חכי בשמחה. בחיים – העיקר הוא הדרך

כל ראש חודש מביא אתו הזדמנות להתחדשות ולראש חדש ממש, וחודש ניסן הוא ראש לכל החודשים. אם את רוצה לחדש משהו בתוכך - זה הזמן. "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא... לחודשי השנה". המילה "לכם" מדגישה שהכוח להתחדש מסור בידיים שלך ממש.

אומר הצדיק מרוז'ין על המילים בתפילת יום הכיפורים: "כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון..." - מה פירוש המילים "סלחן" ו"מחלן"? למה לא כתוב "סולח" ו"מוחל"? התשובה המדהימה היא ש"סולח" ו"מוחל" - הוא סולח ומוחל פעם אחת, ו"סלחן" ו"מחלן" - הוא רגיל לסלוח ולמחול בכל דור ודור. וזה בדיוק חודש ניסן – הוא לא נקרא "נס", מפני שהנסים שהתרחשו בניסן לא היו נסים חד פעמיים. הגאולה שנגאלו אבותינו בחודש הזה לא הייתה גאולה חד פעמית, ניסן הוא כולו נס – הנסים ממשיכים ומתרחשים בו בכל שעה, ובכל רגע בחודש הזה מקיפות אותנו ישועות.

ניסן נקרא גם חודש האביב, והוא אב ל י"ב. חודשי השנה. אומר השל"ה הקדוש שכל יום בחודש ניסן קדוש כמו ראש חודש, וי"ב הימים הראשונים של ניסן נוסכים כוח לכל חודשי השנה. כל יום משפיע על חודש אחד. א' בניסן משפיע על חודש תשרי, וכן הלאה... והימים יקרים כל כך - כל שעה היא כמו יום שלם, כל תפילה, כל ברכה או פרק תהילים נחשבים בשמיים פי שניים עשר. אם היינו מבינות את עצמת הימים האלה, לא היינו מבטלות אפילו רגע, והיינו אוספות אוצרות של שפע וישועות לכל השנה.

ברכת האילנות

בחודש ניסן יש מצווה גדולה שאפשר לקיים אותה עד סוף החודש - ברכת האילנות. את רואה שני אילנות מלבלבים ומברכת עליהם. את המצווה החביבה הזו את זריזה מקדימה, ורצה לעשות בתחילת החודש (אף על פי שנשים לא חייבות). את מברכת בהודיה עצומה שזכית לחיות ולראות גם השנה את לבלוב ופריחת האילנות.

הברכה הזו עושה תיקון גדול לנשמות, ובמיוחד לנשמות ההורים. כך אומר הזוהר הקדוש (בפרשת בלק), כי בתקופת ניסן משוטטות להן הנשמות ויושבות על חומת גן העדן. הנשמות נראות כמו ציפורים, מצפצפות ומשוררות להשם יתברך, והן מתפללות למעננו, מפני שבימים אלו אנו עסוקים במצוות החג ובמעשים טובים. בספרו "מורה באצבע" כותב החיד"א: "מאוד יתעצם בכוונתו בברכה זו, שהיא לתיקון הנשמות שהן מגולגלות בעצי השדה ובעשבים... ויבקש עליהם רחמים". ועל הברכה המיוחדת והחשובה הזו נאמר "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'...".

"שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים, לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

שלא חיסר בעולמו כלום – את עולם שלם, ובעולמך הפרטי לא חסר כלום, אני מבטיחה לך. כאשר אמא שולחת ילד שלה לטיול ארוך, היא מציידת אותו בכל מה שהוא צריך, ודואגת שלא יחסר לו כלום. בגדים, נעליים וכסף... ממתקים ושימורים, וכמובן גם טלפון, שיהיה בקשר. כך זה בדיוק במסע החיים. הקדוש ברוך הוא שלח אותך לשליחות בעולם הזה. תשעים, מאה שנה, ומה נראה לך? הוא זרק אותך לפה בלי השגחה...? חס ושלום. כשנולדת, וזה היה בהשגחה פרטית ובהמון מזל טוב, אלוקים שם לך תיק על הגב. הוא שלח אותך מצוידת, ולא חסר בעולמך כלום! בתוך תיק החיים שלך יש כל הכלים והצרכים המיוחדים לך לכל רגע במסע החיים הארוך שלך ובהתאם לכל המצבים שעברת שאת עוברת ושתעברי.

לפני שנולדת השם הביט על תסריט החיים שלך. הנה, כאן היא תצטרך איפוק... והוא שם לך מלא איפוק. וכאן, בשלב הזה של החיים, היא תצטרך סובלנות. אז הוא שם לך מלא סובלנות וכוח דיבור. וכוחות להכיל וכישרונות ויכולות, וכל מה שאת צריכה גם בחומריות, שלא יחסר לך.

וברא בו בריות טובות – הוא זימן לחייך את האנשים המתאימים לך בדיוק (גם המעצבנים...), את הילדים הכי מתאימים, את הבעל המושלם, את החמות הכי מדויקת (כן...), את השכנה ממול ומעל ומתחת...

בורא העולם גם העניק לך את האפשרות להיות אתו בקשר תמידי, בלי טלפון, מייל או ציוצים מציוצים שונים... ישירות! רק מבט אחד למעלה ואת מחוברת.

הביטי באילנות המלבלבים ומלאי את ליבך בהודיה על מה שיש לך, כי לפעמים מזקין האדם, ובסוף  ימיו מגלה פתאום את תיק חייו מאובק וסגור... וכשהוא כבר נזכר לפתוח - כבר אין לו מה לעשות עם כל האוצרות האלה, והכל כבר לא שווה כלום...

ואילנות טובים - תראי... איזה יופי! כמה טוב השם. חשבת פעם איך היה נראה העולם בלי אילנות? בלי עצים, פרחים, פירות ולבלובים? איך היו מרגישים החיים אם האוכל היה בלי טעם, והכל היה אפור וקודר? זה היה עצוב, הא? משעמם, מדכא וחסר חיות, נכון?

 אבא שבשמיים צבע לך עולם יפה בצבעים, נתן לך טעם וריח והמון ריגושים... וכל זה למה?

ליהנות בהם בני אדם... – השם יתברך רוצה שתיהני מהחיים היפים שהוא נתן לך. תיהני לקום בבוקר, לטפל בילדים, לצאת לעבודה וגם לסידורים... תיהני לנקות, לבשל ואפילו לחכות, ואם את מצפה לישועה, צפי לה בכיף!

את ברכת האילנות מברכים על הפרחים, לא על הפירות. ואם כבר נראו הפירות - לא מברכים. הברכה היא על הדרך, מהלבלוב עד שיגדלו הפירות...

את מחכה? זכרי, משהו מלבלב לך. חכי בשמחה. כי באמת, בחיים - העיקר הוא הדרך.