אנחת רווחה למטיילים בנחלי הצפון: "אין חשש להימצאות העכברת"

"אנחנו דוגמים את מי הנחלים, ואין מידע על הימצאות של מחלת העכברת בנחלי הצפון", אומר אלון זסק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, "כולם מוזמנים לבקר וליהנות". אלון אומר שבכל מקרה ננקטים אמצעי זהירות ומניעה - השירות הווטרינארי מחסן עדרים נגועים או חשודים כנגועים, והמשרד דוגם את המים.  

באחרונה אישרה הממשלה את התוכנית של המשרד להגנת הסביבה להוצאת הבקר מערוצי הנחלים באגן הכנרת, בתקצוב של כ-14 מיליון שקלים. בכך יופחתו הסיכונים למחלות זיהומיות בנחלי הצפון, שעולים, בין היתר, בגלל התמעטות הזרימות בנחלים המערכות הטבעיות באזור הצפון.

על פי נתוני המשרד בקיץ 2018, בעקבות התפרצות מחלת העכברת - 637 מטיילים הגיעו לבתי החולים בשל חשש להידבקות; 152 מקרי אשפוז התרחשו בשל העכברת; נחלים רבים נסגרו לטיול; ונגרמו נזקים כספיים כבדים לתיירות בצפון הארץ. מבדיקה ראשונית התברר שבשעתו החולים טבלו במי הנחלים משושים, יהודייה, זוויתן, ג'ילבון, זאכי, שפך דליות (מג'רסה) ופארק הירדן. נחלים אלו נסגרו באופן מיידי בהוראת משרד הבריאות. בנוסף, חלה ירידה דרסטית במספר המבקרים באתרי התיירות בצפון כתוצאה מסגירת אתרי המים והחשש להידבקות במחלה.

מיעוט זרימות בנחלים, טמפרטורה גבוהה, וחיות בר בקרבת המים

עכברת היא מחלה זיהומית זואונוטית (עוברת מבעלי חיים לאדם), הנגרמת על-ידי חיידק. בהיעדר טיפול עשויה העכברת לגרום לתסמינים קשים כמו דימום מהריאות, דלקת קרום המוח, סיבוכים נוספים עד כדי מוות. הסיבות העיקריות להתפרצות הן: מיעוט הזרימה בנחלים, טמפרטורה גבוהה האופיינית לחודשי הקיץ וחיות בר הצורכות מי נחל, ושוהות במים תוך הפרשת צואה ושתן.

המחלה תוארה לראשונה על ידי הרופא הגרמני אדולף וייל בשנת 1886, ומחולל המחלה, החיידק - תואר לראשונה בשנת 1915 על ידי הבקטריולוגים היפנים ריוקיצ'י אינאדה ויסושי אידו. למעשה מדובר במחלה בתפוצה עולמית, השכיחה יותר באזורים בעלי אקלים טרופי וסובטרופי ובאזורים בעלי תברואה ירודה. ההערכה של ארגון הבריאות העולמי עומדת על 873,000 מקרי עכברת בשנה בעולם. בישראל המחלה שכיחה בעיקר ביישובים החקלאיים של הגליל. המקרה הראשון של המחלה תועד בארץ ישראל כבר בשנת 1942, והיא נכללת ברשימת מחלות המחויבות דיווח למשרד הבריאות החל משנת 1951. משנת 1951 ועד 1987 התחלואה בעכברת התאפיינה בהתפרצויות חוזרות על רקע מגמת ירידה בשיעורי התחלואה.

על פי ההערכות שלכם - מה הסיכוי להתפרצות עכברת בקיץ הקרוב?

אלון: "סינרגיה של מספר גורמים הובילו בשנה שעברה, בין השאר, לעכברת. השנה, הסיכוי קטן יותר, אבל ללא קשר לכך, אנחנו כבר מתחילים לפעול. יש החלטת הממשלה שכוללת פעולות מניעה ופעילות אקטיבית. מלבד זאת, יש יותר זרימה ושפיעה בנחלים, ויותר עדרים מחוסנים. כבר עכשיו מתחילים לשים מוקמות שקתות במעלה אגני הנחלים, וכתוצאה מכך – הפרות לא יהיו בקרבת הנחלים". פעולה זאת אמורה להביא להסטת הזיהום הנובע מרעיית הבקר ומניעת הגעתו למקורות המים בצפון. אלון: "הפרה היא בעל חי שבמקום בו הוא שותה, הוא עושה את צרכיו, דרכם מועבר החיידק. הנקודה העיקרית היא לייצר מצב בו רוב הפעילות של העדרים תהיה במעלה אגן ההיקוות ערוצי הנחלים, כך שההפרשות יהיו במעלה ולא בערוץ. בדרך זאת, הסיכוי שפרות נגועות יעבירו את החיידק, דרך השתן או צואה, במים - הרבה יותר נמוך. כמו כן, ככל שהזרימה בנחל גבוהה יותר, בגלל ריבוי הגשמים שירדו, כך קטן הסיכוי להעברת המחלה". 

פרות אוכלות (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

המחלה מוכרת כבר משנות ה-50, ואף לפני כן. אלון: "לא בטוח שבעבר היו כמויות גדולות של עדרים באזורים האלה. מלבד זאת, הלחץ על המערכות האקולוגיות הולך וגדל - ככל שיש פיתוח יותר מאסיבי באזור. לכך נוסיף את הטמפרטורות שהן יותר חמות, העובדה שהחורף הקודם היה שחון יחסית וגרם לזרימות נמוכות. התקיימו התנאים האידיאלים להתפרצות מחלה".

השנה כולם מוזמנים ללכת וליהנות

"אין לנו מידע על הימצאות של המחלה, כך שכולם מוזמנים ללכת וליהנות. בכל מקרה אנחנו נוקטים באמצעים הבאים: השירות הווטרינארי מחסן עדרים נגועים או חשודים כנגועים, ואנחנו כל הזמן דוגמים את המים, ופועלים להוצאת הפרות מערוצי הנחלים על ידי הצבת שקתות מחוצה להם".

(צילום: המשרד להגנת הסביבה)

 מחלת העכברת היא תוצר של האקלים המשתנה בכדור-הארץ?

"יש קשר בין השניים. התנאים הפיזיים נובעים בין השאר משינויי האקלים. יש שילוב של לחץ אנושי גדול על המערכות האקולוגיות, ומצד שני, עמידות של המערכות הטבעיות, בין היתר בגלל טמפרטורות קיצוניות ובצורות.

במסגרת החלטת הממשלה יוקם צוות בין-משרדי לתיאום כלל היבטי הזיהום בנחלי הצפון, שיכלול את נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, נציגי הרשויות המקומיות הרלוונטיות, רשות ניקוז כנרת, רשות הטבע והגנים ורשות המים. כמו כן, יורחב דיגום הנחלים ומקורות המים בצפון; ינוטרו מחלות בחיות בר; יחוסנו עדרים החשודים כנגועים בעכברת על ידי השירותים הווטרינריים, וכן יבוצע חיסון עדרים באופן מונע.

"אלפי ראשי בקר בצפון חיים בתוך מקורות המים ועושים צרכיהם בתוכם", אמר מנכ"ל המשרד, גיא סמט, בהודעת המשרד על אישור תוכנית הממשלה. "דבר שהוביל בשנה שעברה לתחלואה של מאות אנשים. המשרד להגנת הסביבה מציג בעלות כספית סבירה פעילות, אשר תבנה תשתית ארוכת טווח, תמנע תחלואה ותשיב את המים הנקיים לטבע".

"ישראל עוברת היום ממצב של מדינת עולם שלישי, בה בקר וצאן חיים על אותם מים שאחר-כך בני האדם שותים ורוחצים בהם", הוסיף מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, "לצערי, בגלל העיכוב בהעברת ההחלטה, לא נהיה מוכנים בקיץ הקרוב, אבל הקב"ה הביא עלינו השנה גשמי ברכה שייתכן ששטפו את הנחלים ונצליח לעבור את הקיץ ללא זיהומים גבוהים".

אלון זסק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

במשרד להגנת הסביבה אומרים שהפעילות המוצעת בהחלטה תביא לשיפור המצב הטבעי במקורות המים הצפוניים של ישראל, לעלייה בעמידות המערכות האקולוגיות, וכתוצאה מכך גם להפחתת הסיכון לבריאות הציבור. בנוסף, היא תימנע פגיעה אפשרית בענף התיירות.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "כבר שנים המשרד להגנת הסביבה מציע תוכנית לטיפול במניעת זיהומים בנחלים, לרבות ממחלת העכברת - אך לצערי התוכנית הזאת עוכבה בגלל היעדר התקציב. מימוש התוכנית הכרחי כדי להגן על נחלי הצפון ולשמר אותם כמוקד תיירותי בטוח למבקרים עבור אזרחי מדינת ישראל".