דו"ח המבקר: תעודת עניות למערכת הבריאות הקורסת

מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם היום (שני) את דוח מקיף הנוגע להתנהלות משרדי ממשלה, גופים ורשויות. בדוח הובעה ביקורת חריפה על התנהלות כושלת של משטרת ישראל אודות אי יעילותה בטיפול בעבירות רכוש, עובר לביקורת על משרד החינוך בנוגע להעסקת מורים חסרי השכלה רלוונטית, וכן על משרד השיכון בנוגע לכשל בטיפול במשבר הדיור במגזר הערבי והכללי, ועוד ועוד.

בדוח, הכולל 33 פרקים, הוקדש פרק נכבד למשבר הקשה שעוברת מערכת הבריאות של ישראל. מבקר המדינה קובע כי משרד הבריאות לא נערך לקצב ההזדקנות הטבעית של האוכלוסייה. טענה זו באה לידי ביטוי, לדבריו, בכך שבמשרד אין תכניות העוסקות בפתיחה או הרחבה של מחלקות בבתי חולים. נוסף על כך, בדוח הובא כי למרות החלטת ממשלה מ-2015, משרד הבריאות "לא הכין תכנית סדורה הקובעת את צורכי הפיתוח העתידיים ואת המענה שיינתן לגידול המשמעותי הצפוי במספר הקשישים, לרבות הצורך בפתיחת מחלקות ויחידות, בתוספת מיטות ייעודיות ובמענה סיעודי-שיקומי שיידרש".

למרות שבמערכת הבריאות ניסו להתמודד עם הביקורת הציבורית בכך שפרסמו את התכניות על תוספת אסטרטגית של מיטות למחלקות לטווח ארוך עד לשנת 2035, קובע המבקר כי התכניות אינן שלמות. לדבריו, היעדים שנרשמו בתכנית הדגל אינם מספקים וכן אינם מתחשבים במשאבים של משרדי הבריאות והאוצר.

כאמור, למרות התחזית ליעד שכן הוצגה על ידי משרד הבריאות, מבקר המדינה הסתייג מכך והטיח כי "נכון למועד סיום הביקורת באוקטובר 2018, למשרד הבריאות אין תכנית שקובעת את עקרונות התכנון ארוך הטווח למספר המיטות לנפש, את היקף המיטות שיידרש - ומתוך כך מהו המבנה העתידי של המחלקות והיחידות החדשות שיידרשו וכאלה שיהיה צריך לסגור".

באשר להקמתם של בתי חולים בתי חולים ממשלתיים, הזכיר המבקר כי "בספטמבר 2014 החליטה הממשלה להקים בית חולים חדש בבאר שבע". המבקר המשיך והפנה אצבע מאשימה כאשר לדבריו "בניגוד להחלטת הממשלה ולהחלטות ועדת ההיגוי שהוקמה מכוחה, עדיין לא קבעו משרד הבריאות ומשרד האוצר את מודל ההפעלה של בית החולים שיוקם, וגם לא את המסגרת התקציבית שתידרש לשם כך; הם גם לא הנחו את החשב הכללי במשרד האוצר לפרסם מכרז כפי שנדרשו בהחלטת הממשלה".

לטענת הדוח, לנוכח החוסר במיטות, במספר בתי חולים החלו להוסיף אלפי מיטות, וזאת בניגוד לנהלים ולתקנים ובחוסר רישיון לכך. המבקר חתם פרק זה במסקנה כי "על משרד הבריאות לקיים עבודת מטה שתביא לגיבוש תכנית רב-שנתית לפתיחת מחלקות ויחידות או להרחבת מחלקות ויחידות קיימות. עבודת המטה צריכה לכלול מיפוי של המצב הקיים והצבת יעדים עתידיים. על המשרד לגבש את התוכנית על בסיס התחזיות לשינויים הדמוגרפיים ולשינויים הטכנולוגיים הצפויים".

עוד נושא שהוקדש לו פרק שם בדוח, עוסק בניסיונות הממשלתיים להגביר את רמת ההשכלה האקדמית במגזר החרדי. כזכור, בתזכיר ממשלתי נקבע כי החל מ-2012 ועד 2022 יושקעו בתחום כ-1.7 מיליארד שקל, אלא שבדוח המבקר נטען כי תכניות היעד שאליו הופנה תקציב-עתק, כלל וכלל לא אפקטיבי. "שיעור הנשירה של סטודנטים חרדים מהלימודים גדול יותר מפי שניים מזה של יהודים לא-חרדים, ורק כרבע מהגברים החרדים הלומדים במכינות מקבלים תואר אקדמי", נכתב.

לפי הדו"ח, רוב אלה שקיבלו תואר אקדמי במסגרת התוכניות שמפעילה המדינה הן נשים שקיבלו בכלל תואר כללי בהוראה, תחום שכידוע עודף מאוד בציבור החרדי שסובל מהצפה בתחום, וזאת לנוכח העובדה כי לא פחות מ-88% מבעלות התואר, כלל לא עובדות בתחום. "על אף זאת, ועדת ההיגוי של התוכנית, ות"ת ומל"ג החליטו להמשיך ולתת עדיפות ללימודי ההוראה", הטיח המבקר בדו"ח. "החלטותיהן בעניין זה סותרות לכאורה את ההסכם עם משרד האוצר, והן מביאות להשקעת משאבים שלא יניבו תועלת למשק".