ייחודיותה של השבת הקרובה: מה מיוחד בראש חודש שחל בשבת?

לצירוף מעניין אנו זוכים השבוע כשקוראים את פרשת ה'החודש הזה לכם ראש חדשים' בה נצטוו ישראל על קידוש חדשים וראשי חדשים, ובשבת זו עצמה אנו זוכים גם לשילוב המיוחד של קדושת ראש חודש עם קדושת השבת.

הצירוף הזה של שבת וראש חודש בא לידי ביטוי בנוסח תפילה ייחודי שאינו רק הוספה של ראש חודש בתפילת מוסף - אלא שינוי בכל מבנה התפילה.

ישנו הסבר על כך מרבי צדוק הכהן מגדולי החסידות, האומר כי השבת וראש חודש מאפיינים שני סוגי קדושות. שבת היא קדושה קבועה ומסודרת ללא שינוי, בכל שבעה ימים מגיעה שבת. לעומת זאת המועד של ראש חודש תלוי במולד הלבנה אולם בעיקרון הוא זקוק גם לקידוש בית דין, ראש חודש נקבע על ידי בית דין.

המשמעות הרעיונית של זה היא ששבת נקבעה מלמעלה 'אתה קדשת את יום השביעי לשמך' והיא מסמלת את תהליכי ההנהגה של 'איתערותא דלעילא' (התעוררות מלמעלה) בעוד שראש חודש מסמל את ההשפעות הבאות בעקבות מעשינו אנו הנקראות 'איתערותא דלתתא' (התעוררות מלמטה). כאשר שבת וראש חודש מצטרפים יש לנו קדושה משולבת משני הסוגים והיא ההיקף השלם של ההארה.

לאור פרשת החודש והקשר שלה לפסח - נציע את הרעיון של הקדושה הכפולה בסגנון קצת אחר.

פרשת החודש

נקדים התייחסות לקשר של פרשת החודש ליציאת מצרים, המצוה הזו של קידוש חדשים הנקראת 'מצוה ראשונה שנצטוו ישראל' (רש"י תחילת בראשית בשם המדרש) היא ה'פתיח' של שלב הגאולה במצרים. מה מיוחד בה בקשר לגאולה? מדוע אומרים בברכת החודש 'מי שעשה ניסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות הוא יגאל אותנו בקרוב' – או כפי שאומרים בנוסח עדות המזרח – 'מי שעשה ניסים לאבותינו וממצרים גאלם הוא יגאל אותנו וישיב בנים לגבולם' – מה הקשר של ניסי מצרים להכרזת ראש חודש?

אכן כאמור את בסיסו של הקשר הזה אנו מוצאים בכך שפתיחת הגאולה היא במצות 'החודש הזה לכם ראש חדשים' ולכן גם אנו קוראים אותה לפני חודש ניסן. אבל מהו העניין?

פרשת קידוש חדשים הכוללת גם את הסמכות לעיבור שנים, מבטאת את שליטת עם ישראל ובעיקר חכמי ישראל - על הטבע. כאשר נקבע תאריך החודש המערכת כולה מתנהגת בהתאם לכך, גם בנוגע לגיל ולתופעות ביולוגיות וכפי שנפסק בהלכה לגבי כמה השלכות.

גם קדושת הזמנים וההארה המיוחדת שלהם אינה תלויה בתאריך קבוע ואפילו לא במולד הלבנה אלא בקביעת בית דין. לאמור עם ישראל ובעיקר בית דין שהם הסמכות הרוחנית שלהם – פועלים בטבע הרוחני והגשמי כאחד.

ולכן מתאימה מצוה זו כראשית יציאת מצרים. בגאולת מצרים ובחירת ישראל נקבעה גם שליטת ישראל על הטבע, בורא עולם סידר את העולם בחוקים קבועים ומסודרים אבל עם ישראל גובר עליהם, חוקי הטבע מתכופפים לצורך יציאתם ממצרים, ארבעת היסודות מתבטלים במכות השונות, הים נקרע ואתו כל מימות שבעולם וכן הלאה. אולי משום כך אנו מזכירים את ניסי יציאת מצרים בעת ברכת / הכרזת החודש, לאמור שענין ראש חודש וקביעתו האמורה להיות על ידי בית דין, הינה קו מקביל לעליונות עם ישראל על הטבע כפי שהתבטאה ביציאת מצרים.

ומכאן להוספה המיוחדת של שבת ראש חודש 'אתה יצרת עולמך מקדם כילית מלאכתך ביום השביעי אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות' (מוסף, נוסח אשכנזי) והקשר מתפרש היטב 'אותה בריאה של מעשה בראשית שיצרת מקדם וכילית ביום השביעי המסמל את מעשה בראשית ואת קביעותו ויציבותו' – אינו עומד מנגד לאהבת ה' אותנו ולבחירתו בנו'!!!

שבת ראש חודש

מכאן נשוב לשילוב של שבת וראש חודש. שבת מסמלת את הטבע הקבוע שנחקק במעשה בראשית 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש' – השבת היא 'זכר למעשה בראשית'. לעומת זאת ראש חודש מבטא שיש משהו שהוא מעבר ומעל מעשה בראשית ושולט עליו. השילוב של שניהם ביחד מורה על הנקודה שמעלה את ראש חודש (= שליטה בטבע) מעל השבת (הטבע).

אחת הסיבות והתנאים לעליונות ישראל על חוקי הטבע היא התעלותם הם מעל מגבלות הטבע. נציין לדוגמה את מדרש חז"ל על האמור בקריעת ים סוף 'הים ראה וינס' מה ראה? ראה ארונו של יוסף שנאמר בו 'וינס ויצא החוצה'. נסביר זאת כך: מנוסתו של יוסף מבית פוטיפר בעת הנסיון, תוך כדי סיכון עצמי ותוך כדי התגברות על יצר הנעורים שהיה יכול למצוא גם צידוק הלכתי, זו התעלות מעל הטבע! ולפיכך הים ראה 'וינס', הים וחוקי הטבע מתבטלים לפני מי שמתעלה על הטבע האנושי. וזהו העיקרון היסודי, עם ישראל הוא מעל הטבע כיון שהוא משעבד את עצמו ללא גבולות, כפי שבא לידי ביטוי במהלך ההיסטוריה. איומי מות עינוי וסבל לא יכלו ליהודי, כיוסף באיתנותו כמרדכי ש'לא יכרע ולא ישתחוה', כקדושי אשכנז במסעות הצלב, כאנוסי ספרד על מוקדי האינקויזיציה.

לכן גם הטבע וחוקיו מוגבלים ביחס לעם ישראל!