סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר על "בראשית": "צעד קטן לישראל – בדרך לצעד גדול יותר"
לאחר התרסקותה של החללית הישראלית במהלך הניסיון לנחות על הירח, סיון רהב מאיר משגרת מסר אופטימי: "הולכים על זה שוב, ובגדול"
- סיון רהב מאיר
- פורסם ז' ניסן התשע"ט |עודכן
(קרדיט תמונת הסלפי של החללית על רקע כדור הארץ: SpaceIL. תמונת סיון רהב מאיר: Yonatan Sindel/Flash90)זה היה צעד קטן לישראל, בדרך לצעד גדול יותר. אתמול באולפן השידור החי, כשהתברר שהחללית לא תנחת כמתוכנן, מהנדסת התעשייה האווירית מלי מורטון שישבה לידי הזילה דמעה כשראיינתי אותה. כששאלתי לפני השיגור את מנכ"ל הפרויקט, ד"ר עידו ענתבי, עד כמה הוא מתרגש מ-1 עד 10, הוא ענה: 11.
זה לא היה פרויקט מדעי, זה היה הרבה יותר מזה. מיזם מלא נשמה. יזמות וחדשנות, ישראליות ויהדות – אלה היו הרכיבים של החללית בראשית, עוד לפני המנועים והמתכות.
בראשית גרמה לנו להרים מדי פעם עיניים לשמיים, מעל לטרדות היומיום, לקבל פרופורציות. להביט אל מעבר לתקלות בוועדת הבחירות, לספאם ולרכבת הקואליציה. להסתכל אל פרויקט מדעי-ציוני שניסה לספר את כל הסיפור כולו: עם מושפל, ששליש ממנו הושמד על אדמת אירופה לפני כ- 75 שנים, חוזר לארצו ובונה בה מדינה יהודית-דמוקרטית פורצת דרך, שלצד המעצמות רוסיה, אמריקה וסין – ניסתה להגיע הלילה עד לחלל.
למרות הכישלון, למדנו מבראשית לפחות שלושה דברים נפלאים (בלי לדבר על גל בדיחות הרשת המצוינות):
ראשית, לפעמים נדמה שאנחנו כבר מאובנים, בירוקרטיים, שאיבדנו את המקוריות והיוזמה. את הרוח הטובה של הפרויקט הזה צריך לקחת כעת אל כל תחומי חיינו: בראשית הוקמה מתוך יוזמה פרטית, בשילוב מוצלח עם הממשלה והאקדמיה. רק תחשבו כמה מסורבל היה להוציא מכרז ממשלתי, וכמה דו"חות של מבקר המדינה היינו קוראים לו שלטון הפקידים היה צריך להוציא את כל זה לפועל.
שנית, בראשית הפכה לאירוע חינוכי, תרבותי, תקשורתי, לחלק מהשיח שלנו. פתאום מדע וחלל זה קוּל. פתאום ילדים מדברים גם על הירח ולא על פורטנייט, מתחפשים לחללית בראשית ולא לדודו פארוק. בזמן שהיא המריאה לשם, כאן על הארץ עשו אנשי השיווק עבודה טובה מאוד כשהצליחו לגרום למדינה שלמה לעסוק בשאלה איך התמרון האחרון של החללית יסתנכרן עם כוח המשיכה של הירח.
והמסר החשוב מכל: שניות, ממש שניות אחרי הכישלון, היה ברור לכל הנוכחים בחדר הבקרה ביהוד שהולכים על זה שוב, ובגדול. במקורותינו נכתב שעם ישראל נמשל ללבנה, לירח. כשם שהירח מתחדש מדי חודש, נעלם ואז מתגלה – כך גם עם ישראל יודע עליות ומורדות, תקופות של אור ושל חושך. תכונת ההתחדשות הזו מאפיינת אותנו כבר אלפי שנים, בצרות גדולות הרבה יותר מהתרסקות של חללית. הדמיון הזה לירח ימשיך וילווה אותנו גם בדרך לירח.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות")