מה הבעיה להביא חבר? הוא נכנס רק לסלון

לא מעט פעמים קורה שאשה מבקשת מבעלה לא להביא חבר לבית כאשר הוא לא מסודר, או יותר נכון "מתוקתק".

הגבר שומע את טענת אשתו, אבל לא תמיד מבין: מה הסיפור שלה שאורח יכנס גם כשיש קצת כלים בכיור, או כל דבר אחר שלא מאה אחוז?! אחרי הכל הוא נכנס "רק" לסלון.

קורה גם שהאישה נעדרת מהבית (יוצאת לעבודה מוקדם / אחרי לידה), והגבר הוא זה שדואג להלביש את הילד לגן בבוקר. מה שהגבר צריך לעשות הוא להוציא מכנסיים וחולצה מהארון והלביש לילד.

רגע... זה תואם...?

זה העניין, שגבר לא עושה חשבונות אם זה "סט", אלא יש מכנסיים, יש חולצה, פחות או יותר משתלב - הכל בסדר.

כאשר האם נפגשת עם הילד בלבוש הזה, היא מיד נבהלת, מתביישת מ"איך הבעל הלביש את הילד".

קורהגם שהאישה באמצע להכין עוגה, ו"נתקעת" בלי מוצר מסוים. הבעל מיד יציע לבקש מהשכן, בעוד האישה תנסה למנוע זאת ממנו, בטענה שעדיף שיטרח קצת וילך לקנות מאשר לבקש מאחרים, מה שהגבר לא ממש מבין - מה הבעיה ללוות מהשכן, ולהחזיר לו אחר כך?.

למה האיש "זורם" יותר מהאישה?

תשובה אחת לכל המקרים האלו נמצאת בחז''ל: "בושתה של אשה מרובה משל האיש".

חז''ל הקדושים מגלים לנו אבן יסוד בתכונות האיש והאישה:

לאישה יש יותר בושה משל האיש. יש לה יותר חשיבות לכל המערכת החיצונית. אישה חוששת מה יחשבו / יגידו, איך יסתכלו, לכן לא מסוגלת להכניס אורח לבית שאין בו סדר כפי טעמה. לכן חשוב לה מראהו החיצוני של הלבוש של הילד, בעוד הגבר "קר" יותר בזה ולא עושה חשבונות מה יגידו. (בנוסף יש חז''ל שאמרו "אין אישה אלא ליופי", שזו אבן יסוד בנפשה של אישה, כל המערכת של ההשקעה ביופי, ומובן שעליה לקחת את זה למקום של בנית הבית).

יסוד זה יעזור לכל אחד בשלום בית, כדי שנוכל להבין את השוני אצל השני, ולא ליצור מצב של "שוויון" שהרס כל חלקה טובה במערכת הזוגית, אלא להבין את השוני ולדעת איך לסייע לשני לפי התכונות שלו.

אודי גלעוט הוא מדריך חתנים ויועץ נישואין.