ילדה שלי, הגיע הזמן להיזכר שאת בעצם עדיין ילדה

הי, ילדה אחראית שלי.

היום גיליתי אותך בפנים.

את תמיד היית גיבורה

שמרת על כולם

מהעולם

היית שם

בשבילם.

כמו שקים של חול

הצטברו לך על הגב

ואת כל הדאגות

סחבת לכל מקום

כל מערכת יחסים

העלתה לך קונוטציה של הכלה,

הזדהות ואמפתיה

ובכל מצב רצית לעזור

שרק לא יגידו שאת לא יכולה.

הרי הכל מונח עליך.

היית חיבת להגן

שהחומה לא תקרוס

שרק לא יפלו בלעדיך.

אבל ילדה שלי,

בינתיים החומה שלך היא הקורסת

תחת הנטל והמשא.

רציתי להגיד לך

שהגיע הזמן להרפות

ולהבין שהעולם יכול להתנהל גם בלעדיך

האכפתיות שלך כמובן דרושה

אבל תתאימי אותה לכוחותיך

תעזרי כפי שאת יכולה

ושחררי

תתני מכל הלב

אבל גם לעצמך

תורידי את האבנים מהגב

תעמדי זקופה

יש בורא לעולם

ואת לא יכולה להיות תמיד האחראית.

ילדה שלי,

גם אם היית תמיד בתפקיד

ולא היתה לך הזדמנות לצחוק בלי עול

עכשיו הגיע הזמן להיזכר

שאת עדין, בעצם, ילדה...

במקום פעם, תצחקי היום

תהלכי נטולת דאגות

תתני לאנשים להסתדר, ולגלות

את הכוחות שנתנו להם ממרום

ויהיה בסדר, אל תדאגי

דוקא כשתתני בפרופורציה

הנתינה שלך תהיה אמיתית וכנה

ותועיל לעצמך ולסביבה

ועוד משהו קטן,

את תמיד תהיי ילדה בוגרת ואחראית שלי

את פשוט עולה רמה מעל

ללמוד מהחיים זוהי הבגרות האמיתית

להתנהל נכון בכל צעד ושעל.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.