במחשבה תחילה לפרשת קדושים: את "המדגם של רבי עקיבא" אסור לכם לפספס

"אם היו לך עשרים שקלים בכיס וכרגע יש לך רק עשרה שקלים", שואל המורה לחשבון את זרחיה, "מה יש לך עכשיו בכיס?".

"בכיס?" משיב זרחיה בשאלה משלו, "יש לי חור!".

* * *

דומה שאין יהודי דובר עברית - כולל מאלה הרחוקים משמירת תורה ומצוות - שאינו יודע לצטט את הפסוק המפורסם "ואהבת לרעך כמוך". המהדרים גם יודעים את דברי רבי עקיבא על פסוק זה - "זה כלל גדול בתורה".

ויש להבין את הכוונה בדברי רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה".

"סטופ!".

הקריאה הרמה בקושי נשמעה במפעל ההומה מרעש מכונות ופועלים, אך שנייה לאחר מכן החלו אורות אדומים להבהב וצפירות לחוצות גרמו למאות הפועלים להשבית את המכונות ולהמתין להוראות חדשות.

"תעצור את כל תהליך האריזה ותדאג שכל המלאי שנארז ביממה האחרונה יובא לפה", זעק מנהל הייצור בחרדה גוברת לעבר סגנו. "אני רוצה וידוא מלא ששום חפיסה מהייצור של עשרים וארבע השעות האחרונות לא יצֵא לשיווק לפני שנבדוק חפיסה חפיסה".

השקט ששרר במפעל הוחלף באחת בתזזית אדירה. מלגזות הסיעו משטחי ארגזי תרופות אל המעבדות, הרוקחים ומבקרי האיכות החלו לבודד כדור מכל חפיסה ולבדוק שהוא עומד בתקן. בשוגג הוכנס רכיב שנועד לדילול דם בכמות גדולה יותר לאחת המכונות וכעת צריך לבדוק שחלילה לא תהיה כמות גדולה יותר של מדלל דם באחת החפיסות. הכמות היא ההבדל בין ריפוי לנוטלי התרופה, לבין סכנת חיים עבורם.

שעתיים חלפו והמנהל נרגע מעט. חפיסה אחר חפיסה נבדקה והתברר שהנזק אירע רק דקות ספורות לפני שהתגלתה הטעות. רוב התוצרת בסדר גמור ואפשר לארוז מחדש ולהחזיר כל דבר למקומו, למעט פס הייצור של השעה האחרונה.

חברו של המנהל שביקר במפעל באותן שעות, החליט שעכשיו אפשר לשאול שאלה שעמדה על קצה לשונו זמן רב: "ברוב המפעלים הרי מסתמכים על 'מדגם'. דוגמים חלק מהפריטים או הנתונים בשיטה אקראית ובודקים את מצבם. אם הדגימה העלתה תוצאות טובות מאוד - סומכים על הבדיקות שכל הכמות היא טובה, ואם להפך - יודעים שמצב רוב או כל הכמות הוא בכי רע. מדוע אתה בודק חפיסה אחר חפיסה ולא סומך על מדגם?".

המנהל מחה מצח מיוזע והסביר: "כשמדובר בחלקי מתכת או פלסטיק, ניתן להסתמך על מדגם. ההיגיון אומר שאם המוצר עומד בדרישות המייצר - משמע שלא נפל בו פגם. אולם בתרופה הספציפית הזו שבה מתערבים כל החומרים ומותכים יחד לכדור אחד, די בעשירית האחוז של מדלל דם מעבר לכמות הרגילה וכבר יכול החולה להגיע חלילה לסכנת חיים. מוכרחים לבדוק כל חפיסה! את החפיסות שנמצאו בהן עקבות - ולו מזעריים ביותר - מעבר למותר, נשליך מיד".

בספר "דבש השדה" מביא רעיון נפלא ששמע מאחד מגדולי דורו: רבי עקיבא מלמד אותנו במילים ספורות יסוד כביר. תרי"ג מצוות ניתנו לנו בתורה. יהודי הרוצה לבדוק את מצבו הרוחני ביחס לקיום מצוות התורה, יכול לבדוק לגבי כל מצווה ומצווה את מצבו, ויכול לבדוק בצורה פשוטה יותר: כיצד מתנהג הוא ב"ואהבת לרעך כמוך". אם חשבון הנפש שלו בנקודה זו משביע רצון - הרי שמצבו הרוחני מצוין. אולם אם חלילה באהבת ישראל הוא לוקה בחסר, כל היתר - טוב ככל שיהיה - לוקה בחסר...

זה כלל גדול בתורה!

* * *

מה מייחד את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ומעניק לה חשיבות כה רבה?

הפתרון מונח בדברי רש"י (שבת ל"א) על המשפט המפורסם ששמע הגר מהלל ובו כל התורה על רגל אחת. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

רש"י מבאר לאיזה "חברך" התכוון הלל בעומק הדברים. לא פחות ולא יותר, לקדוש ברוך הוא. "'רֵעך ורֵע אביך אל תעזוב' - (רעך) זה הקב"ה, אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חברך על דבריך".

כאשר כל התורה "נכנסת" ו"מתערבבת" למצווה אחת שבה הציווי הוא לאהוב כל יהודי - ואהבת לרעך כמוך, וכשמדברים על "חבר" מתכוונים לקב"ה, מובן מאוד מדוע מצווה זו היא "מדגם" תקין שמספר לנו את האמת על כל מצווה וכל עבודת השם. היא היסוד והבסיס שמשקף לנו בזמן אמת את גודל 'החור שבכיס', אם במצווה הכוללת את כל המצוות ביחס שבין יהודי לבוראו הדברים אינם עובדים חלק, הרי שה"תערובת" כולה טעונה שיפור.