ליל הסדר – מדוע נקרא כך, ומה עושים בו?

ליל הסדר - מדוע נקרא כך?

ליל הסדר הוא שם כולל למצוות ולסעודת החג של הלילה הראשון של חג הפסח. בחוץ לארץ מקיימים סעודה זו אף בלילה השני של פסח. בליל הסדר מתכנסים בדרך כלל במסגרת משפחתית ומקיימים את המצוות הייחודיות ללילה זה, ביניהם: אכילת מצה, שתיית 4 כוסות, סיפור יציאת מצרים ועוד. להרחבה אודות ליל הסדר, לחצו כאן. 

סימני הסדר

ליל הסדר נקרא כך כי יש סדר מסוים לניהולו. כבר בתקופת הראשונים חוברו סימנים שונים להגדה של פסח, שהם כעין ראשי פרקים למהלך סעודת ליל הסדר. יש 15 סימנים, המונים את כל חלקיו של ליל הסדר, והם:

קדש – עריכת קידוש ושתייתו בהסבה. כוס הקידוש היא אחת מ-4 כוסות, ועל כן לא המקדש בלבד נדרש לשתות מן היין שבכוס הקידוש, אלא כל המסובים שותים את כוס הקידוש. מסיבה זו, לפני תחילת הקידוש מוזגים בפני כל המסובים כוסות יין, ועם גמר הקידוש כולם שותים את הכוס שלפניהם. יש נוהגים כי בליל הסדר כל אחד מבני הבית מקדש בעצמו, ויש נוהגים כי כל בני הבית אומרים יחד עם המקדש את מילות הקידוש.

ורחץ – כהכנה ל'כרפס', שהוא ירק שטיבולו במשקה – יש ליטול ידיים ללא ברכה. זאת על פי תקנת חכמים ליטול ידיים לפני אכילת פרי או ירק בעודו רטוב על ידי אחד משבעת המשקים, לפיכך לפני אכילת הכרפס נוטלים ידיים. עם זאת, כיוון שבימינו כולנו טמאי מתים, נטילת ידיים לפני אכילת דבר שטיבולו במשקה אינה חובה. בשל כך, מאחר והדבר שנוי במחלוקת, יש ליטול ידיים אך אין מברכים על הנטילה.

כרפס – על פי תקנת חכמים, לאחר הקידוש ולפני אמירת ההגדה יש לאכול ירק טבול במשקה. יש נוהגים לאכול סלרי, תפוח אדמה או מלפפון, הטבולים בקערה עם מי מלח. לפני אכילת הכרפס יש לברך את ברכת "בורא פרי האדמה", ולכוון בברכה לפטור גם את המרור שיאכל מאוחר יותר במהלך הסעודה. אין לאכול יותר מכזית כדי לא להתחייב בברכה אחרונה, ואין צורך להסב בעת אכילת הכרפס.

יחץ - לאחר אכילת הכרפס, העורך את הסדר חוצה את המצה האמצעית מבין 3 המצות המונחות לפניו. החלק הגדול יותר מבין שני החצאים נשמר לאפיקומן, ואילו החצי הקטן נותר בין 2 המצות השלמות.

מגיד – קיום מצוות התורה לספר בליל ט"ו בניסן את סיפור יציאת מצרים. עיקר המצווה היא שההורים יספרו לילדיהם, אך גם כשאין ילדים מצווה מהתורה לספר בלילה זה על יציאת מצרים. סיפור יציאת מצרים מתבצע על פי סדר ההגדה, וכולל את השאלות המפורסמות: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?', לאחר השאלות נאמרות התשובות – הכוללות את כל שלבי יציאת מצרים. ראוי להרבות בחלק זה של ההגדה, כיוון ש'כל המרבה לספר ביציאת מצרים – הרי זה משובח'.

רחצה – לפני קיום מצוות אכילת מצה, יש ליטול את הידיים בברכה.

מוציא - לאחר נטילת הידיים, הבוצע נוטל את 3 המצות שבקערה, שליוו את אמירת ההגדה, ומברך ברכת 'המוציא'.

מצה - לאחר הברכה יש לאכול את המצה בהסבה. אכילת מצה בליל הסדר היא מצוות עשה מן התורה, שנאמר: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת". בליל הסדר אוכלים 3 פעמים מצה: האחת – כעת, השניה – ב'כורך', והשלישית – ב'צפון', וזהו האפיקומן.

מרור - אחר אכילת המצה נוטלים כזית מרור וטובלים בחרוסת, מברכים על האכילה, ואוכלים ללא הסבה.

כורך - אחר אכילת המרור, כורכים כזית מרור בתוך כזית מצה לאחר טבילתו בחרוסת, ואוכלים בהסבה.

שולחן עורך – כעת מגיע זמן הסעודה. ראוי לאכול סעודה מכובדת לכבוד החג, ויש להשתדל שלא לאכול ולשתות יותר מדי, כדי שניתן יהיה לאכול בסוף הסעודה את האפיקומן 'על השובע', וכדי שניתן יהיה להמשיך באמירת ההלל והפיוטים ולהוסיף לספר ביציאת מצרים מבלי שהאכילה תכביד מדי.

צפון - אכילת כזית מן המצה החצויה שנשמרה מתחילת הסדר. מצה זו מכונה בשם 'אפיקומן', מצה זו כוּנתה עם השנים בשם 'אפיקומן'. לשורש המילה 'אפיקומן' ניתנו פירושים שונים והרווח שבהם הוא מלשון 'אפיקו מן' שמשמעו בארמית: הוציאו את הממתקים. כלומר להוציא את ה'אפיקומן' ממקום מסתורו. אין אוכלים אחר ה'אפיקומן' דבר עד השינה, כדי שטעם המצה יישאר בפה. שתיית מים מותרת.

ברך - לאחר סיום אכילת האפיקומן מברכים ברכת המזון. לאחריה שותים כוס שלישית.

הלל – לאחר ברכת המזון, מוזגים כוס רביעים ואומרים עליה את ההלל. לפני אמירת ההלל אומרים: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'". נהוג לפתוח את הדלת בעת אמירת פסוקים אלו, להראות שלילה זה משומר מן המזיקים, ואיננו מפחדים משונאינו, ובזכות אמונה זו יבוא המשיח וישפוך חמתו על הרשעים שונאי ישראל.

לאחר מכן אומרים את חציו השני של ההלל, לאחר שהחלק הראשון שולב בסוף 'מגיד'.

נרצה - לאחר אמירת ההלל, נוהגים לומר פיוטים שונים שחוברו בתקופת הראשונים. כמו: 'חד גדיא', 'אחד מי יודע' ו'ויהי בחצי הלילה'.

איך עורכים את ליל הסדר? למדריך הלכתי מפורט, לחצו כאן. 

איך הופכים את סיפור יציאת מצרים לסיפור של ממש? איך גורמים לילדים להרגיש כאילו הם יצאו ממצרים? לחצו כאן וקבלו את כל הטיפים.

שתיית 4 כוסות

בליל הסדר מצווה על כל אחד לשתות 4 כוסות של יין במהלך הסעודה. גם בעת שתיית ארבע הכוסות יש להסב קמעה לצד שמאל.

את ארבע הכוסות שותים כנגד ארבע לשונות הגאולה שמוזכרות בתורה בתיאור הבטחת הגאולה ממצרים על-ידי הקב"ה: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה, ולקחתי אתכם לי לעם".

סיפור יציאת מצרים

בליל הסדר יש מצווה מיוחדת לספר לבני המשפחה את יציאת מצרים. החשיבות של המאורע- תחילתו של העם היהודי, בירור יסודות אמונת ישראל, ותחילת המסע של עם ישראל לתכליתו. הסיפור הוא עמוד השדרה של ההגדה ו"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". המצווה מוטלת במיוחד על ההורים להעביר לדור הבא את סיפור יציאת מצרים.

הרב זמיר כהן – כל הפרטים על ליל הסדר, בסרטון קצר אחד. צפו

סיפור יציאת מצרים כל הלילה

מצווה להרבות בכל ליל ט"ו בניסן בסיפור יציאת מצרים עד ש'תחטפנו שינה', ולפחות עד חצות.

לאחר ההגדה, יש נוהגים לקרוא את מגילת שיר השירים, הרומזת לאהבה שבין ה' וישראל, שהתגלתה ביציאת מצרים.

כאשר הולכים לישון, נהוג לומר לפני השינה את קריאת שמע וברכת המפיל בלבד, ללא שאר הפסוקים שנהוג לומר כחלק מקריאת שמע שעל המיטה. הסיבה לכך היא שפסוקים אלו מהווים שמירה כנגד המזיקים, ולילה זה נקרא 'ליל שימורים' והוא משומר מן המזיקים.

הגדה

לשם קיום מצוות סיפור יציאת מצרים, משתמשים בהגדה. השם 'הגדה' לקוח מהציווי "והגדת לבנך". באמצעות ההגדה אנו מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים. במהלך הסיפור, הילדים שואלים 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?' כלומר: מדוע יש שינויים מיוחדים ללילה הזה, והתשובה היא: היינו עבדים במצרים, וה' הוציא אותנו משמים ביד חזקה ובזרוע נטויה.

לאחר הקטע הנצחי "והיא שעמדה" בא פרק מדרשי גדול, שמרחיב ומפרש את הסיפור המתומצת של יציאת-מצרים המוכר לנו מהתורה. פרק זה מסתיים בהסבר לאכילת הפסח, המצה והמרור, בשיר הלל לבורא-העולם ובתקוות הגאולה - "לשנה הבאה בירושלים".

הסבה

את אכילת המצה ושתיית 4 כוסות מקיימים בהסבה, שהיא צורת ישיבה של מלכים, וזאת על מנת להדגיש ש"הלילה הזה אנו בני-חורין". את ההסבה מקיימים באמצעות הישענות על כר לצד שמאל (מומלץ להציב כיסא ולהניח על משענתו כר וכך להישען עליו). נשים אינן נוהגות להסב.

קערת ליל הסדר

אחד הסמלים של ליל הסדר היא הקערה. בקערת ליל הסדר מונחים מאכלים שונים הקשורים לליל הסדר. קערת ליל הסדר מכילה את המאכלים הבאים:

זרוע - גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה באש. היא זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית-המקדש. את הזרוע יש להכין בערב החג. אין אוכלים את ה'זרוע'.

ביצה - קשה, בקליפתה. זכר ל'קרבן-חגיגה' שהיו מקריבים בזמן בית- המקדש. אוכלים אותה לאחרי 'כורך' בתחילת הסעודה.

כרפס – חתיכת ירק (סלרי, תפוח אדמה, מלפפון או בצל).

מרור - עלי חסה ושורש 'חזרת' ('חריין'). המרור נועד להזכיר לנו את מרירות חייהם של אבותינו במצרים ואוכלים אותו במהלך הסדר.

חרוסת - מטבל מתוק שבו מטבילים את המרור הנאכל בליל הסדר לזכר הטיט. את החרוסת מכינים מתפוחי-עץ, רימונים, אגוזים, שקדים ותמרים, בתוספת יין. החרוסת מזכירה את הטיט שבו עבדו אבותינו במצרים.

חזרת - כנ"ל במרור. את ה'חזרת' אוכלים ב'כורך', דהיינו בתוך המצה, זכר למנהגו של הלל הזקן שהיה כורך את המצה והמרור יחדיו.

להרחבה אודות קערת ליל הסדר, לחצו כאן. 

כל ענייניו של ליל הסדר מסודרים בקערה. הרב זמיר כהן מסביר מה בדיוק צריך לשים בקערה, איך ומדוע. צפו:

שופכים יין

באמירת עשר המכות במהלך 'מגיד', נהוג לשפוך מעט מן הכוס לתוך כלי. למנהג זה יש סיבות על-פי הקבלה

אפיקומן

בסוף ליל הסדר אוכלים מצה הנקראת אפיקומן. זהו זכר לקרבן פסח שהיה נאכל בזמן בית המקדש בסוף ליל הסדר. כיוון שאחרי קרבן הפסח לא היו אוכלים דבר נוסף (כדי לחבב אותו שיישאר טעמו בפה), לכן גם אחרי האפיקומן אין אוכלים דבר.

לשורש המילה 'אפיקומן' ניתנו פירושים שונים והרווח שבהם הוא מלשון 'אפיקו מן', שמשמעו בארמית: הוציאו את הממתקים. כלומר להוציא את ה'אפיקומן' ממקום מסתורו. יש לסיים את אכילת האפיקומן לא יאוחר מחצות הלילה.

אליהו הנביא

כשאומרים "שפוך חמתך" נוהגים לפתוח את דלת הבית. הטעם לכך הוא כדי להורות שמדובר בליל שימורים, המשומר מן המזיקים, ועל כן אין להתיירא בו. על פי תורת הקבלה, זו שעת פתיחת הדלתות למעלה.מקובל כי אליהו הנביא מגיע לבתי ישראל בשעה זו, של פתיחת הדלתות.

מה ההבדל בין חמץ למצה? כיצד המצה מסמלת את האמת והענווה? הרב זמיר כהן מסביר על הזמן המסוגל בתקופת הפסח להיטהר ולהתנקות מהמידות הרעות. צפו: