תקשיב טוב, אני לא עוזר לאשתי בבית!

קופץ אלי חבר. הי, איציק, מה ניש? אפשר לעלות לקפה?

וולקאם ...

יושבים, מפטפטים, מדברים על החיים.

אני עוצר את שטף הדיבור ואומר לו: שניה, אני שוטף ת'כלים בכיור וחוזר לשבת איתך .

הוא מסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח...

בחצי הערצה-חצי תמיהה הוא אומר לי: כל הכבוד שאתה עוזר לאשתך, אשתי לא מעריכה. עזרתי לה השבוע, אפילו תודה לא אמרה לי.

כשסיימתי לשטוף כלים התיישבתי לידו והסברתי לו: תקשיב, חבר! אני לא עוזר לאשתי.

הוא הסתכל עלי ואמר: מה, אתה עושה ממני צחוק? הרגע עשית כלים כמו ילד טוב...

חייכתי ואמרתי לו:

אני שותף בבית, ועושה את חלקי מכח השותפות.

אני לא עוזר לאשתי לנקות את הבית, אני גר כאן ומנקה כדי שיהיה לי נעים.

אני לא עוזר לאשתי לבשל, אני מבשל כי אני רוצה לאכול.

אני לא שוטף כלים לאחר הארוחה כדי לעזור לה, אלא כי לכלכתי.

אני לא עוזר לאשתי עם הילדים, הם ילדי, ואני מטפל בהם ונהנה.

אני לא עוזר לאשתי לתלות ולהוריד כביסה. אלה הבגדים שלי שהיא כיבסה, ואני דואג לעצמי, שיתייבשו.

תקשיב... בנוגע למה שאמרת שהיא לא מעריכה - אפשר לשאול אותך שאלה?

מתי לאחרונה, כשהיא סיימה לנקות, אמרת לה תודה?

מתי לאחרונה, כשהיא סיימה לבשל, אמרת לה תודה?

מתי לאחרונה, כשהיא סיימה לקלח את הילדים, אמרת לה תודה?

מתי לאחרונה, כשהיא חזרה עם הסלים מקניות, אמרת לה תודה?

מה אתה מצפה, פעם ביובל שטפת ת'רצפה, אתה מצפה לטקס הענקת מצטיין בבית הנשיא?

תעריך בדיוק כפי שאתה רוצה שיעריכו אותך.

תן יד תומכת.

היה שותף.

אל תתן תחושת אורח.

והכי חשוב - תרגיש בבית, בבית שלך, ותוכיח זאת!

יאללללה, רוץ לנקות...