’הארץ’ VS קובי: העיתון שנלחם בדת מגנה בחריפות את ראש העיר האנטי דתי

לא רבים שמו לב, אבל השבוע קם נבחר ציבור במדינת ישראל והאשים את היהדות החרדית כי הם מטונפים וחולבים את הציבור. כל כך אבסורדי אבל דווקא מי ששם לב לכך זה האנשים שנוהגים לאכול חרדים להנאתם, דבר יום ביומו. זה לא שעיתון 'הארץ' מייצג רק את המו"ל עמוס שוקן וחבריו, אך השבוע התברר שהעיתון עשה הבחנה במדד האנטישמיות בין "מטונפים" לבין "טפילים" – הכינוי הנוסטלגי משנות ה-70 שטרם יצא מהלקסיקון הישראלי המפואר.

במאמר שפורסם אתמול (שלישי) בעיתון 'הארץ', תחת הכותרת הייחודית "כיף לפגוע בחרדים, ועכשיו זה במבצע", תוקף העיתון בחריפות יוצאת דופן את ראש עיריית טבריה, רון קובי.  

"הסרטון שבו נראה ראש עיריית טבריה רון קובי", פותח המאמר, "מטייל בין עובדי התברואה של העירייה בעוד הם מדקלמים באוזניו את שחשקה נפשו לשמוע לא היה ראוי לתשומת לב ציבורית עד לדקה ה-18, שבה מתוך התלהבות שנסחף בה כנראה, קובי מחליט להסביר לציבור, שהאשם בכלל נמצא בחרדים: לא רק שהם לא משלמים ארנונה, אלא הם גם רוצים לסחוט את העירייה ולחלוב אותה. בנוסף, הם גם מטנפים את רחובות העיר".

"לו היה אומר ראש עיר באירופה או בארצות הברית דברים דומים על האוכלוסייה היהודית שמתגוררת בעירו הייתה קמה זעקה, ובצדק", כתבה הפובליציסטית עלית קרפ. "למען האמת", כתבה, "קשה להאמין שהיה ראש עיר שהיה מרהיב עוז לומר דברים כאלה, בראש חוצות, ולחשוף רפרטואר אנטישמי עשיר כל כך".

"אבל כאן בישראל", טען 'הארץ', "שאוהבת להתהדר בהיותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, וילה בג'ונגל ועוד שלל מדליות נאורות שהיא מצמידה לעצמה, יכול קובי לטייל במשרדי מחלקת התברואה שלו ולהכפיש את הציבור החרדי", נכתב.

במאמר, עיתון 'הארץ' אף קובע: "אל תטעו: בתוך עמו יושב קובי, ואל עמו הוא מדבר. בימים אלה, להשמיץ חרדים קל ורצוי אפילו יותר מאשר להשמיץ ערבים". לדבריו, "עכשיו זה במבצע, כי מי שמשמיץ ערבים לפחות נחשב לגזען בעיני חלק מהציבור, אבל מי שמשמיץ חרדים נחשב לעתים קרובות לליברל, כזה שבא לגאול את הציבור מעולם של החרדים המלוכלכים והסחטנים".

בשלב זה עולה המאמר למתקפה חסרת תקדים נגד השריף הטברייני: "קובי לא המציא כלום", כתב 'הארץ', והוסיף: "הרעיון שהיהודים מלוכלכים וחולבים את הציבור מצא את מקומו כבר באירופה של ימי הביניים, ועד היום, בקתדרלות מסוימות באירופה מופיע תבליט שמתאר יהודים יונקים מחזירה. כיצד קרה, שהאשמה אנטישמית מסוג זה מושמעת על ידי אחד ממנהיגי הציבור במדינת ישראל כלפי חלק מהציבור? טוב, הוא ממש לא הראשון שעושה את זה". לטענת העיתון הליברלי, יש שיאמרו אף קיצוני משהו, את ההסבר לכך ניתן לתלות בכך כי "ייתכן שרוחב אופקיו וידיעותיו ההיסטוריות של קובי הם שאפשרו לו לצרף בין לכלוך וחליבת הציבור ליהודים חרדים". עם זאת, המאמר קובע כי "את הרעיון להשמיץ חלק בציבור, להתעלם מרגשותיו או סתם מהחוק ולהאשים אותו ברעות החולות של העיר או של המדינה, ממש לא הוא המציא".

"לכל הדברים הללו יש שני פנים", הסביר המאמר. "הפן הראשון הוא שיקוף של מציאות גזענית, והפן השני הוא ליבוי של אותה מציאות. להצהיר מראש שציבור מסוים לא יכול להשתתף במעשה הרכבת הממשלה גזעני לא פחות מלהצהיר שציבור מסוים מלכלך את העיר או שציבור מסוים נוהר לקלפיות ושצריך להציל את המדינה ממנו".

לתפיסת העיתון, שחרת על דגלו, לפחות ברמה ההצהרתית, את ערכי השוויון ואנטי קפיטליסטיות מופגן, "לתפיסת נבחרי ציבור אלה, החברה בישראל ונציגיה, כל הציבורים הללו - ערבים, חרדים ונשים - אינם כאלה שצריך לראות בהם שווים, להתחשב ברגשותיהם או סתם לא לפגוע בהם, הם לא ממש חשובים לאף אחד". מכאן, קובע העיתון כי "קובי לא המציא את עצמו - הוא רק הד קלוש לאווירה הגזענית, הלא חוקית והלא דמוקרטית ששולטת בציבור הישראלי, גם זה המתהדר בהיותו ליברלי".

המאמר החריג בחריפותו, חותם את דבריו באמירה האירונית-פרובוקטיבית כי "כיף לפגוע בחרדים - הם מתלבשים מצחיק, יש להם מיליוני ילדים והם נראים תמיד כממהרים לאיזה מקום, אף על פי שידוע שהם לא עובדים". המאמר מסתייג מכך ובאותה נשימה הוא מסביר: "כל הסטריאוטיפים המכוערים הללו לא נבטו במוחו של קובי יש מאין - הם משגשגים על מצע עשיר של החברה הישראלית המפוצלת, שבזה בעומק לבה לחוקים שהיא עצמה חוקקה בימים אחרים".