"תיק באומל": החוקר הראשי חושף

אתמול (רביעי) פורסם כי בתום מבצע נרחב של יחידת המודיעין של צה"ל, גופתו של הקדוש זכריה באומל הי"ד, מנעדרי "קרב סולטן יעקוב", הושבה ארצה לפני כמה ימים וזוהתה וודאה.

בתחילת 2002 הוחלט על הקמת צוות מיוחד שטיפל ב'תיק באומל' בתוך היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל (אית"ן). על הצוות, שהכיל שני חוקרים, הוטלה המשימה לברר מה עלה בגורלם של נעדרי הקרב שהתרחש ב-11 ביוני 1982, בבקעת הלבנון, מאז הוגדרו כנעדרים זכריה באומל, צבי פלדמן ויהודה כץ. מרגע מינוי השניים, החלו לנתח כמות עצומה של פיסות מידע מודיעיניות ומבצעיות שהצטברו במערכת המודיעין.

בראש הצוות עמד אל"מ (במיל.) יעקב, שחשף היום את השתלשלות הפרשייה בשיחה עם 'חברת החדשות'.

"בשנה האחרונה הבשילו התנאים ואנחנו מגיעים למצב שיש לנו תמונה מלאה, כזו שיכולה להביא לנקודת ציון מדויקת שבה ניתן להצביע ששם נמצאת הגופה", הסביר החוקר הראשי.

לדברי החוקר, עבודת הצוות התבצעה שני חלקים: ראשונה, לקבוע מה עלה בגורלם של שלושת הנעדרים. שנית, לאתר את מיקומם. "המידע הזה מגיע מכמה מקומות", משחזר יעקב. "חקירה של המון מידע ברמות שונות של אמינות. בעבודה סיזיפית ממיינים מה נכון ומבודדים את המידע שניתן להצליב, עד שהתמונה מתבהרת מבחינת המיקוד לאותו מקום ספציפי באותה מדינה שבה הוא נמצא".

"בדקנו לפני זה גם מקומות אחרים שלאט לאט התבררו כלא נכונים", מתאר יעקב, שנמנע מחשיפת שיטות הפעולה המודיעיניות ואת רוב המידע הבסיסי שנאסר לפרסום על ידי הצנזור הצבאי, כמו למשל היכן אותרה הגופה. יש להניח שמידע זה לא ייחשף עד ששאר הנעדרים יאותרו.

עם זאת, יעקב מסביר כי "ידענו על המיקום הזה לפני כמה שנים. הבנו שזה זה רק לפני כמה ימים". החוקר תיאר את התרגשותו כשלפני יומיים אומת זהותו של באומל במכון לרפואה משפטית באבו כביר: "אנחנו אפופי התרגשות והבנו שכל מה שאנחנו חשבנו והערכנו היה נכון. באותו רגע זו התרגשות בלתי רגילה. הלכנו בנתיב מסוים ומסתבר שהלכנו נכון".

"הצד השני ידע מה הוא עושה. הוא שמר על שרידי הגופה היטב במשך 37 שנים", אומר יעקב בהתייחסו לעובדה כי מיקום הגופה היה ידוע להם כבר זמן רב ורק לאחרונה ניתן היה להגיע אליו. "הרבה דברים משתנים. גם אנשים. יש כאלה שמתים, יש כאלה שמחליפים תפקידים. אותי מעניין מי מכל אלה יכול להביא לי מידע. לא בטוח שאותם גורמים שהחזיקו בו בהתחלה היו אלה שאחזו בשרידים בסוף. מיון נכון של המידע שהתקבל הוביל אותנו לאט לאט למקום הימצאות הגופה ומשהו שמישהו אמר בסוף התברר, אחרי הצלבה של המידע, כנכון", הסביר.

במהלך השנים צצו שמועות רבות מפי מספר מקורות עלומים כי יש להם מידע לגבי מיקום הגופה. יעקב כמובן התייחס לכך: "היה רגע שהתקשר אליי מישהו שראה את השרידים באבו כביר ואישר לי שזה 'בינגו'", תיאר. "מתברר שהרבה דברים שחשבנו שהם נכונים בהתחלה לא היו כאלה. ספגנו הרבה מכות כי כל אחד חושב שהוא צודק, אבל אנחנו, אני והבחור השני בצוות שטיפל, צוות קטן אבל המשכנו בדרך עד שהגענו לפיצוח".

החוקר הראשי חשף כי מיקום הגופה היה ידוע להם זמן רב, אך לנוכח עמדתם העיקשת של גורמים שונים שזלזלו בעמדת החוקרים – היא לא הובאה ארצה. "היו צוותים אחרים באגף המודיעין, ביחידה לאיתור נעדרים, שחשבו אחרת", אומר יעקב. "אנחנו התעקשנו וצדקנו".

"בסופו של דבר התברר שעדויות ודיווחים שקיבלנו לפני כמה שנים הם היו אמת על פני מידע אחר שניסה להסיט אותנו מהדרך. צוותים שונים שחשבו על כיוונים אחרים. אנחנו נשארנו בשלנו וזה הוכיח את עצמו. מה שעשה את ההבדל זו ההזדמנות, נוצרו תנאים טובים עכשיו להגיע פיזית למקום. כשהתחלנו את המסע ידענו שהתעסקו בצד השני בהסתרה אנשי מקצוע", מתאר אל"מ יעקב.

יעקב גם תיאר את האופן שבו הכווין את הגורמים בשטח כיצד להגיע למיקום הגופה. "פגענו בול", הוא מספר. "אני אומר להם את כל המידע שיכול להביא אותם לנקודה, מלווה אותם מרחוק כמעט אונליין. כשמגיע המידע שמצאו משהו שם יש מתח גדול כי צריך לוודא שזה אכן זה. הם צריכים להגיע לכאן ואז לבדוק ולאמת. הבנו באותו רגע שכל מה שעשינו היה נכון. אבל אנחנו נשמח רק אחרי שנדע שזה זה, אחרי הבדיקה באבו כביר".