפאת כבוד המקום לא נציין אותן.
מקרה בלתי מתקבל על הדעת הוא הסיפור הבא: בעל דין הסובל מגמגום קשה - לאור תאונת דרכים שבעקבותיה נאלץ למסור עדות בבית משפט, נשאל במהלך הדיון על מקור הגמגום. במקום שיינתן לו הזכות הבסיסית להסביר את עצמו, השופטת מנעה זאת ממנו כשהיא קוטעת את דבריו ודורשת ממנו לא להסביר מעבר למה שנשאל. ואם לא די בכך, לדברי המתלונן, השופטת אף דרשה מהקלדן לתעד בפרוטוקול את גמגומיו במהלך העדות.
עוד תיעוד של תלונה על בית המשפט לתעבורה מעלה תמונה בעייתית במיוחד. בעל דין טען לשופטת כי אין מקום לחייב אותו בתיק מאחר ועל עבירה דומה החליט בית משפט אחר לזכות את הנאשם. השופטת: "באיזה בית משפט מדובר?" המתלונן: "בבאר שבע". השופטת: "באר שבע לא מעניין אותי". המתלונן: "באר שבע אינה חלק ממדינת ישראל?" השופטת: "בשבילי לא".
תלונות נוספות הוגשו על התנהגות השופטים מול עורכי הדין. בין היתר, עורך דין שקבל על התנהגותו המזלזלת של שופט כלפיו, כאשר ניסה להעיר לו במהלך הדיון, כשהאחרון מטיח בו: "אדוני כועס? אולי נביא לו כוס מים כדי שיירגע?!" ו"תרשום לך את הדברים ותגיד אחר-כך! אולי אתה גם רוצה שאני אביא לך דף ועט?!"
תלונה אחרת שעוסקת באתיקה, הוגשה על ידי נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, כנגד שופט שפעל להשיג אישורי מחלה כוזבים – אותם קיבל מאחיו שמשמש כרופא. הנציב מצא את התלונה מוצדקת מאחר ולדבריו "כי יש טעם לפגם בהמצאה שיטתית של אישורי מחלה אותם מנפיק לו אחיו. אין זה אתי ששופט יפנה לקרוב משפחה שלו לשם קבלת שירות שיש לו השלכה ישירה על עבודתו של השופט ועל שכרו, כפי שהוא המקרה לגבי אישורי המחלה".
בראיון שנתן היום נציב התלונות על השופטים לכאן ב', הוא התייחס לדו"ח תוך שהוא מוסיף כי צפוי להיפתח בדיקה פלילית נגד אחד השופטים שעניינו לא הובא בדו"ח. לדבריו, "פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בקשר להתנהלות שופט שגובלת אפילו בעבירות פליליות, זה הדיר שינה מעיניי, אך אני לא יכול לדבר על כך כי זה בטיפול. הטיפול לא הסתיים ואי אפשר לדבר על זה".
"באופן אישי, שני הנושאים העיקריים, של עיכובים ושיהוי במתן החלטות וכו', בלשון העם, זה מביא לי את הסעיף. לא מוכן לקבל את זה. לא מוכן לקבל עינוי דין. הנושא השני זה התנהגות שופט באולם. אני לא מוכן לקבל את הגישה שאומרת ששופט יכול לעשות ככל אשר הוא רוצה. אי אפשר לנהוג לא בכבוד כלפי עורכי דין וכאלה שמחכים לדין", אמר שהם.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>