ירידה לצורך עליה: איך זוכים לישועה ברגע אחד?

גַּדְלוּת וְתִקְוָה טוֹבָה לְכָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא

פרקים מתורתו של רבי צדוק הכהן מלובלין בנושא "אין יאוש"

כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שֵׁם יְהוּדָה. יְהוּדִי אֲנָה! כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בראשית פרשה צ"ח).

וְזֶהוּ "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ"- שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, וְאַף "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה [כְּלוֹמַר, יֵשׁ לוֹ מָעוֹת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִתְּנָם לִצְדָקָה], אִקְּרֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים" (חולין ז).

וְהוּא מִטַּעַם- "שֶׁבֶּאֱמֶת רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמִי מְעַכֵּב? הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה" (ברכות יז), "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ" (דברים לג)- וְהַיְנוּ, שֶׁבַּשֹּׁרֶשׁ רָצוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּכֹפּוּ אוֹתָם, וְהַיְנוּ בַּשֹּׁרֶשׁ, בְּחִינַת מְלוּכָה.

"וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְכוּ', כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ 'מֵרָחוֹק'" (ירמיה ל)- הַיְנוּ מִי שֶׁמְּרֻחָק מֵה' יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ (ברכות לד) "שָׁלוֹם לָרָחוֹק"- לָרָחוֹק בְּרֵישָׁא- עַל בַּעַל תְּשׁוּבָה. וְאַף מִי שֶׁמְּרֻחָק הַרְבֵּה- מִכָּל מָקוֹם "הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ"- מִצִּדִּי – שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם! (פרי צדיק בא, אות יא)

תַּכְלִית זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם - לִזְכֹּר שֶׁאֵין יֵאוּשׁ כְּלָל!

...וְלָכֵן נִצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאֵין הַמְכֻוָּן שֶׁל הַזְּכִירָה בַּפֶּה בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר זֶה נִקְבָּע בַּלֵּב, בְּעֹמֶק לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּאִם, חַס וְשָׁלוֹם, יִהְיֶה מְשֻׁקָּע בְּאֵיזֶה תַּאֲוָה וְסִאוּב, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְלֹא יוּכַל לָשׂוּם עֵצָה בְּנַפְשׁוֹ- אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ! רַק שֶׁיַּאֲמִין וִיצַפֶּה לַה' יִתְבָּרַךְ, וְיוֹצִיאוֹ מֵהֶסְגֵּרוֹ, כִּי יִתְחַזֵּק לְבָבוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ מְשֻׁקָּע יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ אָז יִשְׂרָאֵל מְשֻׁקָּעִים בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וַה' יִתְבָּרַךְ הוֹצִיאָם מִשָּׁם בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כֵּן גַּם לִי יַעֲזֹר ה' יִתְבָּרַךְ, וְלָזֶה נִצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. (פרי צדיק פסח אות כד)

וַה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְכִדְאִיתָא בַּ"סָּבָא", שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב לְנִשְׁמָתִין שֶׁיְּתֻקַּן הַכֹּל, וּמִנִּשְׁמַת עֵר וְאוֹנָן וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן הוּא בִּנְיַן מָשִׁיחַ, וְאִיתָא (בבא בתרא יד): "'רוּת' [לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת?]- פֻּרְעָנוּת דְּאִית לֵיהּ אַחֲרִית", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י- "סוֹף הַפֻּרְעָנוּת נֶהְפַּךְ לְאַחֲרִית וְתִקְוָה, שֶׁיָּצָא דָּוִד מִשָּׁם".

- וְלֹא יִתְיָאֵשׁ שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל- כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שמואל ב' יד, יד)- שֶׁלֹּא יֹאבַד שׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל!

- וְהַיְנוּ, עִנְיַן כָּל הָעֳנָשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, דְּאַף אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ עֵצוֹת אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ לְטַהֲרוֹ! (פרי צדיק משפטים אות א)

לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"!

"בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא"!

"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה"- וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין בְּהָא דְּכָתַב "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם וְכוּ'" (שמות יב, כו)- "וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחוּ" (שם פסוק כ)- וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י- עַל בְּשׂוֹרַת הַבָּנִים.

וַהֲלֹא זוֹ הִיא שְׁאֵלַת בֵּן הָרָשָׁע, וּמַה זּוֹ בְּשׂוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בָּנִים רְשָׁעִים? וְגַם מַה זּוֹ בְּשׂוֹרָה שֶׁיִּוָּלְדוּ בָּנִים? זֶה יִתָּכֵן לְאִישׁ פְּרָטִי הוּא בְּשׂוֹרָה שֶׁיִּוָּלֵד בָּנִים, אֲבָל לְאֻמָּה שְׁלֵמָה, הֲלֹא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, שֶׁנּוֹשְׂאִים נָשִׁים וּמוֹלִידִים?

- אַךְ עִקַּר הַבְּשׂוֹרָה הָיָה לָהֶם, שֶׁאַף הַבָּנִים רְשָׁעִים שֶׁיִּוָּלְדוּ לָהֶם לֹא יִדָּחוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א צ"ג- א): כְּתִיב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"- וְהָא כַּמָּה חַיָּבִין אִית בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ', אֶלָּא הָכִי תָּנָא וְכוּ'- וְכַד אִתְגְּזָרוּ עָאלוּ בְּהַאי חוּלָקָא טָבָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָתוּב "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם"- כֵּיוָן דְּעָאלוּ בְּהַאי חוּלָקָא דְּ'צַדִּיק', וַדַּאי כֻּלָּם צַדִּיקִים וְכוּ'- לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ!

וְכֵן אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין מד) בְּעָכָן: "אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא- יִשְׂרָאֵל הוּא. אָסָא דְּקָאֵי בֵּינֵי חִילְפֵי אָסָא שְׁמוֹ וְאָסָא קָרֵי לֵיהּ", אַף שֶׁעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה וּמָשַׁךְ עָרְלָתוֹ, שֶׁרָצָה שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בּוֹ שֶׁהוּא מָהוּל, אַף עַל פִּי כֵן אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ- "יַעֲכָרְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה"- הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְיֵשׁ לְךָ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא!

וְגַם אִיתָא בַּמִּשְׁנָה (שם צ): שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּבַגְּמָרָא (שם קד): "דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ- כֻּלָּם בָּאִים לָעוֹלָם הַבָּא חוּץ מִבִּלְעָם".

- 'דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת'- הַיְנוּ שֶׁמַּשִּׂיגִים הַרְגָּשָׁה לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְהוּא רַק כְּמוֹ 'רוֹשֵׁם', דְּאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא עַל פִּי שֵׂכֶל הַשָּׂגַת אֱנוֹשִׁי, וְרַק הַ'דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת' אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁהֵם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא- יִשְׂרָאֵל הוּא, "וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח".

וְעַל הַבְּשׂוֹרָה הַזּוֹ הָיוּ שְׂמֵחִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחוּ"- עַל בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע, שֶׁהִבְטִיחָם שֶׁיִּהְיוּ לְזַרְעָם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם! (פרי צדיק פסח אות ח)

יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה

יִשְׂרָאֵל, גַּם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ, שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתָם הוּא מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. כָּל עַם יִשְׂרָאֵל קוֹמָה אַחַת! אֵין שׁוּם חֲלָקִים טְפֵלִים אוֹ מוֹתָרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל- "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל"!

אֲפִלּוּ הִגְדִּיל עֲווֹנוֹת בְּיוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם הוּא "עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב", כַּאֲשֶׁר הֵעִיד עֲלֵיהֶם בִּלְעָם שֶׁהוּא לֹא הִשִּׂיג אֶלָּא מַעֲלַת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹתָם שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בַּדּוֹמִים לוֹ, וְעִם כָּל זֶה אֵין לָהֶם דִּמְיוֹן כְּלָל לוֹ. וְזֶה הָיָה נְבוּאָתוֹ שֶׁנִּכְתַּב בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ לַנְּפָשׁוֹת דְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְאוֹתָם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִרְבּוּ חֲטָאִים עַד שֶׁכְּפִי מִשְׁפַּט חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתָם מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אֵלּוּ דְּפָרָשַׁת בִּלְעָם.

וְכָל קִנְאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָיָה בָּזֶה בְּאוֹתָן פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ "תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים".

וְנִתְבָּרֵר דְּלֹא בְּחִנָּם בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ בָּהֶם מִכָּל עַם, דְּאַף הַיּוֹצְאִים מִתַּחַת הֶעָנָן דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵסִירוּ הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינָם לָעַמִּים, עִם כָּל זֶה, כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה', וְנִבְדָּלִים מֵהֶם בֶּאֱמֶת בְּעַצְמִיּוּת שָׁרְשָׁם, מִתּוֹלַדְתָּם!

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהִפּוּךְ זֶה [מֵעֲמָלֵק]- אֲפִלּוּ יוֹצְאִים אֵיזֶה פַּעַם מִשּׁוּרַת הַתּוֹרָה- הִיא יְרִידָה שֶׁלְּצֹרֶךְ עֲלִיָּה כִּיצִיאַת יְהוֹשֻׁעַ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְהוּא סִימָן לְכָל הַיְצִיאוֹת דְּזֶרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם קוֹמָה אַחַת, וְחַיּוּת הַלֵּב וְאֵבָרִים הַפְּנִימִיִּים עִם חִיּוּת אֶצְבַּע הַקְּטַנָּה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם אֶחָד, וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁהֵן דֻּגְמַת 'מוֹתָרוֹת' לָעוֹלָם, אַף הֵן בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּקֹהֶלֶת רַבָּה עַל פָּסוּק "וְיִתְרוֹן אָרֶץ בַּכֹּל"! וְגַם בְּקוֹמַת אָדָם, הַכֹּל לְצֹרֶךְ! אֲפִלּוּ מוֹתְרוֹת הַצִּפָּרְנַיִם. וְנִמְצָא, דְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה יְצִיאָה מֵהַקְּדֻשָּׁה הוּא אַדְּרַבָּא- עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְכָךְ נַעֲשֶׂה אַחַר הַתִּקּוּן לְרַע לוֹ, דְּנִתְבָּרֵר דְּבֶאֱמֶת בָּזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה- דְּזֶה תֹּקֶף קְדֻשָּׁה יוֹתֵר- שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת הַיְצִיאָה מֵהַקֹּדֶשׁ הוּא מָלֵא קְדֻשָּׁה! (ישראל קדושים עמ' 20-21)

"מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'"- גַּם בִּשְׁעַת עֲבֵרָה לֹא נִשְׁכַּח הַבּוֹרֵא מִיִּשְׂרָאֵל!

כְּתִיב בְּפָרָשָׁה זוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים "מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'", וְזֶה אֵינוֹ מוּבָן, דְּהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מַמְרִים הֱיִיתֶם, אוֹ מַמְרִים הֱיִיתֶם לְנֶגֶד ה'.

אַךְ הַפֵּרוּשׁ הוּא, שֶׁזֶּה לֹא אָמַר לְחִסָּרוֹן, רַק אָמַר "זָכוֹר אַל תִּשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמִּדְבָּר, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ'".

דְּשָׁם בְּמִצְרַיִם הָיָה חֶטְאָם שֶׁשָּׁכְחוּ בַּה' לְגַמְרֵי, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים כְּעֻבָּר בְּבֶטֶן אִמּוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, זָכוּ שֶׁאַף שֶׁעָשׂוּ חֲטָאִים, מִכָּל מָקוֹם מַמְרִים הֱיִיתֶם 'עִם ה'', הַיְנוּ, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ לֹא נִשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"- אֲפִלּוּ לִדְבַר עֲבֵרָה (ברכות סג). "אָמַר רַב פַּפָּא, הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי גַּנָּבָא אַפּוּם מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קָרֵי"- וְהַיְנוּ אַף שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה מְפֹרֶשֶׁת עַל לָאו דְּלֹא תִגְנֹבוּ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, וּמַאֲמִין בַּה' בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה "דְּקָרֵי רַחֲמָנָא"- עַל זֶה נֶאֱמַר "וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ"- שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתָיו, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְיִהְיֶה לוֹ תִּקּוּן. וְכֵן נִרְאֶה מִפֵּרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל עַל סוֹף בְּרָכוֹת, שֶׁכָּתַב לְפָרֵשׁ "בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע וְכוּ', וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה וְהַכַּעַס, וְהַאַף שֶׁכָּל זֶה הוּא יֵצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר 'בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ'- וַאֲפִלּוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה, מַשְׁמָע שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים בִּשְׁעַת עֲבֵרָה יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לְהַאֲמִין בַּה'".

"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי"- שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא גַּם כֵּן לֹא נִסְתָּר ה' יִתְבָּרַךְ מִנֶּגֶד עֵינָיו, יִהְיֶה עִם ה', וּבָטוּחַ הוּא שֶׁיִּהְיֶה: "וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ"- שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְתַקֵּן דְּרָכָיו! (פרי צדיק עקב אות יט)

הָאָדָם יָכוֹל לְהִוָּשַׁע בְּרֶגַע אֶחָד! לִפְתֹּחַ פֶּתַח כָּל שֶׁהוּא, וּבְרֶגַע כָּל שֶׁהוּא

כְּפִי הִתְרַחֲקוּת הָאָדָם מִן הָרָע, וְהַיְנוּ מִכָּל חֶמְדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּתְשׁוּקוֹת דִּלְגַרְמֵיהּ- כֵּן הוּא מִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וּמַשִּׂיג אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (תהלים פ). וְכֵן לְהֶפֶךְ- כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, כֵּן מִתְרַחֵק מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי..." וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ".

- כִּי כְּשֶׁהַלֵּב פָּנוּי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, מִמֵּילָא הוּא מוּכָן לְקַבֵּל כָּל מִינֵי תַּאֲווֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה פָּנוּי לְגַמְרֵי, וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף ה' יִתְבָּרַךְ מַשְׁרֶה אוֹרוֹ שָׁם, כִּי הַיִּרְאָה הוּא מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹאֵל מִבֶּן אָדָם, "וְעַתָּה מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה" (דברים י), וְהַחָכְמָה הִיא מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב): "יָהִיב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין", וְנֶאֱמַר (משלי ב): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", וְאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מִקֹּדֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (על שיר השירים ה, ב): פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט, כִּי דַּי בְּכָל-שֶׁהוּא יִרְאָה, וְאָז יֻשְׁפַּע בְּלִבּוֹ כְּנֶגְדּוֹ- "חָכְמָה", וּמִמֵּילָא עַל יְדֵי הַחָכְמָה תְּהֵא לוֹ עוֹד יִרְאָה, וְאָז תָּבוֹא עוֹד חָכְמָה וְחוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ הַפְּתָחִים "כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם"!

וְאָמְרוּ קַמָּאֵי: "וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ מֵעֵבֶר לְעֵבֶר", וּרְצוֹנָם לוֹמַר: שֶׁיִּהְיֶה מִמַּעֲמַקֵּי לִבּוֹ הִתְעוֹרְרוּת גָּמוּר דַּעֲזִיבַת הַחֵטְא, וְלַעֲזֹב כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד דַּי! (צדקת הצדיק אות קנב)

כָּל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל- גַּם הָרֵיקָנִין שֶׁבָּהֶם- דּוֹמִים לְסֵפֶר תּוֹרָה

"יִשְׂרָאֵל, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרָיְתָא חַד", וְהַתּוֹרָה הִיא הַמְאַחֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי הִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הַכֹּל אֶחָד! יִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ, הֵם מִתְאַחֲדִים בָּזֶה עִמָּהּ, שֶׁמִּמֶּנָּה שָׁרְשָׁם- מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ.

וּרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים נֶגֶד מִצְווֹתֶיהָ, בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "אֵשׁ אֹכְלָה". וְכֵן הַתּוֹרָה "אֵשׁ דָּת לָמוֹ", וְכֵן יִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף חֲגִיגָה, "תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּכָל גּוּפָם אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'' (ירמיה כג, כט)".

וְגַם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר שָׁם "דִּמְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן", בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִים בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, הֲרֵי עוֹסְקִים אָז בַּתּוֹרָה וּדְבוּקִים בָּהּ וְנַעֲשִׂים אֵשׁ, "דְּאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת, כְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף", וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י, "שֶׁאֲפִלּוּ רֵיק שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל" (שבת קה).

דַּאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְנַתֵּק עַצְמָם מֵהַשֹּׁרֶשׁ! (קדושת שבת, מאמר ד, עמ' 24)

אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הָרַחֲמִים!

כָּל תְּפִלָּה עוֹשָׂה פֵּרוֹת וְעוֹשָׂה רֹשֶׁם! "מִי בָכֶם יָרֵא אֶת ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹקָיו"! (ישעיה נ).

"מִי בָכֶם יָרֵא אֶת ה'"- שֶׁהוּא כֹּחַ הַתְּפִלָּה;

"שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ"- שֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ קוֹרֵא לוֹ 'עַבְדּוֹ', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶבֶד'. וּמֵאַיִן שׁוֹמֵעַ זֹאת? רַק עַל פִּי מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבֵּנוּ ר' אֱלִימֶלֶךְ זצלה"ה- עַל מַה דְּאִיתָא בַּמִּשְׁנָה (ברכות לד): "אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִי- יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל", וּשְׁגוּרָה הִיא לְשׁוֹן שְׁלִיחוּת, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ הַתְּפִלָּה בְּפִיו וּמִשְׁתַּבֵּחַ בֵּיהּ, דְּאִיהוּ 'עַבְדּוֹ', כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְקֻבָּל.

וְאָמַר- "אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ", שֶׁאַחַר כָּךְ רוֹאֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עוֹד "חֲשֵׁכִים", שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁע, וְאֵינוֹ רוֹאֶה עוֹד מְפֹרָשׁ הַיְשׁוּעָה, וְזֶה "וְאֵין נֹגַהּ לוֹ"- שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם הֶאָרָה מִתּוֹעֶלֶת הַתְּפִלָּה, וְעַל זֶה אָמַר- "יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹקָיו"!

שֵׁם "אֱלֹקִים" מוֹרֶה שֶׁהוּא "תַּקִּיף וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם" (כמו שנאמר בטור שולחן ערוך אורח חיים סימן ה')- וְהַיְנוּ שֶׁבָּזֶה יִשָּׁעֵן- שֶׁיַּאֲמִין שֶׁכָּל הַנַּעֲשֶׂה הוּא רַק מִכֹּחַ ה' הַצּוֹפֶה לְטוֹבָה, וְאַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים- שֶׁבֶּטַח תְּפִלָּתוֹ עוֹשָׂה פֵּרוֹת! עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יבמות סד): "אַבְרָהָם וְשָׂרָה טֻמְטֻמִין הָיוּ וְכוּ'", וְלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם תִּקְוָה לְהִוָּשַׁע עַל פִּי טֶבַע, מִכָּל מָקוֹם פָּקַד אוֹתָם ה' יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר בָּא הַמּוֹעֵד! כֵּן תִּבְטְחוּ וְתִשָּׁעֲנוּ בְּשֵׁם ה'- "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ... שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ"- נֶגֶד תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם יָבוֹאוּ בְּדֶרֶךְ 'מְצִיאָה', וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה" (ישעיה סד). (פרי צדיק עקב, אות יז)

בָּרוּחָנִיּוּת יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל נֵס!

אַף עַל פִּי שֶׁבְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לָאָדָם לִסְמֹךְ עַל נֵס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת לב), אוּלָם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ לִסְמֹךְ אַף עַל נֵס. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁאַף שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּפִי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַמְסֻדָּר [שֶׁזֶּה נִקְרָא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא] כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵרֹב חֲטָאָיו, וְשֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹקִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי" (תהלים נ), שֶׁרוֹאֶה שֶׁמֻּדְחִים כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, עִם כָּל זֶה יִסְמֹךְ עַל זֶה, כִּי הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ בְּטֶבַע, וְגַם יוּכַל לִהְיוֹת מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל (מאפילה דייקא), וְעַל פִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב וְכוּ'" (תהלים לז), וְלֹא יָחוּשׁ שֶׁחוֹשֵׁב הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים לָרִיק. (צדקת הצדיק אות קמב)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.