מנהלת אינסטגרם הידברות בפוסט תודה מיוחד, לרגל ההגעה ל-10K עוקבים

״תבחרו כבר בבקשה״, השתדלתי להאיץ בהם בעדינות. הסבלנות הרי מתפוגגת די מהר בימים אלו, ויש לי עוד לחסל רשימה ארוכה של מטלות עד הערב, לקראת בדיקת החמץ.
צפצוף ההודעה מסיח את דעתי קלות. ״אני לא מאמינה, עברנו את ה-10k עוקבים!״, אני משתפת את הבכור שלי (7.5), שהיה עד למאמצים שלנו בחודשים האחרונים. ״אמא, את אלופה!".
המוכר, בעל חזות לא דתית כלל, שהיה עסוק בפירוק הסחורה, עצר והסתכל במבט שואל ומסתקרן. ״זה לא לדף שלי״ מהרתי להתנצל, "אלא לדף שאני מתנדבת בו - הידברות, אם שמעת״.
חיוכו הסקרן התחלף במהירות למראה רציני: "אה, אני לא בעד זה".
אודה, צבט לי בלב שעם כל האווירת חג והקדושה שיש מסביב - עדיין יש יהודים רחוקים כל-כך. מיהרתי לשלם ולצאת... אבל הלשון שלי מעדה ופלטתי חרישות: "קצת מסורת ויהדות, מה רע בזה?".
"שלא תביני לא נכון", אמר המוכר, "חבר שלי התחתן דרך האתר של הידברות - שבע ברכות; הרב זמיר כהן גאון הדור בעיניי,  אבל אני חושב שצריך להוציא את הטלוויזיות מהבית ולשדך כמו פעם, לא חושב שאתם צריכים להופיע במקומות כאלו".
עכשיו תורי היה להיות מופתעת! מאוד! הדיסוננס בין מראהו לבין עמדתו הקיצונית מעט הבהירו לי ששפטתי מהר מידי.
״הם כבר מאבדים את הסבלנות, יש לנו בדף סרטון המשיב גם לסוגיה הזו, תעקוב ותראה״.

רק כשאני זוכה לכמה דקות של שקט בין קרני השמש החמות וטפטופי הארטיקים על שולי שמלתי, הבליחה בי ההבנה בבת אחת: זה בדיוק מה שאנחנו עושים!
אמנם טעיתי לגביך, מוכר יקר, אבל תודה על התזכורת כי הניצוץ המדובר, אכן קיים אצל כל יהודי/ה, כל אחד ועוצמת להבתו.
אין לנו עניין להטיף או לכפות (או בסלנג הטרנדי המכובס: הדתה). אנחנו כאן רק על מנת להעניק חיות למי שיגלה את אותה גחלת בליבו, או למי שמשתוקק לשלהב אותה לאש בוערת. היתר שלכם.

 

שאלות מברזיל, וינה והפיליפינים

במהלך החודשים האחרונים, לאחר שגייסנו צוות מתנדבים חדש, ועשינו מתיח פנים לדף האינסטגרם - נוכחנו לגלות זאת יותר ויותר כאשר הגיעו אינספור שאלות בשלל נושאים, המראים כי בכל מצב ובכל מקום קיים הרצון להתקרב ולעשות נחת רוח ליוצרנו: 
שאלות מברזיל הרחוקה אודות גיור, וגם מווינה אודות חנוכה, ממטיילים בפיליפינים שמחפשים אוכל כשר, מבני נוער רבים אשר עוברים לבד ובגבורה תהליך התחזקות ללא תמיכת הסביבה, מהורים נבוכים בחינוך ילדיהם, מאלו שרוצים לשמור רק שבת אחת, ועוד...
השתדלנו להשיב לכולם, ובעיקר להפנות אתכם בשאלות מקצועיות לארגון היקר שעומד מאחורינו, צחקנו איתכם, התפללנו בעדכם, שמחנו בבשורות הטובות שחלקתם עימנו, ונעצבנו ואף הזלנו דמעה כשקרה ההיפך.
לאורך כל הדרך, הראתם לנו כי כל עוד מדובר בהעלאת ניצוצות המשנות לעיתים חיים, ראוי שנהיה בכל מקום בו ניתן להשפיע ולסייע,
זה המקום לומר תודה לכל המתנדבים מאחורי הקלעים  – כולם שחקני נשמה שנבחרו בסייעתא דשמייא, ועושים עבודה מדהימה עם אנרגיות שלא מהעולם הזה, בזמנם היקר והפרטי.
תודה לעורך אתר בהידברות, אשר זורם עם כל בקשה שלנו למען העוקבים; תודה לרבני הידברות אשר משיבים לנו בסבלנות רבה על השאלות הרבות שנוחתות על שולחנם.
ובעיקר תודה לכם, העוקבים, על שאתם לא מפסיקים לפנות, לפרגן, לבקש, להחמיא – וגם לבקר כשצריך. אנו קשובים לכל ביקורת או הערה, ומעוניינים להעניק לכם את החוויה הטובה והכשרה מכולם.
תודה לקב"ה, שנותן לנו את הכוחות להמשיך ומראה לנו שוב ושוב שדרכנו נכונה.
לפני החזרה לניקיונות שבתי על עקביי לקיוסק: "רציתי רק להגיד לך תודה. גם אם לא תעקוב - נתת לי השראה".

רק אם יש לך אינסטגרם - בלחיצה כאן ניתן לעקוב אחרינו.