אחיותי הרווקות, אנחנו אלה שיכולות יותר מכולם

אליכן, ורק אליכן- אחיותי. הרווקות שבינתיים מחכות.

לא רוצה להגיד אחיותי לצרה, אבל כולנו באותה סירה. וכמאמינות אנחנו משתדלות להרגיש שהכל מכוון. אין מקרה. לכן זה לא לחינם. כל הצער, הגעגוע, הבושה והבדידות.

כשהתופעה הזו רחבה כל כך, זה בכלל אומר דרשני.

מה הוא רוצה? שנסבול?

לא. יש כאן מטרה, כמובן.

היום כבר לא צריך לשכנע שאנחנו בדור הגאולה (חוץ מאלה שמשכנעים את עצמם הפוך). מרגישים את זה באוויר: זה קרוב מאי פעם.

וזה אומר שיש לכל העם - אנשים, נשים, ילדים, דתיים וכאלה שעדיין לא - מטרה משותפת אחת גדולה. כל המעשים שלנו אמורים להתנקז אליה.

פתאום חשבתי על זה, שהסיפור שלנו הוא הסיפור של כולם.

כנסת ישראל, הכלה היקרה שמחכה, מייחלת וכמעט מתייבשת כבר מציפייה לדודה האהוב שיגיע סוף סוף, ירים אותה מהבוץ ויישא אותה לנצח.

מכירה את התחושה של זר לא יבין?

אז תחשבי רגע: מי מבין יותר טוב מאתנו מה זה לחכות?!

מי עוד יכול לחוש, פיזית, את צער השכינה? להבין את עוצמת הבדידות, על אף ההווי שוקק החיים של העולם?

 מי כמונו יכולות לצעוק את הצעקה של העם כולו?!

יש לי בחירה -

להסתכל על עצמי כמסכנה, בודדה, הזקוקה לישועה ולתפילות ולברכות "בקרוב אצלך" של כל הדודות והשכנות מבית הכנסת (ובאמת תודה לכולן, אגב).

אבל אני יכולה גם להסתכל על הכל כחלק מהתוכנית האלוקית. נבחרתי להיות כרגע במצב שמשקף יותר מכל את צער הגלות, ולכן אני זו שיכולה לעשות גם את המהפכה.

תכל'ס, ובשיא הרצינות: אנחנו רגילות להתפלל בכוונה (בכותל ובקברי צדיקים). יש לנו זמן. יש לנו כוחות, ואין לנו עדיין מינוס בבנק (אתן איתי?).

אנחנו אלה שיכולות יותר מכולם, אולי, להוסיף בצדקה, בלימוד ובמעשים, והכי חשוב – בתפילה, בצעקה ובהשתוקקות, לא רק לחתונה הפרטית שלי (שתבוא, בטוח!) אלא גם להתגלות הקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא!

הנה, תסתכלו על המצורע הבודד מהפרשה. במבט שטחי יש כאן חוטא שדיבר לשון הרע, וחטף נגע.

אבל הי, הרבי מליובאוויטש הופך את הסיטואציה.

יודעות מי עוד נקרא בגמרא "מצורע"?! המשיח. כן, אותו "עני" מוכה פצעים, השליח שנושא את חוליינו וחטאינו, שסובל בשביל כולנו ומייחל כבר להתגלות.

אבל הוא יודע: הגלות היא חלק מהתוכנית. הנגע - הוא ענג. הכל מכוון.

בחזרה אלינו - קצת כמו אותו מצורע בודד, גם אנחנו מחוץ למחנה. לא פה ולא שם. גם בנו ה' בחר לגעת (=נגע).

זה לא אומר שיש לנו יותר עבירות מאחרות ולכן נענשנו, חלילה. אנחנו רק חסרות. זכינו להרגיש הכי טוב שיש חוסר אהבה מהו.

ויש לכך סיבה. כי הוא רוצה רק לתת!

הוא רוצה שנתעורר, שנכין את עצמנו לקבל את כל האור העצום שמגיע לנו.

כל יהודי ויהודיה צריכים כמובן להפנים את זה ולחכות - אבל שוב. מי יודע כמונו מה זה ל-ח-כ-ו-ת?!

בבקשה תחשבי על זה. תנסי להפוך את הראש.

תמיד זה ככה. כשמבינים את התכלית של הכל - מגיעים אל הישועה מהר הרבה יותר.

כשחושבים טוב, ומבינים שהכל באמת רק טוב- בטוח שיהיה טוב!

ותזכרי - בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, ובזכותנו עתידים להיגאל!

שיהיה חודש של ניסים וגאולה לכל בנות המלך ולכל עם ישראל.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.