הרב אברהם יעקובוביץ – קשה מאוד ההתבוללות

במשך שמונה השנים האחרונות יודעים סטודנטים רבים בישראל כי אם הם מחפשים בית חם, או מקום להעביר בו את השבת באווירה טובה ונעימה, הם מוזמנים להגיע תמיד לבית משפחת יעקובוביץ ברמת בית שמש.

הרב אברהם יעקובוביץ ורעייתו הפכו את ביתם למעין בית ציבורי, בו הם מציעים לסטודנטים ולאורחים הרבים מקום לינה, סעודות וגם יחס חם ואוהד. "מלכתחילה, כשרכשנו את הבית תכננו שהוא לא יהיה רק פרטי שלנו", מסביר לנו הרב יעקובוביץ, "הקומה הראשונה מוקדשת לגמרי לאורחים – יש בה ספרייה, מטבח ו-15 מיטות. במשך השבוע הקומה הזו משמשת כסמינר ערב לבנות. מוסרים שם שיעורים והרצאות, וכן יש במקום ספרייה מאוד עשירה, עם יותר מ-3000 ספרים בשפה האנגלית".

הרב יעקובוביץ גם פועל בזירה נוספת, כאשר הוא מוסר הרצאות ושיחות בצבא, כדי לתת חיזוק בהשקפה וביהדות.  "החיילים מאוד זקוקים לכך", הוא אומר.

אבל לצד פעילותו בארץ, הוא גם טס לעתים קרובות  לחו"ל, זאת מתוקף כך שהוא פועל רבות באוניברסיטאות המצויות שם, אם כדי להאדיר את שיעורי התורה, ואם כדי לעצור את מגפת ההתבוללות.

פרויקט של הצלחה

"במשך ארבעים שנה התגוררתי בחו"ל", מספר הרב יעקובוביץ על עצמו. "אומנם אני יליד הארץ, אך כשהייתי בן 16 עברתי יחד עם הוריי להתגורר בארה"ב ובמשך שבע שנים למדתי בישיבת מיר בברוקלין. לאחר נישואיי עברתי לדיטרויט ולמדתי שם בכולל במשך מספר שנים".

לאורך כל הדרך מצא את עצמו הרב יעקובוביץ כשהוא מתחבר מאוד לנושא קירוב הרחוקים, וזה מה שהוביל אותו לייסד כולל מיוחד המיועד ליהודים שחפצים להתקרב ליהדות. "שכרתי מבנה ומיקמתי בו את הכולל. בנוסף, הקמתי גם בית כנסת וספרייה".

בתוך זמן קצר הפרויקט צבר תאוצה, וכשראה הרב יעקובוביץ את הביקוש הגדול, הוא החליט לייסד פרויקט נוסף באוניברסיטת מישיגן, דרכו הוא הציע לסטודנטים ללמוד יהדות. "הייתי מגיע לעתים קרובות לאוניברסיטה, יחד עם אברכים נוספים ולומד שם עם סטודנטים יהודים שאינם דתיים. קראנו לעצמנו 'מכון לתורה'".

איך אתה מסביר את זה שיהודים שאינם קרובים לדת התעניינו ביהדות?

"צריך להבין שכאשר מדברים על אוניברסיטה בחו"ל המספרים שם מאוד גדולים. מתוך אוניברסיטה שלומדים בה 35 אלף סטודנטים, יש בערך 6000 יהודים. זה לא פלא שמצאנו מתוכם כאלו שגילו התעניינות".

עד מהרה הלך הפרויקט והתרחב מעבר לגבולות אוניברסיטת מישיגן והגיע גם למקומות נוספים. "מצאתי את עצמי כשאני נוסע בכל שבוע ברחבי ארה"ב ומארגן לימוד עם סטודנטים וכן גם הרצאות ושבתונים", נזכר הרב יעקובוביץ.

ומהיכן הגיע התקציב?

"את התקציב השגנו בעיקר מהקהילה המקומית. מידי פעם קיימנו דינר ואנשים תרמו ביד רחבה. הפרויקט גלגל סכום של כחצי מיליון דולר בשנה, וברוך ה' הצלחנו להחזיק אותו".

לפני כשבע עשרה שנה, אומר הרב יעקובוביץ שהוא ועמיתיו למקצוע, ראו שיש יותר ויותר סטודנטים שמתעניינים בפרויקט הלימוד, אך מצד שני לא כולם מתמידים ועקביים. "החלטנו שצריך לעשות משהו כדי למסד את ההרצאות ולגרום לסטודנטים להגיע אלינו באופן רצוף. החלטנו על מהלך כזה – אנחנו נשלם מלגה של 500 דולר לכל מי שמגיע למשך עשרה שבועות, כאשר הוא מתחייב שילמד במשך שלוש שעות בשבוע וכן שישתתף בשבתונים בדיטרויט ובשיקאגו. בקבוצה הראשונה שייסדנו היו 17 סטודנטים שבאמת מאוד התחברו לנושא והייתה הצלחה מדהימה. עד היום אני שומר אתם על קשר הדוק, ומתוכם יש 13 שומרי תורה ומצוות, זה פשוט מרגש".

לקראת הסמסטר השני כבר נרשמו עשרות סטודנטים חדשים לפרויקט. "גם בפעם השנייה היה מוצלח מאוד והבנו שאם הצלחנו כאן אין סיבה שלא נצליח גם במקומות אחרים", מספר הרב יעקובוביץ, "וכך התחלנו להפעיל את התכנית גם באוניברסיטאות נוספות ברחבי ארה"ב ונכון להיום קיימים יותר מ-50 סניפים שלנו. בהמשך גם משפחת וולפסון הנכבדה פרשה חסות על הפרויקט והיא מממנת אחוזים גבוהים ממנו".

ומה בעצם עושים במפגשים עם הסטודנטים?

"התכנית שלנו בנויה בכל המקומות בצורה אחידה – בתחילה יש שיעור השקפתי, אחר כך קבוצות דיון ובהמשך מגיע מרצה אורח, לאו דווקא רב, אבל אדם דתי שיכול להעשיר אותנו ולספר מנקודת מבטו על היהדות. אני זוכר שבאחת הפעמים ביקשנו מיהודי מקומי שיבוא להרצות אצלנו, והוא מאוד התלבט. הוא טען שאינו בן תורה אלא עסקן והוא לא בטוח שיש לו מה לומר לסטודנטים. הנחיתי אותו שפשוט יספר להם על עצמו, שיראה להם איך נראים חייו של עסקן. בסופו של דבר הייתה ההרצאה שלו מרגשת במיוחד. הוא סיפר לסטודנטים על איך שהוא קם בכל בוקר בשעה חמש וחצי, כדי להספיק ללמוד את הדף היומי לפני שהוא מתפלל והולך למשרד. כששאלו אותו היכן לומדים ילדיו, הוא השיב להם שבדיוק בשבוע שעבר הוא לקח את בנו לארץ במטוס הפרטי שלו כדי שייבחן באחת הישיבות. ההתפעלות שלהם הייתה עצומה. אין כמו דוגמאות חיות מהשטח כדי לקרב לבבות".

בעיית העם היהודי: ההתבוללות

לאורך כל הדרך נתקל הרב יעקובוביץ בנושא הכאוב והנפוץ כל כך בחו"ל – ההתבוללות. "לצערי, אני מכיר את זה מקרוב, וזה מאוד כואב לי", הוא מציין. "אני זוכר את הימים שלפני 40 שנה. כבר אז דיברו על 10% של נישואי תערובת בחו"ל, אבל עדיין, מי שהבן שלו נישא בנישואי תערובת, היה בדרך כלל מתבייש בכך. היו כאלו שאף הכחישו זאת, כי הסתכלו עליהם כבלתי מכובדים. מה שקרה בשנים הבאות זה שהדבר הפך להיות יותר ויותר מקובל. פונים אלינו כיום הרבה מאוד סטודנטים שרוצים להצטרף לפרויקט. הם מספרים כי אמא שלהם יהודייה והאבא גוי. מתוך עשרה שמגיעים, אני יכול להגיד שיש בדרך כלל ארבעה שהאבא גוי. לעתים קרובות מגיעים אלינו גם כאלו שנולדו מנישואי תערובת, כאשר האבא יהודי והאמא גויה, וזה כבר כמובן עצוב ביותר".

מהם אחוזי ההתבוללות כיום?

"אין נתונים רשמיים בנוגע למספר נישואי התערובת שיש כיום, אך מההערכה אישית שלי, כשמדברים על ארה"ב הם מגיעים בערך ל-50%".

התעסקותו הרבה של הרב יעקובוביץ עם הנושא גם הובילה אותו לכתוב ספר על כך. הספר 'צמד או חמד' שבימים אלו יוצא לאור. "לפני עשר שנים הוצאתי את הספר הזה באנגלית, וכעת החלטתי להוציא גם את המהדורה העברית, באופן מורחב יותר המתאים לנוסח הישראלי. הוספתי גם חומר כללי בנושא נישואים על פי רוח היהדות".

ומה אתה בעצם מחדש בספר?

"הדבר הבסיסי שאני מסביר, הוא שהרבה יהודים בחו"ל חושבים שאנחנו מתנגדים לנישואי תערובת כיוון שאנו גזעניים, לא אוהבים גויים ולא רוצים אותם, וזה לא נכון. אני מסביר לאורך כל הספר שאין שום קשר לגזענות, אלא צריך להבין מה זה יהודי, מה זה תכלית האדם, מה זו אהבה ומהם נישואין. רק בסוף הספר, אחרי שמבינים את המהות העמוקה שיש בנישואין ואת הדבר העמוק שטמון בהם, אפשר להתחיל להבין עד כמה שמדובר כאן בנושא רוחני. קשר זוגי בין בני אדם שונה מקשר זוגי בין בעלי חיים. סוס וסוסה לא מתחתנים, כי חתונה בהווייתה היא דבר רוחני. לכן, כאשר יש שני בני אדם ששונים מבחינה רוחנית, אז אי אפשר בשום אופן לקשר ביניהם. זה לגמרי לא שייך.

"הזדמן לי גם למסור הרצאות כשבקהל ישבו זוגות מעורבים. אחרי ההרצאה הם ניגשו אליי ואמרו לי: 'אנחנו דווקא מבינים'. הם לרגע לא כעסו, הם פשוט הבינו שאין לנו שום דבר נגד גויים, אבל יש דבר מה עמוק ומהותי שאינו מאפשר את נישואי התערובת".

ואתה רואה הצלחה בפעילותך?

"הייתי מחלק זאת לשניים – כאשר אני מצליח לשוחח עם בני זוג מעורבים שיוצאים ביחד, אך עוד לא נוצר ביניהם קשר של נישואין, יש מקרים רבים שעולה בידי להצליח להוביל לפירוק השידוך. אבל אחרי שכבר נשואים או מאורסים, ההצלחות שואפות לאפס. במקרים כאלו האפשרויות הן או להתגייר כדת וכדין או להיפרד. את האופציה של הגיור בדרך כלל בן הזוג היהודי פוסל, כי זה מחייב גם אותו לשמור מצוותולהיות דתי, ואת האפשרות של פרידה כמעט אי אפשר להזכיר, כי קשה מאוד להתווכח עם רגש  ועם אהבה שנוצרת בין אנשים. במקרים כאלו אני באמת רק מתפלל ומקווה לנס"

לפרטים ויצירת קשר, חינם ללא תשלום:

מחלקת אמ"א ושבויות – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים במצוקה:

טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il