מקטורת הסמים בבית המקדש לסמי מוות

דברים שנאמרו בשם יהודי תלמיד חכם שזעק מליבו שנים רבות עוד קודם.

ויאמר ה' למשה קח לך סמים – ועשית אתה קטרת – טהור קדש – ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם. והקטרת אשר תעשה – קדש תהיה לך לה' .
מצוות הקדוש ברוך הוא, תורת ישראל, מצוות הסמים; חובת הסמים. הסמים הקדושים, היהודיים, להשם ‎365 מנים היו מכינים, כמניין ימות החמה. כל יום היו מקטירים מהם על מזבח מיוחד – מזבח הזהב; מזבח, שהיה אסור להקריב עליו כל דבר אחר ואפילו קורבן. בכל יום הקטירו מנה אחד, פרס ושחרית ופרס בין הערביים; כי הסמים של קדושה, של הקרבה וקטורת, סימלו את קדושתו, את כבודו ואת ריחו הנהדר של הקדוש ברוך הוא בעולם.

הקטרת הסמים בידי עמו הנבחר, הקדוש והעליון היא כדי שהעשן והריח הנעים של הקדושה ימלאו את ההיכל כמזכרת קבועה לעם ישראל, להגדיל כבוד הבית ולהיות מעלתו ומוראו על פני כל העם. כה חשובה היתה מצוות הסמים היהודיים עד שהכינו עוד שלושה מנים להקטיר בשבת שבתון, יום הכיפורים, היום היחיד בשנה שבו הותר ליליד אנוש להיכנס לתוך קודש הקודשים. ביום הקדוש והנורא הזה היה הכוהן הגדול נכנס לתוך קודש הקודשים ברטט ובאימה, ובידו סמים של קטורת. שם, במקום המקודש ביותר עלי אדמות, בין בדי ארון הקודש, צבר את קטורת הסמים על גבי הגחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן. "וכבוד ה' מלא את הבית".

חבל, חבל על עם אבוד. חבל על עם שנאבד, חבל על עם שמאבד את דתו ודעתו. חבל על עם שעמד פעם על איגרא רמא של קדושה וטהרה, של ‎11 סמים של קטורת חיים וירד, הורד, על-ידי רועים מועלים לבירא עמיקתא של סמי מוות.

סמים טמאים לשימוש להרע ומכת מוות – אויבנו הבאים להשמידנו – משתמשים בסמים להמית את דורנו הטיפש – לבנותינו היקרות נותנים סמים בכל מיני דרכים ושיטות על מנת להפקירם לאשפות הרחוב, לבנינו משחררים ודוחפים בכל דרך את הרעל הממוטט.

נגע צרעת מתפשט במדינת היהודים. מגפה, סרטן מחריד, מכת מוות. אין כמעט בית אשר אין בו מת. מכת הסמים, מכת קטורת הגויים, עבודה זרה הרודפת ונובעת מחברה שאיבדה את צלם הקדושה, את הצלם האלוקי, הרודפת אחר התענוג האישי וההנאה העצמית.

דור אשר לא ידע את קדושת הסמים שעינגו ושימחו את נפש היהודי כדי שיתעלה ויתקדש; דור השואף לברוח מהמציאות ומהחיים, ולהשתחרר מהקדושה ומהאחריות. דור אבוד, דור המתאבדים לנגד עינינו.

בנינו ובנותינו הולכים מדחי אל דחי, מסמים קלים – איזה נבל המציא את הביטוי האומלל הזה "סמים קלים" – אל סמים קשים וחמורים. דור שלם של בני נוער חשוף היום למוות אטי, ובינתיים הוא תשוש ומטושטש, מנותק מהלימודים, מעבודה, ובעד "בוף" חשיש הוא מגיע עד כיכר לחם.

כמובן, מכת המוות הזאת לא פסחה על פתחו של הצבא, צבא-הגנה לישראל, סמל הפאר וההדר של החברה הישראלית.

החמור מכול, לכוחות הביטחון ידוע שאחוז גבוה ביותר של סמי המוות מגיע ארצה מהשטחים ומלבנון, במסגרת תוכנית לאומנית ערבית להרוס את הצבא, להרוס את הנוער, להרוס את המדינה. אילו היינו – רק כדי למנוע את חדירת סמי המוות – מונעים את כניסתם של ערביי השטחים לארץ, דיינו. ואילו היינו – רק כדי להציל את בנינו ובנותינו מהמוות הזה – מוציאים אותם מהארץ, היה כדאי לקבוע את היום הזה ליום חג ויום טוב בישראל.

לפנינו התוצאה הבלתי נמנעת של חברה חילונית שהשליכה מאחורי גווה את עול הקדושה והמצוות והתלבשה בגלימת האנוכיות, חופש ההפקר והאנדרלמוסיה, החמדנות, האגואיזם, השאיפה לתענוג, להנאה, לעשות חיים.

זאת החברה שיצרתם. הרסתם עם של קדושה וטהרה, של ערכים קדושים ועליונים, של עול מלכות ומשמעת עליונה, יהדות. הבל פיהם של תינוקות של בית-רבן, פיות קדושים וטהורים של יראת שמים, כיבוד אב ואם, כבוד לאשה ולבעל, דור שידע פעם מהם דרכו, תפקידו ומטרתו של היהודי בעולם. חולנים, המרתם את כבוד העם הזה בסמים, בהשתכרות, בפשע, בזנות, בציניות, השמדתם את תורת ישראל, והקדוש-ברוך-הוא גמל לכם: קיבלתם דור הרומס את היהדות וכל מורשת אבותינו הקדושים.

אבות מקרב עדות אשכנז התחילו את השואה הרוחנית במשפחותיהם. ילדיהם, בקיבוצים ובווילות בסביון, בגדו בכל הערכים של אבותיהם ונותרו ריקים מכל תוכן יהודי. ואז פשטו ידיהם בעדות הקדושות – עדות המזרח. לקחו יהודים חמים ושומרי מצוות ממרוקו ועד פרס, הרסו את יהדותם והכניסו להם את התרבות המערבית, ההתייוונות, ההרס הרוחני.

דברים שנאמרו בשם יהודי תלמיד חכם שזעק מליבו שנים רבות ורואים את התוצאה לצערנו הרב.

שבויות – המחלקה למניעת התבוללות, לפניות ודיווחים: טל' 073-2221333 או 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il