"פרץ של שמחה": מערת המלח הארוכה בעולם נמצאת בישראל

'נקמה מלוחה': 13 שנים לאחר שהשיא העולמי נגזל מישראל והועבר לידיה של איראן, הוא חוזר עכשיו בגדול לארץ. חוקרי מערות מישראל ומאירופה סיימו למדוד מחדש את מערת המלח הארוכה בהר סדום שבדרום ים המלח, וקבעו כי אורכה הוא לפחות 10 ק"מ – 3.5 ק"מ יותר ממערת N3 הנמצאת באיראן.

את מחקר מערות המלח בהר סדום – העשוי כמעט כולו ממלח – החל כבר בשנות ה- 80 פרופ' עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, העומד בראש המרכז למחקר מערות (מלח"ם). עד עתה אותרו בהר כ- 150 מערות, הארוכה שבהן – באורך של כ- 5.5 ק"מ – כונתה מערת מלח"ם. חשיפתה היוותה סנסציה עולמית, לאור העובדה שאורכן של מערות המלח שהיו ידועות אז בעולם נע סביב מאות מטרים.

בשנת 2006 קלקלה איראן את החגיגה למכורים למערות בישראל, עם גילויה של מערת N3. אלא ששיתוף פעולה פורה בשנתיים האחרונות בין חוקרים מהארץ ומהעולם החזיר את הכתר הבלתי מעורער להר סדום. במדידה המחודשת, המדויקת יותר מבעבר, נטלו חלק כ- 50 מערנים מהארץ ומחו"ל – מהמרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, מועדון שוחרי המערות (Israel Cave Explorers Club), מועדון המערות ובית הספר "סופיה" בבולגריה, וחוקרי מערות נוספים מבולגריה, צרפת, בריטניה, קרואטיה, רומניה וצ'כיה.

פרופ' פרומקין סיפר: "המיפוי שביצענו בשבוע שעבר על ידי משלחת בינלאומית גרם לכולנו לפרץ של שמחה. באמצעות הכלים שנמצאים ברשותנו הצלחנו להבין שהמערה הזאת היא מערת המלח הגדולה ביותר בעולם, ושהיא עוקפת בענק את המערה הארוכה ביותר שתועדה עד כה ונמצאה באיראן"

"שיטות העבודה שהתפתחו עם השנים הופכים את מאמץ התיעוד המחודש לכדאי", הוסיף פרופ' פרומקין. "לפני 30 שנה עבדנו עם סרטי מדידה, מצפן וקלינומטר. היום צוותי המיפוי עובדים עם מד טווח לייזר שמשדר ישירות לטאבלט. הדבר מאפשר עבודה מדויקת יותר שמציגה נאמנה את עוצמת התופעה. פתחים קשי גישה המובילים למפלסים עליונים לא נבדקו על ידינו באופן מלא עד עכשיו, ובדיקתם במסגרת העבודה הנוכחית הובילה לחלקים שלא היו מוכרים קודם לכן. הצגת המבנה המלא של המערה תורמת להבנה נאמנה של עוצמת התופעה".

מערת מלח"ם (צילום: האוניברסיטה העברית, מלח"ם)

בועז לנגפורד, סטודנט לגיאולוגיה במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית ומערן במרכז לחקר מערות, הוביל את המיפוי המחודש. הוא הסביר כי מערות המלח בארץ מהוות "תופעה בקנה מידה עולמי", שגורמת להתלהבות רבה בקרב המערנים בארץ ובחו"ל: "זו תופעה ייחודית עם תפוצה עולמית מוגבלת, כאשר אצלנו בישראל נמצאות רוב מערות המלח בעולם והנחקרות ביותר. בחינה מחודשת של מערת המלח"ם הייתה מתבקשת על מנת להציג את ממדיה המלאים ביחס למקבילות עולמיות. מסתבר שלישראל יש מקום של כבוד על הפודיום העולמי".

אפרים כהן, מערן במרכז לחקר מערות באוניברסיטה העברית, ציין כי מיפוי המערה הצריך עבודה סיזיפית המתאימה לאנשי מערות מנוסים בלבד: "10 שעות ביום מתחת לאדמה בתיעוד של פירים ומחילות מלח 'אינסופיות' דורשות סבלנות. לפעמים נדמה לך שאתה מתקדם במעגלים". אלא שלדבריו, המחיר משתלם למדי: "זחילות בערוצי מלח דמוי קרח, גלריות נטיפי מלח מדהימות וקירות של גבישי מלח – זו אחת החוויות הקרובות ביותר לשהות בכוכב אחר".

המערה עדיין לא עברה מיפוי סופי, כך שאנחנו צפויים להתבשר בעתיד על שיאים נוספים בתחום מערות המלח. ולמי שמעוניין לקפוץ כבר היום להר סדום ולהיכנס למערה – נציין כי היא איננה מוסדרת לביקורים של הציבור הרחב, וכל כניסה אליה דורשת ליווי של מערן שמכיר אותה היטב.