אבא אהוב שלי, אתה לא פוסח עלי

אבא אהוב שלי,

אני רוצה לומר לך משהו

ממבט של ילדה

שקצת יותר מכירה,

ממבט של ילדה

שלמדה כבר להאמין.

אבא,

חג החירות מתקרב

ריח של גאולה באוויר

ואני, איפה?

כולם מקרצפים כל פינה

ממרקים את החדרים

מתחילים לנשום אויר פסגות

ואני אוחזת רק בידית

מנקה בסמרטוט מלוכלך מניסיונות

מחזיקה חזק בדלת

שלא תכנס רוח פרצים.

אין לי הרבה מה לתת

לא מצליחה להגיש לך בית מבריק

הנשמה שלי חבולה

אך עודני אוחזת בתקווה

ואני יודעת

שאולי זה נראה עלוב

אבל גדול בעיניך

אתה יודע להעריך

כל שפשוף קטן מצידי

אתה יודע כמה

הכרית ספוגה בדמעות

המח מפוצץ ממחשבות

אתה יודע כמה

אני חושבת עליך

כמה אני רוצה להתקרב

כמה אני משתוקקת להרגיש

כמה היצר מפתה

והידיים לא זזות

כמה אני רוצה להספיק

ולא מצליחה

אבל כל צעד שלי

יקר הוא בעיניך

אז אני אנגב את הדמעות

ואמשיך בכל הכח

אנקה בתחושה טובה

שאתה לא שוכח

על אף שאני רק התחלתי

וכולם כבר סיימו לנצח

אף על פי שאני רק במשקוף

אתה עלי לא פוסח

כי מרחתי עליו את דם ליבי

אתה רואה?

צעקתי ממעמקי נשמתי

אתה שומע?

כן. אני יודעת

אתה רואה

אתה שומע

אתה אוהב---

ה.ש.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.