שופט העליון לשעבר: "מנדלבליט גמיש עם נתניהו"

שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, הגן היום (שני) על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלא לדחות את מועד השימוע, זאת למרות שחומרי החקירה אינם בידם של פרקליטיו של ראש הממשלה.

ב-10 באפריל נחתו חומרי החקירה במשרד המשפטים ופרקליטיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היו אמורים לאסוף את החומרים שנגעו לאישומים בשלושת התיקים בהם נחשד נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. אלא, שצוות עורכי דינו סירבו לאסוף את החומרים וזאת לנוכח טענתם כי לא הועבר להם שכר טרחה על עבודתם. למרות העובדה כי, כאמור, פרקליטיו לא נחשפו כלל לחומרי החקירה, הודיע אתמול מנדלבליט כי השימוע ייערך כמתוכנן ב-10 ביולי. הודעה זו גררה תרעומת רבה, לאחר שקודם לכן נודע כי פרקליטיו מתכוונים להגיש עתירה לבג"ץ שתמנע את השימוע במועד זה.

"אני מניח שקשה מאוד לקיים שימוע אם לא אוספים את החומרים", אמר שופט העליון לשעבר בריאיון ל-103fm. בהתייחס לחשיבות הרבה של למידת החומרים בטרם השימוע, הסביר מצא כי "התפקיד של הסנגורים בשימוע הוא לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה שבחומר הראיות שנאסף אין בסיס מספק להגשת כתב אישום. איך הם יטענו נגד החומר אם הם לא ראו את החומר".

עם זאת, לשופט לשעבר חשוב להגן על עמדתו של מנדלבליט שהתעלם מעובדה זו. "העמדה של היועץ המשפטי לממשלה נכונה", טען. "אני מנחש שבעיית שכר הטרחה לא נובעת מכך שקשה לראש הממשלה לשלם או מכך שהסנגורים אינם בוטחים בו שאכן יקבלו את שכרם. כל העניין הזה הוא תרגיל שמטרתו לסחוב את העניין, והם משתפים פעולה עם הלקוח שלהם. ראש הממשלה לא מעוניין שהעניין הזה יתקיים כאן ועכשיו", הסביר מצא.

בריאיון, מצא אף טען כי "בזמן שהיה נוצר אפשר יהיה לסדר חסינות כזו או אחרת, או לחוקק את החוק הצרפתי ואת פסקת התגברות על החלטות בג"ץ. בינתיים זו סחבת שעוזרת לראש הממשלה לשרוד, כשהסנגורים משתפים עמו פעולה".

"אני חושב שאפילו היועץ המשפטי לממשלה, שהיה לאורך כל הדרך מאוד גמיש עם המהלכים כלפי ראש הממשלה והסנגורים ונענה לכל הבקשות שלהם, יבין בסופו של דבר שמנסים לעבוד עליו", הוסיף השופט בדימוס לא לפני שטען על מנדלבליט כי "כמה שהוא בן אדם נוח כלפי ראש הממשלה, הוא כתב את המכתב הזה והבהיר שיקיים את השימוע בתאריך שקבע".

"אני מוכן לקבל שמגיע לראש הממשלה שיתייחסו אליו לא כאחרון הפושעים אלא שינסו ללכת לקראתו כמה שאפשר", אמר מצא. "השימוע היה יכול להתקיים גם לפני הבחירות. הוא לא רצה לקיים את השימוע לפני הבחירות ונענו לבקשה שלו, אף על פי שעקרונית לא צריך להיות הבדל בין שימוע שמקיימים לפני הבחירות ולאחריו. לראש הממשלה לא היה נוח לקיים את השימוע לפני הבחירות".  

על רקע הטענות כי תזמון ההודעה על הגשת כתב אישום, כפוף לשימוע, עוד בטרם הבחירות היה מכוון ונועד להכשיל את ראש הממשלה, השופט לשעבר הדף את הדברים וטען כי "לא הייתה ברירה אחרת". לדבריו,  "כאשר הבדיקה במשרדי הפרקליטות הסתיימה, אחרי שנמשכה כמעט עד אין קץ, והגיעו למסקנה שאין מנוס אלא להגיש כתב אישום, אי אפשר היה להסתיר את ההחלטה".

במהלך הריאיון, תקף שופט בית המשפט העליון את הפרסומים אודות מינוי אפשרי של יריב לוין לשר המשפטים. "העמדות של לוין כלפי בתי המשפט, ובית המשפט העליון בפרט, מאוד עוינות וביקורתיות, וזאת שנים לפני ששמעו על איילת שקד", אמר. "כשדניאל פרידמן היה שר המשפטים לוין היה מסייע לו לבקר את בית המשפט ובג"ץ. היו לו כל מיני רעיונות איך לבחור את השופטים ולמה לבג"ץ אסור להתערב בכך". מצא הוסיף וטען כי לוין "הוא לא אדם שבא לתפקיד בלב פתוח ובנפש חפצה".

מצא שלל את הטענות למערכת משפט "נקמנית", אך עם זאת קבע ישנו ספק גדול באשר לחקירה שהתנהלה כנגד שר המשפטים לשעבר, יעקב נאמן, שניסה להוביל רפורמות לצמצום כוחו של בג"ץ. "כנראה לא היה מקום להעמיד את יעקב נאמן לדין", קבע כשתוך כדי סייג את דבריו והוסיף כי הוא "לא מאמין שיש ניסיון לפגוע בכל מי שאיננו מקובל על מערכת המשפט. זה לא מתקבל על הדעת. המערכת הזו מצטיינת בניקיון כפיים שהלוואי שהיה בכל הרשויות האחרות במדינת ישראל".