96 שנות קדושה: קורות חייו של האדמו"ר מקאליב זצ"ל

האדמו"ר מקאליב, רבי מנחם מנדל טאוב זצ"ל, נפטר אתמול (ראשון) לבית עולמו, כשהוא בן 96.

האדמו"ר זצ"ל נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, כדור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב. הוא נישא לחנה שרה שפרה טאוב (נפטרה בכ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011). לאחר כיבוש הונגריה ב-1944, נשלח עם כל אחיו ואחיותיו לאושוויץ. כל אחיו נספו שם, האדמו"ר שרד, אך עבר עינויים קשים מנשוא וניסויים על גופו ללא הרדמה, בידיו האכזריות של מנגלה, בהם טיפול כימי המונע מזקנו לצמוח.

לאחר שכבר עמד בפני המשרפות וקרא "שמע ישראל" ניצל באורח ניסי. מאז קיבל עליו להפיץ את אמירת שמע ישראל, יהדות ומלכות שמים, ולהקים את זכר 6 מיליוני נרצחי השואה.

לאחר השואה עבר לשוודיה שם התאחד עם רעייתו שהצליחה אף היא לשרוד את השואה ולברוח מציפורני הנאצים. בכוחות נפש עצומים המשיך האדמו"ר לשקם את חייו ואת חסידות קאליב. משוודיה המשיך לארה"ב ובהמשך הגיע לישראל, כשהוא משתקע בראשון לציון שם הקים את מרכז חסידי קאליב, ולאחר מכן בשנת תש"מ, עבר לעיר בני ברק והקים שם את מרכז החסידות ברחוב חגי, ובהמשך הועתק לרחוב אהרונוביץ.

בשנת תשס"ב נבנה ברחוב חנה בירושלים מרכז קאליב העולמי, ולשם העתיק האדמו"ר את משכנו. האדמו"ר הקדיש את חייו להנצחת שואת יהודי אירופה וגבורתם הרוחנית. כחלק מההנצחה, תיקן את אמירת ‘שמע ישראל’ בסיום כל תפילה לזכר כל נספי השואה. בבית מדרשו שבירושלים זכר השואה ניכר כמעט בכל פינה.

מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב זצ"ל הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" שפעלה בעבר במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום שכולו תורה ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו.

כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", היה יוצא האדמו"ר זצ"ל בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.

בשנים האחרונות הוא החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן.

בצוואתו, ביקש האדמו"ר: "מכל תלמידי כבני, אשר מסרתי את עצמי בעדכם כל השנים ושפכתי עליכם דמעות כמים שתלמדו לטובת נשמתי ותדליקו נר בעדי. ואבקש מכל תלמידי וידידי שיעמדו לימינו וימשיכו להחזיק את המוסדות הקדושים ואת המפעלים הקדושים שמסרתי את נפשי בעבורם. ואני יעתיר בעדכם ובעד בני ביתכם ממרומים להשפיע עליכם ישועות ורפואות וכל הנצרך לכם".

האדמו"ר זצ"ל אף ביקש בצוואתו מתלמידיו ללמוד בספרים השונים שכתב. כן מינה בצוואתו את נכדו המאומץ הרב ישראל מרדכי הורביץ לממשיך דרכו ולאדמו"ר הבא אחריו.

האדמו"ר לא זכה לילדים ביולוגיים, אך כל תלמידיו חסידי קאליב קרעו קריעה בבגדם, וחשים אבל כבד בהילקח מהם רבם הגדול.

אנא קראו תהילים לעילוי נשמתו של מנחם מנדל בן יחיאל יהודה:

מזמור מט

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: