חדשות יהדות
מרגש: הכומר הפולני שנקרע סביב זהותו, החליט לקבל על עצמו עול מלכות שמיים
אחרי שנקרע עשרות בשנים סביב זהותו היהודית-נוצרית, החליט הכומר והפילוסוף הפולני לשוב לחיק היהדות, ולפני כחודש הוא חגג בר מצווה
- אלי פייבלזון
- פורסם כ' אדר ב' התשע"ט |עודכן
פלישת גרמניה הנאצית לפולין, 1939 (צילום: שאטרסטוק)
לכאורה, מדובר היה בעוד מוטציה טראגית של השואה. אלא שמידת הטראגיות עולה לאחר שאנו נחשפים לעוד ועוד סיפורים כאלה.
יעקב וקסלר נולד ב-1940 למשפחה יהודית שורשית מווילנה, שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. עם לידתו, הועבר יעקב למשפחת ושקינל, משפחה פולנית-קתולית – אצלם גדל בכל שנות המלחמה, כשהמשפחות סיכמו ביניהן כי עם תום המלחמה הם ישובו לאסוף אותו. אלא, שרצה המכוון והסיכום לא יצא לפועל. כל משפחתו נרצחה על ידי הנאצים הארורים ימ"ש.
יעקב, שלא היה מודע כלל למשפחתו המקורית, המשיך בשגרת חייו כשהוא עושה חייל בלימודיו ומעמיק את זהותו הנוצרית כשבחילת שנות העשרים לחייו הוא מחליט ללמוד כמורה.
לכאורה, סודו הגדול של חייו לא היה אמור להיות גלוי לו בשלב כה מוקדם של חייו. אמו נפלה למשכב, עובדה שציערה את יעקב עד מאוד. ואם לא די בכך גם חייו התערערו קשות כשאמו בישרה לו על ערש דווי כי הוא בן לעם היהודי. יעקב, כך מתאר, לא ידע את נפשו. התחבטות נפשית עצומה עברה על יעקב הצעיר. הוא חשק מאוד בשורשיו היהודיים, אך מאידך לא היה מוכן לוותר בשום אופן על זהותו הנוצרית.
כמתווה פשרה, יעקב החליט כי הוא עולה לישראל וקושר בה את גורלו. הוא השתקע באולפנה בקיבוץ שדה אליהו כאשר הוא מקיים את מצוות התורה לצד דבקותו באמונה הנוצרית. את ההגדרה המדוייקת למה שחש אז, ניתן לראות בסרט תיעודי על חייו בה תיאר את נפשו כ"קרועה".
אלא, שלפני חודשים ספורים חש יעקב שכשרה השעה לפני מלכו של עולם, והוא הביע את רצונו לחסות תחת כנפי היהדות באופן סופי. קודם להחלטה, ביקש יעקב לעבור בדיקת DNA שתאמת את זהותו באופן רשמי. התוצאות לא איחרו להגיע, והאמת הייתה מעבר לכל ספק: "האב" יעקב יהודי!
לפני כחודש, באיחור של 66 שנה, חגג יעקב וקסלר-ושקינל בר מצווה. בחגיגה המרגשת נטלו חלק מכרים ורבנים שזכו ללוות את יעקב לחיק היהדות. בין המשתתפים, הרב ישראל מאיר לאו – הרב הראשי לשעבר של ישראל, הרב שודריק - רבה הראשי של יהדות פולין שליווה אותו מתחילת תהליך חזרתו ליהדות ולישראל, והרב שמואל סירא - הרב הראשי לשעבר של יהדות צרפת, אשר היה גם חברו ללימודי הפילוסופיה וחברו לדיונים הפילוסופיים שהובילו אותו לבסוף אל כור מחצבתו.