צחוק הגורל: פעלו להעלאת אחוז החסימה ומצאו את עצמם מחוץ למשחק

כמו בכל סיום מערכת בחירות, עיתונאים משופשפים כבר החלו בסקירה לאחור של האירועים כדי להבין מה היה הרגע שהכריע את מערכת הבחירות. אך בזמן שהללו מפשפשים במעשיהם הגורליים של הפוליטיקאים המרכזיים, איתרנו את הרגע המכריע של הפוליטיקאים, שלפחות היום, הם שוליים. ובכן, אנחנו מדברים כמובן על הכנסת ה-19 שכיהנה בין 2013 ל-2015, ואשר ידועה בשל "ברית האחים" של בנט-לפיד.

בכנסת ה-19 נדונו הצעות חוק רבות, בהן אחת פופוליסטית במיוחד – חוק הגיוס הכה מדוברת – אז והיום. אבל גם נדונה שם עוד הצעת חוק, שמשום מה לא מדוברת כל כך. מדובר על חוק המשילות. ב-11 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק המשילות ברוב של 67 תומכים וללא מתנגדים, ובכך העלתה את אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%.

מי שיזם את החוק להעלאת אחוז החסימה היה יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, שכמעט ונפגע גם הוא מהחוק. אולם בין תומכיו ודוחפיו, בולטים במיוחד השמות הפופולריים היום: איילת שקד, נפתלי בנט, שולי מועלם, אורלי לוי-אבקסיס, ואיך לא – משה פייגלין.

משה פייגלין, שלפי החוק הקודם היה עובר בשופי את אחוז החסימה, עמד אז על הצורך החיוני בהעלאת אחוז החסימה לרף תקדימי במיוחד.

"אני תומך בחוק הזה, והכי קל לי לתמוך בחוק הזה", אמר פייגלין והוסיף, "בתחילת דרכו לא תמכתי בו; לא רק שלא תמכתי בו, אלא בתצורתו הראשונה, מי שזוכר, כמעט 60 חתימות כדי להגיש אי-אמון, וכל מיני דברים כאלה, הצבעתי נגדו, ואפילו בניגוד למשמעת", פייגלין הסביר את אי-תמיכתו הקודמת בחוק בכך "שהדמוקרטיה יקרה לי, וחשבתי שהחוק הזה הוא חמור ובאמת פוגע באושיות הדמוקרטיה כפי שאני מבין אותה. לא הייתה לי בעיה, כשחשתי כך, להצביע נגד, ולא בניגוד לצו מצפוני", אמר. "ואילו עכשיו", חידד, "בלב שלם ובמצפון נקי אני מתכוון להצביע בעד החוק הזה, כשבאמת הוסרו ממנו אותן בעיות שראיתי בו בשלב הראשון".

ואם לא די בכך, פייגלין מוסיף: "הטיעון המרכזי שטוענים נגד החוק הוא עניין העלאת אחוז החסימה, ואני מאז ומתמיד תמכתי בהעלאת אחוז החסימה עוד הרבה מעבר למה שמעלים עכשיו. אני לא חושב, למשל, שארצות-הברית היא דמוקרטיה קצת פחות מוצלחת מאתנו משום שיש בה שתי מפלגות גדולות, כמו שחברתי חברת הכנסת תמנו-שטה ציינה קודם לכן, ומוצאים בתוכן – כל המיעוטים וכל מגוון הדעות מוצאים בתוך שתי מפלגות גדולות את מקומם. זה לא אומר שאנחנו צריכים להפוך בבת אחת למשטר של שתי מפלגות, אבל בוודאי שבתוך מגוון המפלגות הגדול הקיים בישראל יכולים למצוא את מקומם כל מגוון הדעות וכל מגוון המחשבות. זה לא פוגע בדמוקרטיה. זה אולי פוגע אולי באמת במשילות, והרי לכך נועד החוק, אז מה הבעיה בעצם", אמר מי שיזכה לצפות בכנסת רק דרך ערוץ 99.

מי שדווקא התנגדה עקרונית לחוק אבל תמכה בו, היא שרת המשפטים ויו"ר הימין החדש, איילת שקד. "חוק המשילות מיותר ופוגע במיעוטים, ואין בינו לבין משילות מאום", כתבה שקד בבוקרו של העברת החוק. "בעיית המשילות אצלנו נובעת מעודף משפטיזציה וביורוקרטיה ולא מאחוז החסימה הנוכחי. העלאת אחוז החסימה באחוז ורבע אינה עניין ערכי-אידיאולוגי שהוא בבחינת ייהרג ובל יעבור, אלא פשוט חוק מיותר ולא נכון לדמוקרטיה הישראלית. למרות זאת, אכבד את ההסכם הקואליציוני ואצביע בעד החוק, כי הוא חשוב לשותפה אחרת שלנו לקואליציה", אמרה יו"ר הימין החדש.

קורבן טראגי נוסף שכן תמך בחוק, כמעט ללא הסתייגויות, היא שולי מועלם, אז חברת סיעת הבית היהודי והיום חברת רשימת הימין החדש. "אין ספק שמספר רב של מפלגות היא לא תוצאה רצויה", הסבירה. "היא לא תוצאה רצויה לנו ולא לפרלמנטים אחרים. רק חשוב להגיד שכל המומחים שבאו בפנינו, גם אלה שתמכו מאוד בהעלאת אחוז החסימה, גם אלה שהתנגדו מאוד להעלאת אחוז החסימה, ביקשו מאתנו לזכור שאנחנו לא שבדיה, לא נורבגיה ואפילו לא גרמניה – אנחנו מדינת ישראל על כל המורכבות שיש פה", הוסיפה מועלם.