לאחר נצחון נתניהו: המאבק על התיקים

צרות של מנצחים: לאחר ההכרעה הברורה שהתקבלה בבחירות לכנסת ה- 21, ראש הממשלה בנימין נתניהו נערך לשלב הבא – הרכבת הממשלה.

נכון לעכשיו, לרשותו של נתניהו 65 מנדטים פוטנציאליים להקמת הקואליציה, הכוללים – בנוסף לליכוד – את מפלגות ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין, כולנו וישראל ביתנו. במהלך היום יתברר סופית האם קולות החיילים יקנו לימין החדש בראשות נפתלי בנט את כרטיס הכניסה לכנסת. כניסתה של מפלגה נוספת למשא ומתן הקואליציוני תקטין אומנם את יכולת המיקוח של המפלגות הקטנות מול נתניהו, אך תסבך עבורו את מלאכת המרכבה מבחינת חלוקת התיקים.

צוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד יצטרך ליישב בין דרישות התיקים של המפלגות השונות, שבחלקן סותרות. נתניהו עצמו יצטרך להחליט עד כמה הוא יהיה מוכן להתגמש בחלוקת תיקים בכירים לשותפיו הקואליציוניים על חשבון שרי הליכוד, וגם על חשבונו. ככל הנראה, הוא מעוניין להשאיר בידיו את תיק הביטחון, אך סביר להניח שעל תיק זה יהיו לא מעט קופצים. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהתפטר בנובמבר שעבר מתפקיד שר הביטחון, ידרוש לחזור למשרד זה, אך יוסיף לכך את התנאי לקבלת סמכות נרחבת לשינוי המדיניות מול החמאס. כלל לא בטוח שנתניהו יסכים להעניק לו את מבוקשו, וייתכן שליברמן יסכים להתפשר על פיצוי הולם בדמות תיק החוץ.

במהלך מערכת הבחירות העלה בנט את הדרישה לקבלת תיק הביטחון. נתניהו ישאף שלא להיענות לדרישה זו, מה גם שלאור התוצאות הדלות של הימין החדש בנט יתקשה להתעקש על התפקיד כתנאי בל יעבור לכניסתו לקואליציה. גם בליכוד יש לא מעטים שרואים את עצמם כמועמדים לתפקיד שר הביטחון, ביניהם סגן הרמטכ"ל לשעבר, השר יואב גלנט, וראש השב"כ לשעבר ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, אבי דיכטר.

משרד המשפטים הוא אחד התיקים הנחשקים הנוספים. ברשימת המתמודדים עליו, כפי שעלה במהלך הקמפיין, ניתן למצוא את איילת שקד מהימין החדש ובצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין. בתוך הליכוד, שר התיירות יריב לוין רואה את עצמו מועמד לתפקיד, שישדרג את מעמדו.

יו"ר כולנו, משה כחלון, הבהיר לא אחת לפני הבחירות כי ידרוש להישאר במשרד האוצר. למרות שכולנו קיבלה בבחירות 4 מנדטים, סביר להניח שנתניהו ייענה לדרישתו. ברקע מתרוצצות ביממה האחרונה ידיעות לפיהן נתניהו יציע לכחלון להתמזג עם אנשי מפלגתו לתוך הליכוד. כחלון אומנם הציג את עצמו במהלך הקמפיין כמי שהתעקש לרוץ לבד כדי לשמור על מדיניות כלכלית וחברתית עצמאית, אך לאור התוצאות שהשיג לא בטוח שהוא יסרב להצעתו של נתניהו.

תיק החינוך מהווה 'מוקש' נוסף בדרך להצגת הממשלה בפני הנשיא. בבית היהודי טוענים כי נתניהו הבטיח להם את התפקיד כחלק מהלחצים שהפעיל לפני הבחירות לאיחוד מפלגות הימין הדתי. בליכוד מכחישים, והיו מעוניינים להשאיר את התיק בידי המפלגה. בחודש שעבר, במהלך ישיבת סיעה מיוחדת של הליכוד, התחייב נתניהו לפעול להשארת התיק בידי המפלגה.

המפלגות החרדיות ידרשו לשמור על התפקידים שנמצאים כיום בידיהן. יהדות התורה מעוניינת לשמור את תפקיד סגן שר הבריאות בידי יעקב ליצמן ואת תפקיד יו"ר ועדת הכספים בידי משה גפני. ש"ס תדרוש להמשיך להחזיק בתיקי הפנים והדתות. במקביל, היא תנהל מאבק לקבל את תיק העלייה והקליטה, שבדרך כלל מופקד בידיה של ישראל ביתנו.

כאב הראש של נתניהו נעוץ גם בצורך להבטיח 'שקט תעשייתי' בתוך הליכוד. מטבע הדברים, בכירי הליכוד מעוניינים להשתדרג לתפקידים בכירים יותר. מעניין במיוחד יהיה לראות את התפקיד שנתניהו ייעד לגדעון סער, שחזר לחיים הפוליטיים ונבחר במקום ה- 5 ברשימת הליכוד. יחסיהם של השניים בעבר לא היו טובים, אם כי במהלך הקמפיין נראה היה שחלה התקרבות. 

בנוסף לשרים הוותיקים, הגידול במספר חברי הכנסת של הליכוד יאפשר לנתניהו לצרף שרים נוספים מטעם המפלגה. בין השמות המוזכרים נמצאים ניר ברקת, לשעבר ראש העיר ירושלים, שנבחר למקום התשיעי ברשימה לכנסת, וכן שמו של חבר הכנסת דודי אמסלם, מנאמניו המובהקים של נתניהו. גם סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, צפויה לשפר את מעמדה ולשבת סביב שולחן הממשלה.