7 שנים אחרי שעזבתי את פייסבוק בטריקת דלת: 7 תובנות חשובות

זה קרה בערב פסח לפני 7 שנים, במהירות ובחדות. אחרי תקופה שבה הרגשתי שהרשת החברתית משתלטת על חיי באופן שחורג מגבולות הסביר - החלטתי למחוק את החשבון. האקט היה קצר, חד ולעניין. אמנם פייסבוק לא בדיוק עוזרת למי שרוצה למחוק, ומודיעה בקריצת-עין שעדיין תהיה גישה לחשבון במשך 14 ימים, ורק לאחר מכן תבוצע מחיקה מוחלטת. לא רציתי להשאיר אפילו את הפתח הקטן הזה שמא חלילה אתפתה ואצטער, ולכן ביטלתי את המחיקה, שיניתי קודם סיסמה וכתובת מייל למשהו שאין סיכוי שאזכור, וביצעתי שוב את המחיקה. כך רציתי להבטיח שלא אוכל לשחזר את החשבון אפילו ב-1% בודד. עד כדי כך סלדתי מעולמה של פייסבוק, והיום אני מבין אפילו טוב יותר עד כמה ההחלטה הזו היתה נכונה.

במהלך השנים האחרונות אני רואה עדיין אנשים מסביב מתמכרים, מדומיינים ונשאבים לתוך העולם הזה. אמנם אפשר לטעון שהזדקנתי ושאני כבר "לא מבין" ושזה "לא כזה גרוע", אבל תוך כדי הצטברו 7 תובנות שאפשר להסיק בעיקר כשאתה מחוץ לעניינים. הרי הן לפניכם.

1. העליבות

כל אדם שמעלה פוסט מושקע ברמה כזו או אחרת - הופך להיות עבד לפרק זמן מסוים ללייקים ולתגובות. ההמתנה לפידבקים הופכת אותנו לייצורים עלובים, ש-13 לייקים עלולים לבאס אותם קשות, אך 200 לייקים יתנו להם את התחושה הדמיונית שהם סיפור הצלחה מהלך. ומילא אם היה מדובר בלייקים שהגיעו מ-200 אנשי מעלה נשגבים. אבל מה לעשות שמדובר בלייקים שמגיעים בדרך כלל מבת דודתך בת ה-14 או מהשכן שספק האם קרא את הפוסט. וכך אתה יושב, שואל את עצמך מדוע הלייקים מבוששים להגיע, ולמעשה שם את מצב הרוח וההערכה העצמית שלך בכפם של אנשים שביום-יום אתה לא ממש כמה וסקרן לשמוע את דעתם.

2. המדומיינות

פייסבוק הוא ממלכתם של המדומיינים. החברים הם לא באמת חברים, ההשפעה לא באמת השפעה, וגם אם תגיע לפוסט שישיג 1,000 לייקים - הוא יישכח בעוד 15 דקות, עד שרגעי ה"תהילה" המדומיינת יעברו למישהו אחר. ולמה התהילה הזו מדומיינת? כי גם אם תקבלו 1,000 לייקים על פוסט מסוים (סטטיסטית, אגב, זה כנראה לא יקרה) - הרי שמדובר בערך ב-0.00000000001% מהאוכלוסייה במדינת ישראל. תקראו בבקשה שוב פעם את המספר ותספרו את האפסים. אז על מה העליצות וההתלהבות? אולי תסתובבו ברחוב נפוחי חזה, מתוך תחושה ש"כולם מדברים על הפוסט שלי", אבל בפועל - אתם אפילו לא פסיק באוקיינוס של פוסטים, רעיונות וקשקושי רשת.

3. הזיוף

שמתם לב שכולם בפייסבוק מוצלחים, כולם זוהרים, כולם טסים לחו"ל, כולם קונים משהו חדש לבית, כולם נראים מיליון דולר - ורק אתם נשארים בעליבותכם היומיומית? הסיבה פשוטה: אף זוג לא מתעד את רגעי המריבות ומעלה לפייסבוק. אף אמא לא מצלמת את בנה כשהוא מתחצף או מסרב ללכת לישון. אנשים מעלים לרשת רק רגעים מטיולים משפחתיים (לא כולל הקיטורים והזבובים), ארוחות במסעדות (לא כולל המנה הגרועה שהוחזרה למלצר) או צילומי קטלוג של הילדים (לא כולל הוראות הבימוי המייגעות).

אכלתם במסעדה? אל תשכחו לצלם, אחרת זה יהיה פחות טעים

זה הגיע למצב שבו אם אכלתי במסעדה ולא תיעדתי - כאילו לא אכלתי. אם הכנתי במטבח מנה שנראית מיליון דולר ולא צילמתי והעליתי לאינסטוש - מה זה שווה בכלל? וכמובן שאם הייתי בחו"ל ולא העליתי תמונות, אז די חבל על המחיר של כרטיס הטיסה. העיקר להיראות ולהיראות. אבל אלה, תסכימו איתי, לא החיים האמיתיים. כולם יודעים זאת, ועדיין תעשיית השופוני בפייסבוק ממשיכה להתנהל באין מפריע. מה זה אומר עלינו?

4. חוסר הצניעות

לאדם תורני אין מה לחפש בפייסבוק, נקודה. מדובר ברשת חילונית, בתרבות חילונית, ואם לא מדובר בהפצת יהדות נטו (בניהול דף גדול מתוך כרטיס אישי נטול חברים ונטול פעילות) - הרי שמדובר במכשול ברור. לאדם עם פרופיל פעיל בפייסבוק קשה הרבה יותר לשמור עיניים, לשמור את זמנו ולשמור על מרחק מכל הזיוף הזה.

5. שאיבת הזמן

לא נולד האיש שיש לו יותר מ-24 שעות ביממה. זמננו מוגבל, ולעומת זאת יש מסביבנו לא מעט דברים חשובים - משפחה, הורים, ילדים, בן/בת זוג, עבודה, לימוד תורה ועוד. חשבון פייסבוק או אינסטגרם פעיל גורם לנו לקחת את הזמן הזה מהמשפחה, לימוד התורה וכו', לקמט ולזרוק לפח. כולם היום אומרים "אין לי זמן לנשום", אז איך יוצא לחלקנו לבזבז 4-5 שעות שבועיות (לפחות) על פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות? ומילא אם היה מדובר בתוכן כזה מדהים, אבל מה באמת התוכן שם נתן לחיים שלך בשבוע האחרון, למשל, חוץ ממציצנות לחיים של אחרים?

6. ההתמכרות

לפי לא מעט מחקרים, בעלי חשבון פייסבוק (כולל אינסטגרם, אגב), בודקים את הנייד שלהם הרבה יותר פעמים ביממה. מדובר בהתמכרות אמיתית. יש כאן מן מרדף אחרי הלא נודע. אחרי פרק זמן מסוים שבו הגולש לא צפה בעדכונים, משהו באצבעות מתחיל לדגדג. ברוב הפעמים, אגב, זה מסתכם בעדכון - לאיזה פוסט בת דודה שלי נתנה לייק, ולאן טס בפסח ההוא שהיה איתי ביסודי ולא ראיתי אותו פיזית בערך 25 שנים.

אני לא מכור... אני לא מכור...

אגב, גם האלגוריתם של פייסבוק עוזר לחדד את ההתמכרות. הרשת לומדת את ההעדפות שלנו, וחותרת באופן תמידי להגדיל את זמן השהייה באתר. מישהו סיפר לי שאם בעבר כיוונו לסרטוני וידיאו של 2-3 דקות, היום פייסבוק כבר מעודדת שידורי לייב ארוכים, ואפילו פרקים שלמים של סדרות באורך 40-50 דקות. העיקר שתחיו את פייסבוק, העיקר שתקבלו יותר פרסומות, העיקר שתהיו יותר מכורים ולא תברחו מכאן חלילה. זו לא איזו תיאוריית קונספירציה הזויה, אלא שיטה מוצהרת שגם עובדת בפועל. תסתכלו מסביבכם.

7. הדוגמה לילדים ולעצמי

אחד השיקולים שגרם לי למחוק את חשבון הפייסבוק היה, ובכן, הדוגמה לילדים. כשמחקתי את החשבון - הילדים שלי עדיין לא שמעו כלל את המילה פייסבוק. גם היום הם לא ממש יודעים מה זה, למרות ששומעים את המילה פה-ושם. אבל כידוע, אין כמו דוגמה אישית. וגם אם מישהו בשכונה ינסה לפתות אותם להצטרף כי "כל העולם שם", אז הם יידעו שאבא מחק בעבר את הפייסבוק שלו, למרות שאני לא מכיר יותר מדי אנשי תקשורת ללא עמודי פייסבוק/טוויטר/אינסטוש. אם אני נעלמתי משם, ותוך כדי מחקתי המון קשרים מעברי בעיתונות החילונית, ויתרתי על "לראות ולהיראות" - תאמינו לי שכל אחד יכול. בהצלחה.

תכנים נוספים בנושא פייסבוק:

מחיקת חשבון פייסבוק - המדריך

פייסבוק היא "מדינת האנשים המאושרים", וזה עלול לתסכל

המתנתקים: עזבו את פייסבוק - ושרדו כדי לספר

"ואז החלטתי לסגור את הפייסבוק"