"כתומכת לידה, כל שבת היא הפתעה מחדש": השבת של כנרת דרור

מהי שבת בשבילך?

"שבת מבחינתי היא לא יום מנוחה, אלא יום של עשיה. אנחנו אמנם נחים מהעשיה החומרית, אבל כמי שרואה את החיים הרבה מעבר למימד הזה, אני מרגישה שדווקא ביום הזה ההתרחשות בביתנו היא רבה. כולם בבית, יש הרבה שעות של יחד עם המשפחה, ומשום כך היום הזה מזמן עבורי הרבה אתגרים ברמה האישית והמשפחתית. אנחנו מדברים הרבה, משחקים, לומדים כל מיני דברים, והתחושה שלי היא ששבת דורשת ממני הרבה נוכחות ועשיה".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"כתומכת לידה, אני משתדלת מאד ששבת תהיה מוכנה עד שישי בבוקר, כדי שבמקרה שבו אצטרך לצאת, הבית כבר יהיה מוכן. זה לא תמיד מצליח לי, אבל זו השאיפה. יש לי גם קליניקה לייעוץ סביב נושאי ההריון והלידה, ואני משתדלת לא לעבוד בה בימי חמישי, כדי שאוכל להתכונן בזמן הזה לשבת. בשבועות שבהם אין לידה קרובה, יש יותר נחת בהכנות, ואז אני גולשת איתן גם ליום שישי".

תארי את התפריט השבתי שלכם

"התפריט אצלנו הוא מאד מצומצם, וכולל בערב דגים, אורז ותוספת של ירק, בלי עוד סלטים, ולפעמים כשאני מספיקה יש גם חלות ביתיות. אנחנו לא אוכלים מוצרי בשר בכלל, בבוקר הארוחה היא חלבית קלה, עם ירקות וטחינה. לסעודה שלישית אנחנו הולכים לאכול אצל דודות מבוגרות שלי, הגרות בסמוך אלינו, ואצלן יש מגוון גדול יותר של מאכלים.

"אני באופי שלי אדם שאוהב לארח, ובהיותי רווקה, הייתי מארחת פעמים רבות שבתות של 15-20 נשים בביתי. באותה תקופה נהגתי להכין הרבה מאד סוגי מאכלים ולהשקיע בהם זמן רב, וגם נהניתי לעשות זאת. אבל מאז כבר לא כל כך מדבר אליי לעבוד קשה בשביל אוכל, והבנתי שגם אין לנו צורך ביותר מידי. בנוסף, העבודה הלא שגרתית כדולה, לימדה אותי להכין מהר ולסיים, ועם הזמן ראינו שהדרך הזו מתאימה לנו. היו אפילו פעמים שהגעתי הביתה מלידות, סמוך יחסית לשבת, לא הספקתי להכין דבר, והסתדרנו עם מה שיש. גם מבחינתו של בעלי עדיף שאלך להתקלח ולישון אחרי לידה שהייתי בה, מאשר שאשקיע באוכל בזמן שאני עייפה. גם הוא לא רואה צורך במאכלים מיוחדים, ומעדיף את הנחת של החיים על פני זה".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"בתקופה של שעון הקיץ, השולחן בערב הוא קצת עייף. יש כמובן דיבורים, צחוקים ומשחקים, אבל התחושה היא של פשטות, ולא של איזה משהו מאד מרומם. סעודת הבוקר מפצה על כך, עם הרוגע והנחת אחרי שכולם ישנו".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"הזמן שאחרי סעודת ליל שבת, שיש בו איזו מן ירידת מתח, סוג של שקט כזה. אני גם מאד אוהבת את הבוקר של שבת, שיש בו נחת וכולם נמצאים יחד בבית. בעבר נהגתי ללכת בקביעות לבית הכנסת בבוקר ובערב, והתפילה בציבור נתנה לי הרבה מאד חיות ושמחה. אך אז הבנתי שנכון יותר שאהיה בזמן הזה בבית. יש לי שתי בנות, בגילאי 9 ו-12, והרגשתי שהן זקוקות לנוכחות שלי לידן. כמי שמאד אוהבת את היחד המשפחתי, אני נהנית להיות שם".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"אנחנו לא, ובאופן כללי לא מנסים לגרום לבנותינו לאהוב שום דבר. עצם זה שפשוט חיים את השבת, אוהבים ורוצים אותה, מביא לידי כך שהאהבה עוברת הלאה באופן טבעי, בלי איזו פעולה מיוחדת. בנוסף, כמי שמתגוררים בשכונת נווה צדק בתל אביב, באזור הפעיל מאד בשבת, עם מסעדות פתוחות וסיורים מודרכים, עולות בביתנו הרבה שאלות סביב הדבר, ובנושאי אמונה והשקפה בכלל. הראיה שלנו היא שמבחינתנו שבת היא של כולם, גם אם הם לא שומרים אותה עדיין. אנחנו מבינים שהקב"ה יצר גם את המציאות הזו, של אנשים שהולכים בדרך שונה משלנו, ושאין לנו הבנה בחשבונות שלו. לכל אחד יש את הזמן שלו להגיע לדברים, וכשבאים בלי שיפוטיות, רק עם הלב, אז יש יותר יכולת להכיל זאת".

שבת בלתי נשכחת

"כאשר בתי הבכורה היתה עדיין יונקת, נקראתי ללידה בערב יום כיפור. זו לידה שבאה בהפתעה בזמן הזה, כך שלא נערכתי לחג מראש, ורק יכולתי לקוות שהיא תתקדם עד כניסת החג, ואוכל לחזור הביתה. בפועל, ציפיותיי לא התממשו, ובשלב מסוים הבנתי שהלידה תמשיך גם בחג עצמו. מלבד מנות חלב שאובות במקפיא עבור בתי התינוקת, לא הכנתי לחג דבר, ומכיוון שהגעתי לבית החולים שעות רבות קודם, אפילו לא חשבתי להביא איתי אוכל לסעודה מפסקת. מעולם לא חוויתי מצב כזה קודם, והתחושה האישית שלי היתה קשה. אמנם היתה לי דרך לחזור הביתה גם בחג עצמו, אך המצב הזה עדיין לא היה לי קל. חשתי רגשות אשם כבדים על כך שהשארתי את הבית לא מאורגן, את בעלי לבד עם תינוקת יונקת, ואת עצמי לא מוכנה ליום הקדוש. בעלי מצידו העדיף שאחזור הביתה עוד קודם החג, אך היולדת הרגישה שהיא זקוקה לי מאד, ולא היתה יכולה לוותר עליי. בשלב מסוים, ישבתי על המדרכה מחוץ לבית החולים והתחלתי למרר בבכי. חששתי איך אעבור את הצום כאמא מניקה, כאשר אפילו סעודה מפסקת אין לי, ואני כבר 12 שעות עם אישה בלידה. הרגשתי אשמה על כך שבעלי לא יוכל ללכת לבית הכנסת, ועל שלא הייתי מאורגנת מראש. התקשרתי לחברתי הטובה ובכיתי לה על הכל, ואז היא אמרה לי בנחרצות 'כנרת, תתביישי'. הייתי קצת המומה, והיא המשיכה בדבריה: 'הקב"ה שם אותך ביום הקדוש בשנה, במקום הכי קדוש שיכול להיות, ואת יושבת ובוכה? לכי תדליקי נרות ותעשי תשובה מהר'. באותו רגע, המילים האלה הרגיעו את כל ייסורי המצפון שלי, והצלחתי לעשות שינוי במחשבה, וללכת ללידה בשמחה. בלילה, לאחר שעברנו את הלידה, חזרתי הביתה, ומצאתי 6 בקבוקי חלב אם אוכלים למחצה, עם הרבה טפטופים מרוחים על הרצפה, ובית שנראה כמו אחרי סופת הוריקן. ביום שאחרי, הגעתי לבית הכנסת לתפילת נעילה, ישר להיכל הפתוח, והתחושה היתה שהגעתי ברגע הנכון ליום הזה. מאז אותו מקרה השתנתה התפיסה שלי לגבי ההתרחשויות שה' מזמן לנו. הבנתי שלפעמים דווקא במצבים ההפוכים והלא רגילים שהוא יוצר, שם הוא נמצא.

"סיפור נוסף הוא על יולדת, שהתעקשה על כך שהיא לא רוצה ללדת בשבת. אמרתי לה שהקב"ה הוא זה שקובע את הזמן הנכון ללידה, ושאם אנחנו מאמינים בו, אפשר לשחרר את האחיזה בזמן, ורק להתפלל שהתינוק יוולד בשעה טובה ובמזל טוב. מפתחות הלידה הם בידיים שלו, ואין צורך לנסות לשלוט בדבר. כאשר דיברתי איתה ביום שישי, ביקשתי שהיא תדע את כל ההנחיות לגבי לידה בשבת, תחליט מראש אם היא מעוניינת להזמין אמבולנס או לא, תבין מתי ואיך מותר להתקשר אליי ועוד. סיימנו את השיחה בכך שהיא מבחינתה המשיכה להתעקש שהיא לא יולדת בשבת, ואני כבר הכנתי תיק ליציאה. איזשהו קול בתוכי אמר לי שהלידה הזו תהיה דווקא בשבת. בסוף סעודת שבת בבוקר, קיבלתי ממנה את הטלפון המבשר על הלידה הקרובה, והתינוק אכן נולד במזל טוב באותו יום. עם התקדמות הלידה היא הבינה שמדובר ביום שיש בו אור גדול, ושאם זהו רצון ה', אז כך נכון שיהיה. לפעמים יש לנו איזשהו צורך לאחוז בפרטים הפחות חשובים, לעומת הדבר הגדול באמת, אך כשזוכרים את העיקר, הדיון מתי הדברים יקרו הופך למינורי".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

"ספר טוב, שתיה טעימה, עוגה מעולה, והרבה אהבה. מבחינתי זה מתכון מעולה".

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.