חזר הביתה: גופתו של חייל צה"ל, רב-סמל זכריה באומל הי"ד – שנעדר מאז מלחמת לבנון הראשונה ב- 1982 – אותרה והובאה לישראל. כך מסר אחרי הצהריים (רביעי) דובר צה"ל, תת-אלוף רונן מנליס.
גופתו של באומל – אחד משלושת נעדרי קרב סולטן יעקוב – הובאה ממדינה שלישית במסגרת מבצע הקרוי "זמר נוגה", שנערך בחודשים האחרונים בהובלת אגף המודיעין. קהילת המודיעין הישראלית ניהלה במשך עשרות שנים מאמצים מודיעיניים, מחקריים ופעילויות מבצעיות לאיתור נעדרי הקרב ולהשבתם ארצה. "בוצעו הרבה מאוד מאמצים להחזיר את הנעדרים מהקרב", אמר מנליס, "לאורך השנים היו מספר ניסיונות חוזרים ונשנים של מאמצים, שהתעצמו במיוחד בשנים האחרונות, כמו החזרת הטנק מקרב סולטן יעקוב מרוסיה ביוני 2016". מנליס הוסיף כי שני הרמטכ"לים ושני ראשי אמ"ן האחרונים עסקו בנושא, ובחודשים האחרונים התפתחה פעולה שהבשילה בימים האחרונים לכדי השבת גופתו של באומל. הגופה הובאה לארץ לפני מספר ימים במטוס אל על והועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר. היא זוהתה באופן ודאי בהליך בו השתתף הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף הרב אייל קרים.
צוות מיוחד בראשות ראש אגף כוח אדם, האלוף מוטי אלמוז, הודיע לבני משפחתו של באומל על מציאת גופת יקירם והשבתה לישראל. משפחותיהם של שני הנעדרים האחרים ומשפחות נעדרי צה"ל עודכנו אף הן על איתור וזיהוי גופתו של באומל.
באומל הי"ד (צילום: דובר צה"ל)
בדברים שנשא הערב בטקס חילופי מפקד פיקוד הצפון, אמר הרמטכ״ל אביב כוכבי: "על כתפיהם של מפקדי צה״ל, ואני בראשם, מוטלת המחויבות הגדולה, המחויבות לדאוג לכל חייל המצטרף לצה״ל ונשבע למדינת ישראל. המחויבות היא כלפי כל משפחה המפקידה בידינו את הנכס היקר לה מכל, והמחויבות לחברה הישראלית השמה בנו את מבטחה".
"אנו מתרגשים עם משפחת באומל ומרכינים ראש", הוסיף כוכבי. "אנו מזדהים עם כאבן של משפחות פלדמן וכץ, מתחייבים להמשיך בכל דרך, שיטה ואמצעי, לנסות ולאתר את כלל הנעדרים של צה"ל. הבאתו של רב-סמל זכריה באומל לקבורה בישראל לאחר שנים היא עדות למחויבות העמוקה של צה"ל, מפקדיו וחייליו, לעמוד בכל משימה, למלא כל יעד ולעשות כל שביכולתנו להשבת הבנים לגבולם".
פריצת דרך מודיעינית
קרב הדמים בסולטן יעקב שבאזור הבקאע המזרחי של לבנון התרחש ב- 11 ביוני 1982. גדוד שריון של צה"ל נקלע לשטח טופוגרפי נחות מול כוחות שריון של צבא סוריה וכוחות של ארגוני טרור פלסטיניים. לאחר חילופי אש עם האויב, נסוג הגדוד מהזירה והותיר אחריו 8 טנקים, שנלקחו שלל על ידי צבא סוריה וארגוני טרור פלסטיניים. בתום הקרב נספרו 20 הרוגים ויותר מ- 30 פצועים. שלושת הנעדרים, אנשי צוות בשני טנקים, היו מעורבים בשני אירועים שונים שהתרחשו בריחוק של כ- 3 ק"מ זה מזה: מאירוע אחד נעדר רב-סמל יהודה כץ, ומהאירוע השני נעדרו רב-סמל צבי פלדמן ורב-סמל באומל. שני חיילים נפלו בשבי: סמל אריאל ליברמן נשבה על ידי הצבא הסורי והוחזר ביוני 1984, וסמל-ראשון חזי שי נשבה בידי "ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין" של אחמד ג'יבריל והוחזר במאי 1985. גופתו של סרן זוהר ליפשיץ הי"ד, שנהרג בקרב, הוחזרה ארצה ביולי 1984 על-ידי הסורים.
ריבוי הנעדרים והממצאים הקשים של הקרב, בנוסף לכאוס בזירה, הובילו לתמונת מודיעין חלקית בנוגע למקום החזקתם של הנעדרים, גורלם ומצבם. על פי מידע מודיעיני מהימן שהתקבל באותה עת, גורמים פלסטיניים בזירה הסורית הם שהיו אחראים להחזקת הנעדרים. צמרת אש"ף, בראשותם של יאסר ערפאת וסגנו אבו ג'יהאד, הובילה מאמץ הסתרה והונאה מתמשך, שהכביד על איתור הנעדרים במשך שנים רבות.
ב- 11 ביוני 1982, הוסע ברחובות דמשק אחד מטנקי השלל הצה"ליים שנותרו בשדה הקרב של סולטן יעקוב. הטנק הוסע על ידי בכירי המיליציות הפלסטיניות שהשתתפו בקרב, ובהן א-סאעקה, פת"ח הלבנוני וגורמים פלסטיניים הפועלים בשירות צבא סוריה. טנק זה, שתמונותיו התפרסמו במערב לאורך השנים, אינו קשור לשלושת הנעדרים, אך היווה אחת הסיבות לכך שהערכת המודיעין בשנים הראשונות ביחס למיקום הנעדרים ומה שאירע להם לאחר הקרב לא הייתה מבוססת דיה. ביוני 2016 הוחזר ארצה מרוסיה טנק שנלקח שלל בקרב סולטן יעקוב.
ב- 4 ביולי 1982 הוטמנו בבית הקברות היהודי בדמשק ארבעה ארונות, שלכאורה נטען כי נקברו בהם ארבעה חללי צה"ל. לכל ארון הוצמדה תעודה המצביעה על זהותו הישראלית של החייל שלכאורה נקבר. ב- 1983 נענו הסורים לבקשה לאפשר את הוצאת הארונות מהקברים ולאפשר לצלב האדום הבינלאומי לערוך בדיקה כדי לוודא האם הגופות אכן שייכות לחיילים ישראלים. ממצאי בדיקות "הצלב האדום" הצביעו על כך שרק אחד מבין הארבעה הוא חלל צה"ל – סרן זוהר ליפשיץ הי"ד, מפקד הטנק של כץ. שלוש הגופות הנוספות שנמצאו בארונות היו של חללים פלסטיניים. העובדה כי רק חלל צה"ל אחד אותר בבית הקברות היהודי הביאה את המודיעין למקד את מאמציו המחקריים באחריותם של גורמים פלסטיניים בסוריה והנהגת אש"ף.
תהליך המשא ומתן שהחל בין ישראל ואש"ף ב- 1993 תרם לפריצת דרך מודיעינית באשר למקום קבורתם של שלושת נעדרי הקרב. בנובמבר 1993 מסר ערפאת חצי דיסקית של באומל לשליחו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין. ממצא זה, ומידע חלקי שמסר ערפאת, היוו קצה חוט ממשי וראשוני להתקדמות ביחס לאיתור מקום קבורתם של הנעדרים.
התהליך המודיעיני הגיע לכדי הבשלה במחצית השנייה של שנות ה- 90 ותחילת העשור הקודם. עבודת צוות מאומצת ומשותפת של צוות חקירה מיוחד (צח"מ) שהוקם בענף אית"ן (באגף כוח האדם), מחלקת שבויים ונעדרים באגף המודיעין, שב"כ והמוסד, הביאה להשגת מידע מהימן ועדכני שאפשר להתקדם בגיבוש הערכת המודיעין ביחס למקום הימצאותו של באומל.
ראש מחלקת שבויים ונעדרים באגף המודיעין, סגן-אלוף אבי כאלו, אמר: "מדובר במאורע מרגש ואבן דרך משמעותית בפעילות מחלקת השבויים והנעדרים באגף המודיעין. התהליך לא היה יוצא לפועל ללא שותפות אמיתית ורבת שנים של כלל הגורמים בקהילת המודיעין ובצה"ל, מתוך הבנה של חשיבות המשימה ומחויבותם העמוקה של צה"ל ומדינת ישראל להשבת לוחמיה משדה הקרב".
