הרב ערוסי: אסור ליהודי דתי להצביע למפלגה שרוצה להפריד דת מהמדינה

שאל אותי יהודי שומר תורה ומצוות, האם מותר ליהודים דתיים לתמוך במצע שבו נאמר שיש להפריד את הדת מהמדינה? מה יחס חכמי ישראל לנושא זה, האם לא יהיה טוב יותר להפריד דת ומדינה?

לעניות דעתי - לא ולא. אסור ליהודי דתי להצביע למפלגה שרוצה להפריד דת מהמדינה. והסיבה היא כדלקמן: כיוון שיש קושי עצום בקיום העניין הזה של מיהו יהודי לפי ההלכה, נישואין וגירושין לפי דין התורה, מתחים עצומים בין המערכות בית דין הרבני - בתי משפט כלליים, וכן הבעיה הקשה מאוד של העולים מרוסיה, שיש ביניהם שאינם יהודים ועלו מכוח חוק השבות לכאן; וכן, שיש בעוונותינו הרבים חילול גדול ואנשים שאולי התחתנו כדת משה וישראל, אולי נכשלים בעברות קשות מחשש של ממזרות וכיוצ"ב – היו רבנים שבאמת כמעט הרימו ידיים והציעו הפרדת דת מהמדינה.

לא כן השיטה שלי, וטעמי עמי:

א. גם אם יש חשש שיהודים שאינם שומרי תורה ומצוות שמתחתנים כדת משה בישראל, אולי נכשלים בעברות, ואולי כתוצאה מכך יש ריבוי ממזרים בישראל, כלל גדול הוא בידינו. רוב בעילות תלך אחר הבעל ולא חשים ממזרות.

ב. ממזר שנטמע, נטמע, ואפילו אליהו הנביא לא עתיד לגלותם בעתיד לבוא. ואם כן, מה לנו לתת יד אשר באמצעות מהלך כזה נגרום לפילוג וודאי בתוך העם?

ונראה, הנה בארה"ב ובארצות אירופה המערבית שם יש הפרדת דת מהמדינה, כיוון שהמדינה היא גויית ודמוקרטית, והיא לא מחויבת למדינת ישראל, ואז יוצא שיש לנו שם בתי דין, בתי דין אורתודוקסים ובתי דין רפורמים או קונסרבטיבים וכו' - ועיננו רואות ולא זר שמקרב הרפורמים יש קרוב ל-85% התבוללות עם גויים וגויות. ומטבע הדברים, אין אנו יכולים היום להשיא בנים ובנות שבאו מאותן ארצות עם הוריהם, והתחתנו באמצעות גופים כאלה כמו הרפורמים, כי אין לנו מידע לגבי יהדותם, אם זו יהדות אמת או לא יהדות אמת, אם זו גירות פיקטיבית או לא גירות פיקטיבית. אין אנו יכולים לסמוך, לא על הנישואין שלהם ולא על הגירושים שלהם. ואז מה יוצא? שאנחנו יכולים לקחת אך ורק מאותם יהודים אורתודוקסים שמנהלים רישומים מדוקדקים, תחקירים מדוקדקים כדי לדעת מי הם הראויים לבוא בקשרי נישואין כדת משה בישראל, וכך יוצא שבעצם, חס וחלילה, נגזרת גזרה שקרוב ל-80% חלילה יפלט מן העם, לא יהיה חלק מהעם ברבות הימים.

האם באמת יש יהודי שיכול להרים ידו, או לתת יד לכך שבפועל נגרום לפילוג בעם? הרי הדבר ברור, שאם במדינת ישראל נפריד דת מהמדינה, הרי בפועל לא יהיו חייבים להתחתן כדת משה בישראל, אלא מי שרוצה. לא חייבים להתגרש כדת משה בישראל, אלא רק מי שרוצה, ואז יפתחו פנקסי יוחסין. דהיינו, כל אותם יהודים אשר רוצים לשמור על השושלת היהודית, היהדותית שלהם והכשרות היחסים - פשוט ינהלו פנקסנות, וכל אלה אשר לא ינהגו לפי הכללים ההלכתיים - יפלטו במשך הזמן, יפלטו מן העם.

יש מי שיכול להרים יד היום בימינו שלנו למהלך שיפלוט מן העם כמות כזו גדולה של העם חס ושלום? הרי על אלה שקשה לנו לקלוט אנחנו מצטערים, אבל להפליט את אלה שהם כשרים, ורק בגלל שיש מתחים בין דת ומדינה, בגלל זה אנחנו ניתן יד לגרום לכך שיפלט חלק גדול מן העם, וברבות הימים כבר לא יקרא עם יהודי? לא יעלה על הדעת דבר כזה.

נכון, יש בעיות, וצריך לדעת להתמודד איתן. למשל, לגבי העולים מרוסיה. אי אפשר להשאיר את זה תלוי באוויר בלי הסדר. חייבים למצוא להם הסדר אם אינם יהודים אז לתת להם, או מעורבים. אם אין גיור כהלכה אמיתי, אז לתת להם הסדר של זוגיות. מעין נישואין אזרחיים, אבל זוגיות, ובלבד שלא בגלל מציאות כזו נלך ונבטל את חוק נישואין וגירושין על פי תורת ישראל. כי בגלל שיש לך בעיה כזו שניתנת לפתרון. בדרך כזו, היא לא הכי חלקה, אבל יותר כדאי מאשר לבוא ולכרות את כל הבסיס של החיים היהודיים היהדותיים בארץ ישראל.

ולא עוד, אלא על ידי מסע הסברה עם הרבה כסף ועם הרבה כישרונות מהגיל הרך לתת מסע הסברה. מה ההבדל בין התא המשפחתי, היהודי, היהדותי - ובין התא המשפחתי הכללי, החילוני. הרבה, הרבה ירצו להיות בתוך התא המשפחתי היהודי, היהדותי המסורתי. עם הסברה נבונה, מושכלת, מקרבת, ניתן בקלות להוכיח את ההבדלים העצומים בין התא המשפחתי הזה, ובין התא המשפחתי הזה. וצריך להשקיע הרבה הון בדבר הזה, כמו שמשקיעים הון בשביל ישיבות, בשביל מקוואות, בשביל כאלה דברים - צריך להשקיע הון בשביל ההסברה הזו. כי בלי ההסברה הזו, הדור הצעיר בורח מאיתנו. הוא לא מבין מה רוצים ממנו, הוא חושב שכופים עליו, וצריך לפעול. וכבר הוכיחו את עצמם גופים שונים, כמו הידברות, ערכים ועוד, שפועלים, אבל צריך לפעול בהכוונה ובצורה מסיבית מאוד.

דבר נוסף, אנחנו עדים לכך שהולכים ומתרבים הקולות שמדינת ישראל היא מדינה לאזרחיה. פעם זה היה נחלתם של גורמי שמאל קיצוניים מאוד, וכן ודאי הערבים, שלא מעוניינים שמדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי. אבל עכשיו, עם חקיקת חוק הלאום וראיתם לדעת איך פתאום צפו רבים המתנגדים לחוק הלאום כביכול בטענה שאין עניין השוויון בתוכו, אף על פי שבחוקים אחרים נמצא חוק השוויון, ואפילו מסגרת חוק יסוד. כביכול בגלל זה, כשהמגמה העיקרית היא דה פקטו, הם רוצים מדינה לאזרחיה.

מדינה לאזרחיה היא לא מדינת העם היהודי. נכון שיש הרבה יהודים, ואינני יודע כמה הרוב הזה ימשיך להיות, אבל בפועל, עקרונית לא רוצים להצהיר עליה כעל מדינת העם היהודי, אלא מדינה לאזרחיה.

אז על ידי התמיכה בהפרדה בין תורה ומדינה, בין דת ומדינה, לא רק שאנחנו נותנים יד לפילוג בעם, אלא אנחנו נותנים יד למחיקת הזהות היהודית ממדינת ישראל, ולא ירחק היום שהיא תהפוך להיות מדינה לאזרחיה, חס ושלום. משום כך, מוטב לשמור על קיום קשר בין דת ומדינה, כפי שזה קיים היום, ולהעצים יותר את ההסברה, להעצים יותר את קירוב הלבבות, למצוא פתרונות לאותם עניינים או אותם קשיים של נישואין. למצוא להם פתרונות הלכתיים מקובלים עדיף מאשר חס וחלילה לתת יד להפרדת הדת מהמדינה. כי לתת יד להפרדת דת מהמדינה, כאמור, זה חשש לפילוג העם ולמחיקת הזהות היהודית של מדינת ישראל.