בריאות ותזונה
"הדיאטה נכשלה? כנראה שלא רצית מספיק"
רצון יוקד יבער למספר דקות, שעות ואפילו ימים, אך לאחר מכן - תוחלת חייו תגדע, והוא יתפוגג. בכח הרצון להצית את להבת השינוי, אך אין בכוחו לשמר את השלהבת
- הרב אייל אונגר
- פורסם כ"ד ניסן התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
"ממחר - דיאטה!" - נשמע לכם מוכר? חדשים לבקרים אנו מבקשים ליצור שינוי זה או אחר, אלא ששוב ושוב מחוג החיים נע ומתקדם ואנו נותרים מאחור ללא התזוזה המיוחלת.
מעגל החיים מאלץ אותנו, לעיתים, לחולל שינוי הן במישור האישי והן במישור הבין אישי, לדוגמא: בהרגלי החיים, בדפוסי החשיבה, במסגרת החברה והקהילה, ופעמים, אף בערכים. למרות ההכרח ואפילו התועלת שבשינוי, יש לזכור כי כל שינוי כרוך באיבוד תחושת בטחון ומחייב יציאה מאזורי נוחות. לכן, חשוב לבצע שינוי נכון ויעיל לטווח ארוך, ובמינימום פגיעה או נזק לאדם ולסביבתו.
האמנם "אין דבר העומד בפני הרצון"?
"הדיאטה נכשלה? כנראה לא רצית מספיק...".
"בן הזוג לא התמיד בהבטחתו? כי הוא לא עשה זאת בלב שלם...".
"אם רק תרצה - תצליח!".
אמירות אלו נפוצות, אך יחד עם זאת – נבובות ולא יעילות. הן מעניקות לדובר תחושת עליונות וחכמה יתירה, כאילו הוא פיצח את סוד הקסם של ההצלחה בחיים. כמו כן, הן מאפשרות לדובר להטיל אשמה על השני, שכשלונו נעוץ בכך שלא רצה מספיק...
הנחת יסוד זו רווחת בקרב אנשים רבים, וגורסת כי הצלחת השינוי תלויה בכח הרצון. על פי גישה זו, יש התניה בין עוצמת הרצון ונחישותו להצלחת השינוי. אי עמידה בשינוי נובעת מהעדר רצון. תפיסה זו שגויה ביסודה. רבים וטובים אכן חדורי רצון כן לבצע שינוי, ועם זאת - אינם מצליחים להתמיד בו.
מדוע? למה אין בכח הרצון בלבד לחולל שינוי יעיל?
בתשובה לכך נשוב לרגע אל רגעי הקדושה והסילודין בימים הנוראים. כמה מאתנו זוכרים את ההתחזקות וההתעלות שקבלנו על עצמנו? האם אנו מתמידים ומיישמים זאת בשיגרת היום יום? והלא באותם הימים באמת ובתמים חשקה נפשנו לדבוק בטוב ולעשות רק הישר והרצוי... אלא שכח הרצון הוא אכן מנוע עוצמתי וחזק, אך תוקפו פג במהירות. רצון יוקד יבער למספר דקות, שעות ואפילו ימים, אך לאחר מכן - תוחלת חייו תגדע, והוא יתפוגג.
בכח הרצון להצית את להבת השינוי, אך אין בכוחו לשמר את השלהבת, ואין היא עולה מאליה. שינוי לטווח ארוך לא ישען על כח הרצון בלבד. אי אפשר לסמוך על רצון, בוער ככל שיהיה, כדי לחולל שינוי.
בתהליך של שינוי יש שני גורמים: האחד - ההחלטה לעשות שינוי (שזה הרצון). השני - שימור השינוי. בכח הרצון להשפיע רק על ההחלטה לעשות שינוי. מחקרים מוכיחים כי השינוי מורכב מ-30% החלטה לשינוי, ו-70% שימור השינוי.
אם כן, מהו ה"חומר המשמר" את השינוי לטווח ארוך?
סוכני השינוי היעיל
כאמור, תחילה עלינו ל"סור מרע" ולנטרל את רגשות האשם התולים את כישלון השינוי בהעדר רצון. לאחר מכן, ניגש אל ה"עשה טוב":
בשלב ראשון יש לבנות תכנית פעולה אסטרטגית, דרך בה האדם פועל או נמנע מפעולה בכדי להתמיד בשינוי. תכנית הפעולה אינה נסמכת כלל על כח הרצון, ויחד עם זאת, לא נאבקת ומעוררת התנגדות בנפש האדם.
כך למשל, אדם הרוצה לעשות שינוי בהרגלי האכילה שלו, ובמקביל מכניס לביתו בכל יום מיני מתיקה וחטיפים, הרי שגם אם רצונו אדיר - סביר להניח שלא יצליח לשנות את דפוסי האכילה, במקרה הטוב ישקיט את מצפונו ש"ממחר דיאטה"...
האסטרטגיה שתסייע לאדם זה לשמר את השינוי הרצוי היא לדוגמא: לא להכניס מאכלים לא בריאים לביתו, לתכנן מראש את הארוחות, להכין נשנושים זמינים ובריאים וכיוצא בזה. התנהלות אסטרטגית זו מאפשרת לאדם להשתנות מבלי להתבסס על כח הרצון, ומעניקה לו חוויית הצלחה של שינוי מתמיד.
החוויה החיובית חיונית לשימור השינוי. כפי שצוין לעייל, כל שינוי מלווה בכאב או בחשש, וגובה מחיר מהאדם. לפיכך, האדם זקוק לתגמול שימריץ אותו להתמיד בשינוי למרות הקושי. חווית ההצלחה בכוחה להוות תגמול מפצה לאדם ולדרבן אותו להתמיד בשינוי.