למען ידעו דור אחרון: עשרת אלפים במצעד החיים

בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם: כ-10,000 בני נוער מכל רחבי העולם השתתפו היום (חמישי) במצעד החיים ה-31 במחנות אושוויץ ובירקנאו. המצעד התקיים על רקע גל האנטישמיות ששוטף את מדינות אירופה ואמריקה, וראשי הצועדים קראו לטפל בתופעה ביד קשה. המצעד, הנחשב כאירוע המרכזי בפולין, הוקדש השנה לזכר יהדות יוון.

לצד בני הנוער, במצעד השתתפו גם עשרות ניצולי שואה, שיספרו לצעירים את סיפורם הטראגי. לראשונה בהיסטוריית המצעד, גם הממשל האמריקני שלח משלחת מכובדת בראשות שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן. לצד הנציגות האמריקנית בישראל, השתתפו גם השגרירים האמריקנים בגרמניה ובפולין, לצד השליח המיוחד למלחמה באנטישמיות, אלאן קאר.

"לצערי, בתקופה האחרונה האנטישמיות חזרה לזקוף את ראשה המכוער. מחקרים בארצות הברית ואירופה הראו שכמחצית מבני הנוער אפילו לא שמעו על אושוויץ מימיהם. אחת המטרות שלנו כאן במצעד החיים היא להילחם בזה", אמר ד"ר שמואל רוזנמן, יו"ר מצעד החיים. "אנחנו כאן כדי לומר בקול ברור: 'לעולם לא עוד'. אנחנו צועדים כדי להזכיר לעולם את הזוועות ולהוביל מהלך עולמי למלחמה באנטישמיות".

עוד צעד תקדימי, משלחת גדולה של שגרירי האו"ם מאפריקה, אסיה, איי הפסיפיק, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה, גם השתתפו במצעד בעקבות יוזמת שגריר ישראל באו"ם, דני דנון. "בימים בהם גל אנטישמיות שוטף את העולם הגעת שגרירי האו"ם למצעד היא הוכחה שאנחנו בדרך הנכונה שתסדוק את חומות השתיקה של הקהילה הבינלאומית", אמר דנון. "לא נאפשר מציאות שבה יהודי העולם שוב יחיו בפחד. זהו לא מאבק רק על זיכרון העבר, אלא גם על עתיד הדורות הבאים".

הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר מועצת יד ושם ואחד מיוזמי מצעד החיים, סיפר היום ל"וואלה" כי בתחילתו של הפרויקט לא היו הרבה אנשים שהשתתפו. "התחלנו עם קומץ של מאות ספורות של אנשים, והגענו למעלה מ-18,000 בשנת אלפיים וחמש. חשבנו שההתעניינות תדעך, ולהיפך, היא הולכת וגוברת. אין ספק שגם האירועים האנטישמיים האחרונים תורמים למודעות הזאת שאנחנו צריכים להפגין את היותנו פה לבלי חת, ולהתחייב ולהבטיח: לא לאלימות, לא לאנטישמיות, לא לגזענות".

הרב לאו הוסיף: "השתנה הרבה מאוד, גם הנוף האנושי. הרבה יותר צעירים. המצעד הראשון היו שבעה חברי כנסת וגם ניצולי שואה, היום אין אף אחד. הדור השתנה, כמעט שלושה דורות חלפו מאז, שבעים וארבע שנים מאז המלחמה חשבנו שהנושא יישכח, אבל ליל הסדר מדבר על אירוע מלפני 3,300 שנה וזוכרים לציין את עשר המכות וכל הסיפור - למה שזה יישכח? אני אומר שזה לא יישכח, זה יהיה "זכור ולא תשכח לעולמי עולמים".

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר בנאומו במצעד כי "74 שנים לאחר המלחמה הנוראית הזאת היהודים שוב אינם בטוחים. יהודים לא יכולים להירצח בפיטסבורג ובסן דייגו או בכל מקום אחר! אני קורא למנהיגי העולם להיאבק באנטישמיות המשתוללת בעולם כולו". עוד אמר היו"ר כי "אני עומד כאן לפניכם בשם העם היהודי, האומה המדהימה שלנו שמאמינה בתיקון עולם. כלומר - להפוך את העולם למקום טוב יותר. גם לאחר שסבלנו את הזוועה הגרועה ביותר של האנושות, אנו נשארים מחויבים לתיקון עולם. החידושים המופלאים שיוצאים ממדינת ישראל הם עדות למחויבות זו".

אדית באום, שורדת אושוויץ, שהשתתפה עם בני הנוער במצעד, שחזרה בפני הנוכחים את הזוועות: "רצתי אחרי אמא שלי, אבל חייל נאצי עם רובה עצר אותי. אימא שלי הלכה בדרך, שעכשיו אני יודעת, הובילה לתאי הגזים". ומה יכול להיות המסר לנו היום? לפי באום, "אם יש איזשהו מסר הוא פשוט להיות הכי טובים שנוכל, הכי חזקים, ולדעת שכל דבר יכול לקרות".

מוקדם יותר אמר השגריר האמריקני, דייוויד פרידמן, כי הוא לא מאמין שהממשל יצליח למגר את האנטישמיות אלא רק לצמצם אותה. "זאת מחלה, בארצות הברית ובעולם, ולא כזאת שנראה שיש לה מזור. כל מה שיש ביכולתנו לעשות זה ללמד אנשים סובלנות, ואת מחיר אי הסובלנות. אני לא חושב שנוכל להעלים את האנטישמיות, אלא רק לצמצמה ככל האפשר", אמר פרידמן והדגיש כי הוא "לא חושב שיהודים צריכים לפחד לחבוש כיפה, ארצות הברית עדיין בטוחה, אך יש בה קבוצה קטנה, בשמאל ובימין זה לא עניין פוליטי, שנגועים בנגע האנטישמיות. ועלינו להגן על עצמנו, להגן על מיעוטים דתיים אחרים, וללמד סובלנות".