כשהראפר והפייטן נפגשים: "לפני שנפרדנו אמרתי לו:’יבוא יום ונעשה דואט’"

העיר שחוברה לה יחדיו: אבי דלבנטי (29) וניסים ברוך בלאק (32) - שני יוצרים מוזיקליים, אומנם מגיעים מעולמות קוטביים, אבל כנראה הקסם של הבירה - ירושלים –אחראי לשיתוף הפעולה האמנותי המרענן במחוזותינו, בדמות קליפ מושקע, ואמירה לפיה אפשר לעשות שלום.בשבוע שעבר יצא הסינגל החדש "שלום לעולם". 

שני היוצרים מגיעים מעולמות שונים -  אבי, פייטן ממוצא מרוקאי, יליד קנדה ודובר צרפתית. ניסים, ראפר אפרו-אמריקני שגדל במשפחה מוסלמית, בגיל 14 התנצר ולפני כשמונה שנים התגייר והפך ליהודי חרדי. שניהם עלו לישראל, שניהם מתגוררים בירושלים. נקודת המפגש הראשונית ביניהם היתה באומן, בקברו של רבי נחמן מברסלב, לפני כשנתיים.

(צילום: אייל ציון וג'י לץ / קולנוע לעם)

השיר שכתבו אבי דלבנטי וחנה דיין - "שלום לעולם"- הושק באחרונה ולמעשה הוא שיר אהבה לבירת ישראל – ירושלים- המשלב מילים בצרפתית, אנגלית ועברית – וגם קטע מהשיר "ירושלים של זהב", שיצרה נעמי שמר. אבי הוא פייטן וחזן, שמדגיש את הח' והע' בדיבורו השוטף. אגב, אין להן זכר כשהוא שר בצרפתית. "עד עכשיו שרתי בעיקר בערבית ומרוקאית, וכמובן פיוטים בעברית", מספר אבי,ומוסיף שזו הפעם הראשונה שהוא שר בצרפתית. שותפו  לשיר המוכר בכינוי "ניסים", הוציא 12 אלבומים,ויצר שיתופי פעולה שונים, בין היתר עם הזמר גד אלבז.

ניסים, איך היתה העבודה עם אבי?

"העבודה עם אבי הייתה גדולה. הוא מוכשר מאוד, ואהבתו האמיתית לתורה באה לידי ביטוי במוסיקה שלו".

אבי: "העבודה עם ניסים היתה מהנה ומיוחדת. השילוב בין העולמות השונים פתח אצלי אפיק חדש במוזיקה, ויש לי את הזכות להוציא יצירה כזאת לעולם המוזיקה. ניסים הוא מקצוען, אמן מנוסה שמכיר את העבודה".

איך נולד שיתוף הפעולה ביניכם?

ניסים: "נפגשנו באומן. לאחר מכן הצוותים שלנו היו בקשר. בסופו של דבר הוחלט על שיתוף פעולה. כשקראתי את מילות השיר חשבתי שזה יהיה שיר נהדר, וטוב לעשות וידאו קליפ שיצולם בירושלים - כך עשינו".

אבי: "כשנפגשנו באומן, לפני כשנתיים, היה מפגש מעניין. דיברנו בעיקר על מוזיקה ועל החיים. הסתבר לנו שאנחנו שכנים ולא ידענו. לפני שנפרדנו אמרתי לו: 'יום יבוא ונעשה דואט יחד'. ברוך ה׳, הנה זה הגיע".

אבי דלבנטי (צילום: מאיר לביא)

המפגש ביניכם מפגיש שני עולמות: פיוט מזרחי ומוסיקת ראפ אמריקאית, במקור מוזיקת מחאה- איך זה הולך?

ניסים: "כמו ששומעים בשיר - זה שילוב נהדר, עולם של שיתוף פעולה מאפשר את ההתכנסות של צלילים וסגנונות רבים ושונים. אני מרגיש שהסגנון שלי שונה מכל הסגנונות, ז'אנר המבוסס על החומר שלי, ומתוך אהבה מכל הלב עבור הקב"ה".

אבי: "אני שר בכמה סגנונות. גדלתי בעולם החזנות והפיוט. אני מופיע באירועים וקונצרטים אבל בשיר הבאתי צד אחר בי שעוד לא יצא לפני כן. החלטתי לצאת קצת מהמשבצת של הפיוט ולעשות שיר יותר בינלאומי, שיר פופ חדשני בשילוב עם ראפ. שילבנו גם קטעים אותנטיים וארץ ישראלים כמו השיר ירושלים של זהב".

ניסים, אתה מרגיש שהעם היהודי מקבל אותך כשווה?

"לכל אנשי התורה באשר הם יש עמל ועבודה, שנועדו ליצור קרבה אל הקב"ה. הקבלה בעולם היהודי תלויה בתשוקה מהלב לקיים את המצוות. דרך החיים כיהודי היא כזאת שבסופו של דבר כמו במתן תורה – צריך לא רק לשמוע אלא גם לעשות בחיי היומיום. הביטחון מאפשר להישען על הקב"ה ולבטוח בו כי כל הדברים קורים ממנו. אם אדם נתקל במצבים או בנסיבות מאתגרות - הוא צריך לברך זה, ולהתמודד עם הניסיונות כאן - בחיים האלה".

נולד במונטריאול, עלה לירושלים וסוגר מעגל

אבי דלבנטי (29)  מוכר בקרב הקהילות היהודיות שמעבר לים. הוא נולד במונטריאול לפני 29 שנים, בן למשפחה שהיגרה ממרוקו. "סבא שלי היה פייטן וחזן במרוקו", הוא מספר, "אבא שלי המשיך את דרכו והיה חזן ופייטן בקהילה היהודית במונטריאול. הוא ניגן בפסנתר ולימד גם אותי לנגן ולשיר, מגיל חמש הופעתי לצדו. בגיל 17 התחלתי להופיע באירועים פרטיים של קהילות יהודיות במיאמי ולוס-אנג'לס. ביצעתי שירים ופיוטים בערבית ובמרוקאית ועם הזמן התחלתי לבצע גם שירים חסידיים. כעת, אני מנסה להיפתח לכיוון הפופ והמיינסטרים".

דלבנטי נשוי לג'סיקה, עורכת דין בהכשרתה שמשפחתה היגרה ממרוקו לפריז. הם נפגשו במיאמי, שם נישאו. לפני שלוש שנים עלו לישראל. שנה לאחר מכן נולד בנם הבכור, דוד, ובאחרונה נולדה בתם, נעמי. המגורים בבירה הם מעין סגירת מעגל עבורו, לאחר שאבות-אבותיו התגוררו בעיר עד שלפני כ-150 שנים, עת היגרו למרוקו. כשעלה לישראל גילה אבי את ההתמודדות עם החיים לצד הטרור שמכה בעיר מעת לעת. "מגיל צעיר אני כותב שירים על ירושלים", הוא מספר, "ועכשיו כשאני כאן, זווית הראייה שלי על העיר השתנתה - הכל פה מסובך, כאילו יש בעיר מלחמה בכל רגע. כולם רוצים את ירושלים. את השיר החדש כתבתי עם חנה דיין והלחנתי עם סיני אביאל".

"ירושלים היא עיר יפהפייה שכבר הוכיחה בעבר שכולם יכולים לחיות בה בשלום. בשיר אני קורא לכולם לשיר ולרקוד בה ביחד. לפעמים הפתרון לבעיות מתחיל במקום הכי פשוט, והמוזיקה היא זאת שמחברת בין בני האדם".

(צילום: אייל ציון וג'י לץ / קולנוע לעם)

איך החיים בקנדה? היהודים חוששים מגילוי אנטישמיות?

"עד השנים האחרונות חיו היהודים בשלווה יחסית, לא היו אירועים חריגים, אם כי בכל העולם יש גילויי אנטישמיות, השאלה רק באילו מינונים. מאחר שלקנדה הגיעו באחרונה מהגרים סורים, פליטי המלחמה במדינה, הסיטואציה מתחילה להיות מעט בעייתית ליהודים. אפשר לומר שבאופן יחסי חיי הקהילה בטוחים, היהודים בעיקר במונטריאול וטורנטו מבוססים, אבל אחת לכמה זמן שומעים על פשע שנאה. אין ספק שזאת תופעה מטרידה ברמה העולמית".

מלבד ההשקעה בקריירה המוזיקלית, אבי לומד כל יום בכולל. "אני הולך כל בוקר לכולל עד השעה 13, אלא אם כן יש לי אירוע בוקר. כשאני לא יכול ללכת לכולל בבוקר, אני משתדל לקבוע עיתים לתורה. התורה היא הדרך בחיים שלי. יש לי חברותא שאני לומד איתו ואנחנו בקשר טוב. בשאר היום לרוב אני עובד, ואם לא - אני בהקלטות של שירים, צילומים וכו. עכשיו ב"ה נולדה לי בת ויש לי בן בכור, אז הרוב סביבם". אבי שואף להוציא אלבום שלם עם יצירות מקוריות משלו, בשלל סגנונות. "אני מאמין שזה יראה אור כבר בקרוב, אנחנו עובדים על זה".

ניסים נולד בשם דמיאן בלאק בארה"ב לפני 32 שנים, והוא התגייר מהנצרות ליהדות. הוא מתגורר כיום עם אשתו וחמשת ילדיהם בירושלים, לאחר שעלה ארצה לפני כשלוש שנים. 

(צילום: אייל ציון וג'י לץ / קולנוע לעם)

ניסים, איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?

"אני רואה את עצמי עם בת נשואה, ב"ה הבנים שלי לומדים בישיבה, וממשיכים לגדול בתורה ועבודה".

אבי, איפה רואה עצמך בעתיד?

"האמת בעוד 10 שנים כנראה אתכונן לבר-מצווה של בני הבכור. מבחינה אמנותית אני עושה הכל כדי להביא את המוזיקה שלי בצורה הכי טובה ומקצועית שאפשר, לכבוש במות גדולות ולהמשיך לעשות את הדבר שאני הכי אוהב שזה המוזיקה וכמובן ללמוד תורה".