איך חוגגים פסח בין כתלי הכלא? ראיון מפעים אודות החירות בין הסורגים

בעוד שכולנו ישבנו סביב שולחן הסדר, ילדינו שאלות קושיות ושרנו 'מה נשתנה הלילה הזה' - במימד כמעט אחר ישבו סביב שולחן הסדר אסירים הכלואים בבתי הסוהר בישראל. גם הם שרו שירים, אכלו מצות בהכשרים מהודרים, קראו בהגדה ולמדו את סיפור יציאתם מצרים. ביניהם, יש אסירים הלומדים על יציאה משעבוד לחירות דווקא מאחורי סורג ובריח, בכותלי בית כלא, שהופך לחומות של תקווה. באופן אבסורדי, דווקא שלילית החירות הופכת לאפשרות ללמוד לבחור בטוב, בדרך התורה – החירות האמיתית.

"לפני 20 שנה הגיע אסיר מחבר העמים", נזכר גנ"מ הרב עופר אלימליח, הרב הראשי לשירותי שירות בתי הסוהר", האסיר לא ידע אפילו לקרוא בעברית, אבל השתלב בלימוד במדרשות התורניות, ומשם סלל את דרכו לשיקום תורני. האסיר הקים משפחה, ועד היום מנהל אורח חיים תורני - הוא ובני ביתו".

גנ''מ הרב עופר אלימליח

לקראת החג המסמל יותר מכל את הגאולה והיציאה לחירות, השתתפו האסירים הלומדים במדרשות בפרויקט "ההגדה שלי" – כל אסיר קיבל הגדה מודפסת בצד אחד, ובצידה השני התבקש לכתוב איפה הוא רואה עצמו בהגדה. סג"ד הרב אייל סלמן, ראש ענף תקון תורני בשירות בתי הסוהר: "דברנו על ארבעת הבנים – רשע, תם, חכם ואחד שלא יודע לשאול – למדנו שכל יהודי, לא משנה איפה נמצא - הוא אחד בפני הקב"ה, עולם שלם, יחיד ומיוחד. התובנה הזאת נותנת תקווה ורצון לשינוי. הרי האסיר ייתקל בקשיים בדרך, גם בחברה, שיכולה להתנכר לאסיר לשעבר. הלימוד מאפשר לשאול שאלות או להביע ספק, ולמצוא את התשובות הנכונות שהתורה נותנת מתוך אמונה".  

אסירים לומדים תורה: מבחנים, הלכה, חומש ונביא

בשירות בתי הסוהר פועלות מסגרות פורמאליות, בהן אסירים לומדים תורה – כיתות מדרשה אליהן מגיעים מדי בוקר 1,200 אסירים הלומדים בכ-80 כיתות. "הלימוד כולל מבחנים, לימודי יהדות, הלכה על פי השולחן ערוך, ולימוד על חגי השנה, חומש ונביא", אומר הרב אייל, "מלבד מהפן העיוני הם לומדים על הפן המעשי יותר – תובנות לחיים מתוך הפרשות. התורה היא תורת חיים, כל אחד מוצא עצמו בתוכה, ואיך היא קשורה לחייו. בכל בית כלא יש מערך שנקרא תקון תורני ואסירים על זיקה ליהדות או שבוחרים ללימוד לימודי קודש מגיעים למדרשות. המורים הם רבנים, בוגרי ישיבות, ומלמדים על פי תוכנית לימודים שאנחנו כותבים".

הרב אייל כיהן במגוון תפקידים, בהם רב מחוזות ורב בבתי סוהר. בשנתיים האחרונות ממלא תפקיד במטה הרבנות. "התורה היא תורת חיים", הוא אומר, "אנחנו לא באים ללמד טכניקה או סדר פעולות אלא כמו שהרמב"ם כותב: 'רוב דיני התורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר כל המעשים'. בעצם לימוד התורה יש בו כורח לפעול על הנפש וגוף האדם".

איך יודעים איזה אסיר מגלה עניין אמיתי ביהדות, ומי מגיע כדי לזכות בקיצור שליש?

"עדיין לא מצאנו את המגנומטר שיגלה את כוונת הלב", אומר הרב אייל בהומור, "עצם העובדה שהם יכולים ללכת ללמוד במסלולים ואפיקים אחרים, והם בוחרים ללמוד יהדות, מעידה שמשהו מבפנים דוחף ונוגע בפנימיות. המטרה לתת דרך התורה כלים מתקנים של ראייה אחרת של האדם. אם האדם לא מודע למעשיו, והוא בהכחשה, קשה לו להגיע לתיקון מעשיו. האסירים שואבים כח ותקווה. הרצון לחולל שינוי הוא פרי החלטה של האסיר עצמו, בדומה לכל אדם, אך התורה מאפשרת חופש בחירה. כל אדם הוא תמונת נוף ילדותו אבל לכל אחד יש נקודת בחירה – מותר האדם מהבמה, כל אחד יכול לבחור בטוב, אבל כדי להגיע לכך צריך להציב את הטוב מול הרע".

פעם אסיר, היום תלמיד ישיבה

הרב אייל מדבר ברגישות רבה על עבודתו עם האסירים. "אתה רואה את האסיר בכל השלבים - בקשיי המאסר, ההתנתקות ותחושת איבוד הבחירה – הם בתא סגור, כפופים לספירות, ובוחרים בשבילם – אבל כשהאדם מגיע למצב שהוא מאבד תקווה, הוא מתבונן ושואל עצמו: 'איך הגעתי למצב הזה?' כשהוא שואל: 'מאין יבוא עזרי', הוא מגיע לתשובה הפנימית: 'עזרי מעם השם'. במרוצת השירות ראיתי אסירים שעשו תהליך, הם התחילו בדרך - נפלו וחזרו אחורה, ושוב חזרו לדרך הטובה".

הרב אייל סלמן

"באחד המקרים שליוויתי היה אסיר שלא יכל להיות בחברה של אנשים. דרך שיחות אישיות הגיע למדרשה, ושולב בלימודי בוקר. האמונה שהקב"ה רואה אותו – נתנה לו כוח. הוא המשיך בתוכנית שיקום, יחד עם רשות שיקום האסיר, ואחרי השחרור הפך לתלמיד ישיבה באחת הישיבות המוכרות כיום. אנחנו כמובן לא בקשר עם האסירים אחרי תום תקופת המאסר, אבל בהחלט מרגש לשמוע שאסירים ממשיכים בדרך התורה. חלקם, מטבע הדברים, עוברים קשיים להשתלב חזרה בקהילה, אבל ב"ה מקימים בית בישראל, ומצליחים - זה נותן אור ושמחה. הם רוכשים מנגנון פיקוח וריסון עצמיים, לא רק מצד רשויות החוק. הם לומדים שבתוך האדם עצמו יש חלק נשמתי, אלוקה ממעל, שרוצה לעשות טוב עם עצמו והעולם".

במקרה אחר, אסיר חזר בתשובה בכלא, ועבר עלויות וירידות. "ליוויתי אותו אישית בתוך המאסר", נזכר הרב אייל, "בהמשך הוא הצטרף לתוכנית שיקום תורנית. אחרי כשנתיים, פנה בבקשה חריגה לשב"ס שאחתן אותו. הוא נימק את הבקשה בכך שאני סייעתי לו לחזור בתשובה, וזאת מעין סגירת מעגל. קבלתי אישור מהשב"ס לחתן, ובהחלט זאת היתה חתונה מרגשת מאוד. רואים שהמאסר מלווה את האסירים כל החיים, לא מרפה – גם אחרי השחרור. עבורי זה היה אושר הכי גדול לראות אותו לוקח את כל מה שהוא למד, את כל הנפילות שלו – ועושה מהן קומה חדשה. הוא לא התמוטט לגמרי מהנפילות, אלא התמודד איתן, ומי שיודע לעשות את זה הוא אדם מאושר".

עד כמה לימודי התורה וההתקרבות לקב"ה מאפשרים להם לגלות את נקודת החירות דווקא בבית הכלא?

"זה נשמע כמו סתירה לכאורה, הרי החירות נשללת מהם בתוך החומות, אבל אנחנו קוראים להם: חומות של תקווה. השב"ס פועל לא רק בפן של הכליאה, אלא חרט על דגלו להעניק כלים מתקנים לאדם. אחד הכלים הבסיסיים והמוצלחים הם הכלים התורניים, והערכים שהתורה נותנת. היא מאפשרת לאדם להיתרם, ולהבין את האחריות בחיים ואת המשמעות שיש לחלק שלו. האסיר לוקח ארגז כלים תורני, שהופך לתשתית שיקום, לא רק במאסר. הדברים מגובים במחקר שמאשש שהחיבור לדת הופך למנגנון פיקוח וריסון. בתוך כותלי בית הסוהר רואים אדם שמתעלה על עצמו – מסוגל לשלוט על עצמו, ולשמור שבת באגף כללי, בו לא כולם שומרים שבת. הוא מתחיל לעלות על דרך של שליטה עצמית. בקרב אסירים שמתחילים תהליך ניכר שסגנון הדיבור משתנה, מדיבור תוקפני לדיבור של הכלה ורגש, הם מדברים רצון וקושי, כח רוחני, אמונה".

השינוי ההתנהגותי ניכר באופן משמעותי?

"בוודאי. תפיסת העולם שלהם משתנה. כל אחד נתרם במשהו אבל יש כאלה שהתחילו חיים חדשים ופתחו במסלול חדש. הם עדיין סוחבים על הגב את העבר והקושי, אבל זאת החירות לבחור בין הטוב לבין הרע. עכשיו הוא יכול לבחור, לפני כן הוא חי בעולם בו 'כל דאלים גבר', הוא האמין שזאת הדרך בחיים, אם אני לא אדאג לעצמי אף אחד לא ידאג לי. פתאום הוא מגלה שיש מערכת שלמה שמכוונת לתת לו את הכלים הכי טובים אבל הוא מחולל את המהפך, אף אחד לא יכול לעשות עבורו מהפך.

אנחנו רק משפיעים – מידת הלקיחה שלו. זאת החירות הכי גדולה. יש אנשים שבהחלט ייתכן שאחרי שיסיימו את המאסר, הקושי בחיים יוביל אותם למאסר נוסף, אבל יש כאלה שבהחלט יחשבו פעמיים אם לחזור ולעשות עבירות. הם מגלים את הכח הגלום באברהם אבינו, אברהם העברי שהיה בדעת מיעוט, וכל העולם חשב אחרת- אבל הוא הלך עם האמת עד הסוף.

התורה מלמדת איך להיות מאושר במה שיש – איזשהו העשיר השמח בחלקו. במילים פשוטות - להיות שמח במשכורת מינימום ונורמטיבי. אחד האסירים בתוכנית שיקום סיפר: 'היום אני מקבל 1,800 שקלים בכולל, ואם מגיע ביום שישי מקבל עוד 300 שקלים, ואם מתאמץ במבחנים מקבל עוד קצת – וב"ה היום אני חי באושר גדול יותר מאשר חייתי בו כאשר הכיסים שלי היו מלאים'. האושר לא נמדד בכמות אלא באיכות".

מה אתה לומד מהתהליך שעובר על האסירים?

"האדם קובע כמה הוא רוצה באמת לבחור בטוב. זה דבר שלא נלקח מהאדם לעולם, הוא יכול להיות מעומעם, אבל לא נלקח. אסירים שמתחילים תהליך משנים את נקודת המבט שלהם, הם מצליחים להרים את הראש, ולראות שיש מסביב אנשים שנמצאים עבורם. הם יכולים לבחור לאן להגיע. כשאני בדרך, עם הבורא, אין מעצור בפני - לומדים את זה מרבי עקיבא. אני למד מהם להתחיל מחדש מכל נפילה וקושי. לכל אחד יש התמודדויות שמובילות אותו לשאול: 'מאין יבוא עזרי'. הישועה מגיעה כאשר האסיר מבין שיש בורא לעולם, וביכולתו לפנות אליו, לדבר עימו, ולהתחבר לטוב האמיתי".

 יש בדברייך הרבה כף זכות.

"הקב"ה מאמין בכל אחד, ובסיכוי של כל אחד להשתנות הקב"ה מצפה לכל אחד. אנחנו, אנשי הרבנות, שליחים לתת חבל הצלה וחיבור לבורא. הרי האסירים ישתחררו יום אחד, השאלה איך".

חירות של הנשמה: פסח בכותלי בית הכלא

הרב עופר משה אלמליח, גונדר משנה הרב הראשי לשירות בתי הסוהר: "רבנות שירות בתי הסוהר ככלל מפעילה מערך של רבנים בכל בתי הסוהר. האסירים בתוך בתי הסוהר עוברים תהליך של משבר בתוך המאסר – אך משבר זה גם אותיות 'מבשר', שלעיתים מתוך המשבר ישנה התרוממות של רוחו של האסיר, המציאות של נגישות של מדרשות תורניות המלמדות יהדות והוואי תורני נותנת אותותיה ופותחת לאסיר צוהר אחר ונוסף של שיקום.

"השיקום התורני הוכיח את עצמו בעבר ומוכיח את עצמו בהווה כעזר ואחסמך לאסיר להצלחה בשילובו בקהילה במסגרת שיעורי תורה, תעסוקה ושיחות, אך תהליך זה מתחיל מתוך בתי הסוהר תהליך בנוי וסדור המעמיק את הטיפול באסיר ובמחויבותו לתהליך. זכור לי מקרה לפני 20 שנה שהגיע אסיר מחבר העמים שלא ידע אפילו לקרוא בעברית. הנ"ל השתלב בלימוד במדרשות התורניות ומשם סלל את דרכו לשיקום תורני ברשות לשיקום האסיר עם הרב אבינועם כהן, האסיר הקים משפחה ועד היום מנהל אורח חיים תורני לו ולבני ביתו.

אסירים לומדים יהדות במדרשות של שב''ס (צילום: שב''ס)

"חג הפסח מסמל בעם ישראל את החירות ואת היציאה מעבדות והשעבוד את המשפחתיות והקרבה בתוך בתי הסוהר, אנו משתדלים לתת לאסירים את התחושה של החג באמצעות סדרים, קערות פסח ולתת את תחושת החירות ושילוב הוואי החג בין האסירים. אומנם, הישיבה בתוך סורג ובריח בימים אלו הינה יותר קשה עבור האסיר - אך שילוב האסירים בהירתמות לחג ובהכנתו מהווה עבורם חירות של הנשמה".