האם הנסים האדירים יכולים להיות בדרך כישוף?

כתוב ברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ח שאמונת ישראל במשה לא מפני כל האותות ביציאת מצרים שזה אפשר להיות בלאט ובכשוף, רק במעמד הר סיני שעינינו ראו האש והקולות והלפידים וכו', על ידי זה האמינו כולם במשה בלא שום הרהורים, איני מבין אם קריעת ים סוף וכל המכות במצרים יכול להיות בלאט ובכשוף, למה לא יכול להיות גם קולות וברקים ואש ולפידים וקול שאומר משה משה וענן וערפל למה זה לא יכול להיות בכשוף?

* * *

שלום וברכה,

תחילה חשוב לציין שלשיטת הרמב"ם, כישופים אינם אלא אשליות ותעתועי ראייה שעושים הקוסמים כדי שיאמינו המוני-העם בהבליהם, והתורה רצתה להרחיק אותנו משקריהם של עובדי האלילים שהיו מטעים את ההמונים באמצעות "טריקים". ולפי הרמב"ם גם חרטומי מצרים לא באמת הפכו מקל לנחש, אלא רק עשו אשליה אופטית שבה נראה המקל כאילו נהפך לנחש, ולכן נאמר "ויעשו כן בלהטיהם" - מבאר הרמב"ם את המילה "להט" - להטוט. כלומר מעשה טריק וקוסמות.

ולכן מובן שהרמב"ם לא מתכוון לומר שהיה ניתן לעשות את מכות מצרים באמצעות כישוף, אלא כוונתו במאמר הזה לומר שהמון העם שהאמין בכישופים לא ידע להבחין בין נס אלוקי אמיתי ואדיר-מימדים לבין מעשיו של קוסם המתעתע המונים (כגון חרטומי מצרים), ולכן המון העם עשוי לטעות במעשיו של משה, ולייחס את הנסים האלוקיים האמיתיים שאף אדם לא יכול לעשות - למעשיו של אדם.

אך כמובן שהאדם המשכיל מבין שדבר שכזה לא ייתכן, שהרי לא קיים כישוף שיכול להביא לשליטה בעולם. כפי שאדם חזק יכול להרים סלע, אך לא יכול להרים הר. כך הוא גם המצב לגבי  מכשף או קוסם מאחז עיניים, שמסוגל להפוך כוס מים לכוס דם, אך ודאי שאין ביכולתו להפוך ימה שלמה לדם, להוריד אש וברד ביחד מן השמים, להרוג כל בכור בארץ שלמה ברגע אחד, לקרוע את הים לשניים, להחיות עם במשך 40 שנה במדבר וכיוצא באלה הנסים האדירים שנעשו לעם ישראל. הנסים במקרא יכולים להיעשות רק בידי בורא עולם, כי רק בורא עולם מסוגל לשלוט בכל חוקי הטבע שליטה כלל ארצית.

כוונת הרמב"ם לומר שמעמד הר-סיני הוציא את הספק גם מידי המון העם שהאמין בכישופים. כי ההתגלות במעמד הר-סיני היתה עוצמתית יותר מהנסים ביציאת מצרים, מהסיבה שההתגלות הזאת היתה נבואית. מי ששומע את קול ה' באמת, לא שייך שיטיל עוד ספק בדבר, כי לא ניתן להטיל ספק בנבואה אלוקית החודרת לעמקי הלב, כפי שלא ניתן להטיל ספק בקיומך שלך. ולכן העם כולו שזכה ביחד להתגלות האדירה של ה' בכבודו ובעצמו, לא שייך עוד שיטיל איזה ספק טבעי או אפילו דמיוני שאולי היה כישוף. כי הנבואה הינה התגלות ישירה אל האדם בפנימיותו, ולא באמצעות מתווכים כמו חוקי הטבע. ובזה היתה הסכמה של כל העם ללא ספק כלל, כפי שאכן מגלה לנו התורה, שהעם כולו ששמע את קול ה' מדבר אליו - פחד למות מרוב העוצמה של הנבואה. כלומר לא היה מדובר רק בקול שופרות וברקים, אלא קולו של ה' חדר ללבבות בצורה שאף אירוע אחר בטבע אינו מסוגל לו. זו היתה התגלות ישירה למיליוני אנשים, ולא בעקיפין. ה' דיבר אל כל אדם ואדם במעמד המוני, ולא באמצעות הטבע. ולכן המעמד הזה היה גדול ורם יותר מכל הנסים האחרים, שאפילו האנשים שהאמינו בכישוף לא היו מסוגלים עוד לייחס התגלות שכזו למעשיו של אדם. וזו לבדה ההוכחה שההתגלות אכן היתה אמיתית, שהרי היא הוציאה את הספק אפילו מליבם של המאמינים באפשרות לכישוף.

בברכה,

דניאל בלס