היסטוריה וארכיאולוגיה

מרגש: יישוב יהודי מתקופת החשמונאים נחשף בדרום ירושלים

באתר החפירה הארכיאולוגית התגלו שרידיו של יישוב חקלאי יהודי, בו עסקו בייצור יין ושמן ובגידול יונים. במקום נחשפה אחוזת קבר מפוארת, ששימשה ככל הנראה לקבורתם של בני משפחה אמידים

אתר החפירה הארכיאולוגית בשרפאת (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)אתר החפירה הארכיאולוגית בשרפאת (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
אא

שרידים גדולים ומרשימים של יישוב יהודי כפרי מתקופת החשמונאים – לפני כ- 2000 שנה –  נחשפים בחודשים האחרונים בחפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות בשכונת שרפאת (אזור בית צפאפא, קרוב לשכונת גילה) שבדרום ירושלים, וזאת לקראת הקמתו של בית ספר עירוני בשכונה.

באתר התגלו גת גדולה לייצור יין ובה שברים רבים של קנקנים שנועדו לאסוף את התירוש, מערת קולומבריום (שובך יונים) גדולה, בית בד לייצור שמן, מקווה טהרה גדול – שמצטרף למקווה אחר שנחשף במקום בעבר – בור מים ומערות.

גולת הכותרת של החפירה היא אחוזת קבר מפוארת, שכללה פרוזדור שהוביל לחצר גדולה חצובה בסלע ומוקפת בספסל. בחזית נחצב פתח למערת הקבורה. כמקובל במערות קבורה יהודיות בימי הבית השני, מערה זו כללה מספר חדרים, ובכתליה נחצבו כוכי קבורה מאורכים שבהם הונחו גופות הנפטרים. לאחר תיעוד המערה על ידי הארכיאולוגים, היא נאטמה לבקשתם של גורמים רבניים, כדי למנוע חילול עתידי של הקבר.

יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, סבור כי "נקברו כאן בני משפחה אמידים או חשובים בתקופה החשמונאית. אחוזת הקבר שימשה לקבורת בני המשפחה במשך כמה דורות, כפי שהיה נהוג בעת ההיא".

במילויי העפר שכיסו את חצר המערה נמצאו אבני בנייה גדולות, חלקן מעוצבות ומעוטרות במיטב הסגנון האדריכלי של ימי הבית השני. בין הפריטים המיוחדים שנתגלו במקום ניתן לציין כותרת עמוד דמוית לב וכן מספר כרכובים מעוצבים. פריטי אבן אלה נדירים ביותר, והם שולבו בדרך כלל במבני פאר ובאחוזות הקבורה המפוארות של ירושלים, כגון זו של משפחת הכוהנים בני חזיר בנחל קדרון ובמספר קברים בשכונת סנהדריה בירושלים.

שטח החפירה הנוכחי מהווה, ככל הנראה, רק חלק קטן מיישוב קדום שהשתרע מדרום לאזור. החפירה חושפת אזור חקלאי כפרי, בו עסקו, בין השאר, בייצור יין ושמן ובגידול יונים. גידול היונים נעשה בקולומבריום – מתקן מיוחד, שבסביבות ירושלים נמצאו כמה עשרות כמותו. גידול היונים היווה ענף חקלאי מרכזי בימי הבית השני ובתקופות אחרות, וזאת מכמה סיבות: היונים עצמן, וכן הביצים שלהן, שימשו למאכל. היונים הובאו גם כקורבנות לבית המקדש, שהיה במרחק של כשעת הליכה מהיישוב. זאת ועוד: לשלשת היונים, העשירה במינרלים ומתפרקת במהירות בקרקע, נוצלה כחומר דישון רב ערך, שאפשר את שגשוגם של מטעי הפרי וגנות הירק.

אתר החפירה בשרפאת, ירושלים (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

תגיות:ארכיאולוגיהירושלים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה