"תקנו לי, תקנו לי" - לקחת את הילד לקניות ולצאת מזה בשלום

בכל פעם שאנו לוקחים את ילדנו, כבן שלוש, לקניות - הוא עושה לנו "הצגה" שלמה. הוא עומד ליד מוצר מסוים ומכריח אותנו לקנות לו. אם מדובר בממתק כלשהו, לא אכפת לנו לקנות, ואז יש שקט ממנו, אבל לאחרונה הטעם שלו נהיה יקר, והוא בוחר גם צעצועים ובוכה וצועק, נשכב על הרצפה עד שאין לנו ברירה אלא למלא את מבוקשו. מה עושים?

בנכם החמוד יודע לנהל היטב עסקים מולכם. כשזה הולך לו טוב, אז "הכל רגוע" (עד לפעם הבאה...), וכשזה לא הולך בקלות, הוא יפעל בכל דרך להשיג את מבוקשו, לא יחסוך בהצגות, בכיות היסטריות וכל מה שניתן על מנת שתמלאו בקשותיו.

מובן שהשליטה הזו היא במשנה תוקף בגיל זה, היות שהילד בונה את עצמאותו ומרדנותו מתחזקת, ויש צורך בהצבת גבולות ברורים.

נוכח התנהגויות מעין אילו נדרש חיזוק הסמכות ההורית. עליכם להבהיר לפני היציאה לקניות כי אבא ואמא קונים רק מה שמחליטים. גם אם תבכה שנקנה לך משהו, אנחנו לא קונים! במידה ולא תתגבר על עצמך, לא תוכל להצטרף אלינו לקניות.

סביר להניח שבנכם עוד ימשיך בתקופה הקרובה לנסות אתכם, ויסלים את התנהגותו בכל דרך אפשרית, וזאת על מנת לבדוק האם ההצהרות שלכם באמת החלטיות. עליכם להישאר באופן עקבי קרירים, ברורים והחלטיים, ללא שכנועים והסברים. (קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

* * *

אני משתדלת לשמור על תזונה מאוזנת. אם כבר היתה לי נפילה - איך אני יכולה להפנים שזו נפילה רגעית, ולא להמשיך לאכול כאילו אין מחר?

כדי לעלות 1 ק"ג במשקל צריך לאכול 7000 קלוריות יותר ממה שאת צריכה כדי לשמור. מה זה אומר? שמארוחה אחת אף פעם לא יקרה כלום… עם זאת, אם ארגיש שהרסתי, זה לא יגמר בארוחה אחת, אלא בכמה ימים של תסכול ואכילה עודפת. לכן אני אומרת: "רגשי אשמה משמינים יותר מאוכל". כלומר, רצוי לזהות מחשבות כאלה, ולהבין שהן המשמינות...

דבר שני שיכול לעזור - להבין ממה האוכל מורכב. בדרך כלל אנחנו מרגישים רע לגבי עצמנו אם אכלנו אוכל "רע", ופה מתחילה הטעות. המזון כולו מורכב מחלבונים (שתורמים לבניית הגוף), פחמימות (שנותנות אנרגיה), שומנים (שבונים את מערכת העצבים וההורמונים בגוף) ויטמינים ומינרלים (פחות או יותר). אז מה ההבדל בין פרוסת עוגת שוקולד לסנדוויץ' עם חומוס/אבוקדו? עם מה תרגישי טוב יותר? אני מניחה שעם הסנדוויץ', אך בפועל הם מורכבים שניהם מפחמימות ומשומן. אם אנחנו מבינים ממה מורכב האוכל, אנחנו מייחסים לו פחות תכונות של "רשע", וזה מפחית מעט את הקיצוניות בתחושה.(אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)

* * *

בתי בת 12 לומדת ויודעת את החומר למבחן, ולא מבצעת את כולו, אף על פי שהיא שולטת בחומר הנלמד. בדקנו, ואין לה הפרעות קשב וריכוז, אבל אולי היא מוסחת בגלל חרדה ממבחנים, מה אפשר לעשות?  

את מתארת כי בתך משקיעה מאמצים ללמוד למבחנים, ושולטת בחומר - אך בשעת המבחן לא מצליחה להפיק את הידע. דבר זה יכול לנבוע ממגוון סיבות לימודיות או רגשיות, ויתכן שגם וגם. ציינת כי יתכן שהיא חרדה ממבחנים, וזו בהחלט אפשרות, אך לפני כן חשוב לבדוק שאין לה קושי בתחום דידקטי, שפתי או בתחומי הזיכרון, העלול למנוע ממנה עיבוד או הפקה יעילה של החומר. חשוב לציין כי לחץ בזמן מבחן נובע לעיתים מהיעדר אסטרטגיות יעילות ללמידה, שגרמו לחוויות כישלון קודמות. כדי לבחון האם תפקודה תקין לגילה ולהבין את הסיבות לקשייה, אני ממליצה לפנות לביצוע אבחון דידקטי מקיף, שייתן לכם המלצות מתאימות לשיפור תפקודה. במידה ולא נמצא קושי דידקטי היכול להסביר את המוסחות וההישגים הנמוכים, מומלץ לפנות לטיפול רגשי בחרדת המבחנים אצל פסיכולוגית או עו"ס (יתכן שבנוסף לקושי הדידקטי יהיה עליכם לטפל במקביל בחרדה, אם קיימת. ממליצה לך לציין את חששותייך בנוגע לחרדה בשיחה המקדימה עם המאבחנת). (אודי קוזין, מאבחנת כישורי למידה, מנהלת מכון "כישורים")