שדכנית אהובה, אני מבינה אותך, אבל האם את מבינה אותי?

חידה:

מהי התקופה בשנה הכי שנואה על בחורים ובחורות מתבגרים?

מהי התקופה שהאמת הכי זועקת, שהכי רע, החיסרון מורגש בכל הנימים, אולי אפילו לחץ הדם עולה...

מהי?

כן, זו חידה קלה שכל אדם יכול לתרץ אותך בקלות

החגים!!

כולם רצים, מתרוצצים מתכננים היכן לעשות את החג, מה ללבוש,

איזה מתנה לקנות לבת/ בן הזוג והילדים

איזה חידוש מיוחד שיוסיף שדרוג לבית,

לתכנן את הבלויים בחול המועד בחג המשפחה ו...

ואני?!

היכן אני בכל התמונה המלבבת הזו?

למה השכולם ישירו מה נשתנה הלילה הזה, אני אצטרך לומר שלא השתנה כלום?

כולם ישבו בשולחן החג, זוגות זוגות ועם עוד כמה קטנטנים מתוקים...

ואני?

מה המקום שלי?

כולם יוצאים לבלות עם הילדים כדי לשמח אותם,

ולי אין אפילו לאן או עם מי לצאת...

כולם קיבלו מתנה מבן הזוג, ואני כבר הרבה שנים מחכה למתנה הראשונה...

הבית מבריק ורענן, והיכן הבית שלי???

זה לא שעד היום הייתי שאננה, ולפתע ערב החג גיליתי את המציאות ה"חדשה" שאני ר-וו-ק-ה.

אבל דווקא בערב החג החיסרון מתגלה בעיצומו.

החיסרון זועק - הצילו!

אז דווקא בחודשיים האחרונים,

ברגע שידעתי שעוד חודש פסח,

"קיבלתי על עצמי" להיכנס ל"מרתון שידוכים",

מוכנה לעשות הכל כדי שבחג הקרוב לא אהיה לבד, או שלפחות אדע שיש לי הצעה "שווה" על הפרק.

מוכנה אפילו להיות תלמידה מצטיינת, וכל הצעה איכותית שאין סיבה ממשית להוריד אותה - להיפגש 3 פגישות... (אגב, יש הגיון אדיר בעניין, והלוואי שכולם יקחו את זה לתשומת ליבם).

ועשיתי את זה.

לפני כחודשיים הודעתי לכל השדכניות "שדכניות יקרות, מה שלומכן? אני כאן!".

נו, בטח שזה לא היה הניסוח, אבל תכל'ס, זו הייתה המטרה.

הן הבינו-

ועשינו את זה.

רק מה? עלו שידוכים וירדו.

הפעם הייתי תלמידה מצטיינת - לא הורדתי אף הצעה בלי להתייעץ עם גורם מוסמך...

אבל עדיין, היום, שבוע לפני החג אני פנויה - אבל משתוקקת לשמוע הצעה שידוך טובה שתיתן לי תקווה.

אז עדיין החלטתי לא להתייאש!

אם הקב"ה גאל את עם ישראל ברגע,

אז ישועת ה' כהרף עין - הוא יכול גם אותי!

ברגע! בחזקת "ויריצוהו מן הבור".

אבל בימים האחרונים קיבלתי ד"ש ממספר שדכניות

אם זה במייל או בתא קולי

משהו בניסוח הזה:"משודכים יקרים, עקב החג הקרב וכו' אני יוצאת לחופשה. תוכלו ליצור איתי קשר לאחר החג.

עמכם הסליחה ובשורות טובות".

היא צודקת!

אני מבינה אותה לחלוטין!

אבל שדכנית אהובה, האם גם את מבינה אותי?

אלו הם הימים שהכי מטלטלים אותי, אלו הימים שאני הכי מעוניינת להיאחז בתקווה.

אלו ימים שאני זקוקה שיפתחו לי את הדלת.

אנא ממך, אל תתני לי את התחושה שאת סוגרת לי אותה...

נכון, יש לך מטלות. אז אולי תקחי אותי כעוד מטלה?!

אל תראי את זה כחוצפה, פשוט רק תנסי להבין אותי קצת יותר...

ואת האחרת, אולי את לא שדכנית רשמית, אבל עלתה לך הצעת שידוך?

תציעי אותה עכשיו! בבקשה, הרגע! אנא ממך אל תחכי לאחר החג.

א-נ-א,

תני תקווה למי שזקוק.

גם הצעת שידוך איכותית שלא התקדמה, נוסכת כוחות מחודשים.

בבקשה, תזכרי את זה תמיד.

זו ההשתדלות שלי

בתפילה שהמסר יגיע למקומות הנכונים.

בתפילה שיקומו עוד בתים נאמנים בישראל

ועוד לבבות שבורים יגיעו לשלוות נפש.

אבל ריבונו של עולם

אני מאמינה שאתה השדכן הגדול הכל יכול

באה אני בתפילה שנזכה בקרוב ממש ל-

והוצאתי אתכם מחיי הרווקות

והצלתי אתכם מהבדידות

וגאלתי אתכם מכל תקופת השידוכים

ולקחתי אתכם לבית החדש שאותו תקימו באושר ובמהרה

אני גאלתי ואני נאמן לגאול

אני הוא ולא אחר

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.