מבחן האמונה: כשהשידוך מתעכב – "אני רוצה, אבל הצד השני לא..."

בֵּין הַבְּעָיוֹת וְהַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים הַמְּצוּיִים בְּיָמֵינוּ הִיא צָרַת עִכּוּב הַשִּׁדּוּךְ.

לְצַעֲרִי, אֵין פַּעַם שֶׁלְּאַחַר הַדְּרָשָׁה שֶׁהִנְנִי דּוֹרֵשׁ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה- שֶׁאֵינִי נִתְקָל בִּבְנֵי אָדָם הַמְסַפְּרִים לִי מִצָּרָה זוֹ שֶׁפּוֹקַדְתָם לָהֶם בְּעַצְמָם אוֹ לִבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, וּמְבַקְּשִׁים עֵצָה לְסִיּוּם סֵבֶל אָרֹךְ וּמְמֻשָּׁךְ זֶה.

וּבִפְרָט שֶׁגְּוָנֵי יִסּוּרֵי עִכּוּב הַשִּׁדּוּכִים לִפְעָמִים נַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, וּכְגוֹן שִׁדּוּךְ שֶׁנִּרְאֶה הוֹלֵךְ כַּסֵּדֶר וּלְבַסּוֹף מִתְפּוֹצֵץ... אוֹ פְּעָמִים שֶׁהַבָּחוּר מְאֹד רוֹצֶה וְהַצַּד הַשֵּׁנִי לֹא, אוֹ לְהֶפֶךְ.

וְהָאַכְזָבוֹת בְּנוֹשֵׂא זֶה מְגֻוָּנוֹת וּמְצַעֲרוֹת מְאֹד.

וּבְעֶצֶם בְּעִכּוּב הַשִּׁדּוּךְ נוֹצָרִים ב' אָפְנֵי סֵבֶל אָיֹם וְנוֹרָא, הָאֶחָד הוּא עֶצֶם עִכּוּב הֲקָמַת בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁזּוֹ תְּשׁוּקַת וְחֶמְדַּת כָּל בֵּן וּבַת בְּיִשְׂרָאֵל וְחֶמְדַּת כָּל הוֹרֶה לִרְאוֹת מִבָּנָיו.

וְהַשֵּׁנִי הוּא הַהִתְדַּרְדְּרוּת הָרוּחָנִית הַבָּאָה בְּעִקְּבוֹת עִכּוּב זֶה, נִפְגָּשׁ אֲנִי עִם בַּחוּרִים יִרְאֵי ה' הַמִּתְאוֹנְנִים וּבוֹכִים בְּמַר נַפְשָׁם שֶׁעֵקֶב עִכּוּב שִׁדּוּכָם נוֹפְלִים הֵמָּה בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, וְעַל אַף רְצוֹנָם הָעַז לְהִשָּׁמֵר מִכָּל חֵטְא, וּבְהֶכְרֵחַ נִמְנָע לְרַוָּק וּבִמְיֻחָד רַוָּק שָׁנִים רַבּוֹת מִלִּהְיוֹת שָׁמוּר בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, וְעַל זֶה מִתְרַעֲמִים הֵמָּה לִמְאֹד עַל הַהַשְׁגָּחָה, מַדּוּעַ עָשָׂה לָהֶם אֱלֹקִים כָּכָה לַהֲבִיאָם לְמַצָּב שֶׁכִּמְעַט בִּלְתִּי נִמְנָע מִלְּהִכָּשֵׁל בַּעֲבֵרָה, וַהֲלֹא הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, אִם כֵּן הֵיאַךְ אַחַר שֶׁכְּבָר כַּמָּה שָׁנִים מִשְׁתַּדְּלִים הֵמָּה לִשְׁמֹר עַצְמָם מֵחֵטְא, וּבִפְרָט בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה לָהֶם מְאֹד, וּמָסְרוּ נַפְשָׁם לַה' בִּתְשׁוּבָתָם וְעָזְבוּ כָּל מַחְמַדֵּי תֵּבֵל לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַה', וְהִנֵּה זְמַן פִּרְקָם עָבַר מִזְּמַן וְאֵין בַּנִּמְצָא לָהֶם אֵשֶׁת חַיִל שֶׁתְּסַיְּעֵם בַּעֲבוֹדַת ה'.

וּבְכֵן הֵיאַךְ נִגָּשִׁים לִבְעָיָה זוֹ בְּדֶרֶךְ אֱמוּנָה?

כְּלָל גָּדוֹל יֵשׁ לָנוּ לָדַעַת כִּי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ רְחוֹקִים לִמְאֹד מְאֹד מִמַּחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ.

וְנִקַּח לְדֻגְמָא, הַגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְעַתָּה אָנוּ כְּבָר קָרוֹב לְ- 2,000 שָׁנָה בְּגָלוּת מָרָה, הֲרֵי מַטְּרָתָם שֶׁל הַגָּלֻיּוֹת לְתַקֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְנֶגֶד מַה שֶּׁחָטְאוּ כַּפָּרָתָם בְּגָלוּתָם לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוְּתוּ וּלְהַכְשִׁירָם לַגְּאֻלָּה וְלִשְׁלֵמוּת רוּחָנִית, וְכֵן מְבֹאָר בָּ"אוֹר הַחַיִּים" הק' (שמות ג', ח') שֶׁתַּכְלִית הַגָּלֻיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת וִיתֻקְּנוּ.

וּבְכֵן אִם נִתְבּוֹנֵן הֲרֵי בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת לֹא נִהְיָה מַצָּבֵנוּ יוֹתֵר טוֹב. שֶׁהֲרֵי בְּגָלוּת מִצְרַיִם יָרַדְנוּ וְשָׁקַעְנוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, עַד שֶׁקִּטְרְגָה מִדַּת הַדִּין הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ', בְּגָלוּת בָּבֶל- 70 שָׁנָה כְּמוֹ כֵן יָרַדְנוּ פְּלָאִים וְרַבִּים מֵעִמָּנוּ נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, בְּגָלוּתֵנוּ זוֹ הָאֲרֻכָּה וְהַמָּרָה, אֵין לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר אֶת גֹּדֶל הָאֲבֵדוֹת שֶׁל הַנְשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת בְּגָלוּת זוֹ, וְהִנֵּה הַיּוֹם נִשּׂוּאֵי תַּעֲרֹבֶת בָּאָרֶץ ובחו"ל, מְדִינָתֵנוּ מְדִינָה שֶׁל מִינוּת וְחִלּוּל הַקְּדֻשָּׁה, חִנּוּךְ הַנֹּעַר הַיּוֹם חִלּוֹנִי בְּרֻבּוֹ, וְעוֹד מְעִידוֹת תְּהוֹמִיּוֹת מָעַדְנוּ מַה שֶּׁלֹּא נִתָּן לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב.

וּבְכֵן וְכִי הַגָּלֻיּוֹת לֹא מְכַפְּרוֹת, וְכִי הַגָּלֻיּוֹת לֹא מְבִיאוֹת אֶת מַטְּרַת הַבּוֹרֵא בָּהֶם עַל תַּכְלִיתָם, וְכִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ גָּלֻיּוֹת לֹא לָקַח בַּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַמְּעִידוֹת שֶׁיְּאָרְעוּ לָנוּ דַּוְקָא בְּסִבַּת הַגָּלֻיּוֹת, וְעִם כָּל זֶה רָאָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָךְ תִּקּוּן לָנוּ, וְאֶפְשָׁר הַיִּסּוּרִים הָרַבִּים שֶׁבַּגָּלוּת מַקְטִינוֹת אֶת הַקַּטֵּגוֹרְיָא מִכָּל עָווֹן שֶׁנַּעֲשָׂה, וּמַגְדִּילוֹת אֶת הַסַּנֵּגוֹרְיָא מִכָּל מִצְוָה וּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְרַק לֶאֱלֹקִים פִּתְרוֹנִים וּמֹאזְנַיִם לִשְׁקֹל אֶת הָעֲדִיפוּת שֶׁבַּגָּלוּת עַל אַף הַמְּעִידוֹת הַצְּפוּיוֹת בְּעִקְּבוֹתֶיהָ זֶהוּ בִּכְלָלוּת.

אוּלָם כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר בִּפְרָטוּת, אַתָּה שֶׁמִּתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה', אוֹ אַתָּה הַבַּעַל תְּשׁוּבָה, שֶׁכָּעֵת הִנְּךָ בְּמַצָּב שֶׁל נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת עִכּוּב שִׁדּוּךְ, וְאַף שֶׁעִכּוּב שִׁדּוּךְ זֶה גּוֹרֵם לְךָ לִמְעִידוֹת מִדֵּי פַּעַם. וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה מַה מְקָרֵב אוֹתְךָ לַה' בְּיוֹתֵר, הֲלֹא הַמִּשְׁקָל לָאֱלֹקִים לְהַעֲרִיךְ עֲמִידוֹתֶיךָ בַּנִּסְיוֹנוֹת- שֶׁעֶרְכָּן רַב בְּמַצָּבְךָ זֶה לְעֻמַּת כִּשְׁלוֹנוֹתֶיךָ מִדֵּי פַּעַם. הֲלֹא בַּגְּמָרָא (פסחים קיג, ע"א) אִיתָא: "רַוָּק הַדָּר בַּכְּרַךְ וְאֵינוֹ חוֹטֵא- הקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ בְּכָל יוֹם", וְאִם כֵּן לֵךְ וְתֵדַע אִם לֹא עָדִיף לוֹ לְהַקָּבָּ"ה יוֹם עֲמִידָה בַּנִּסָּיוֹן כְּשֶׁהִנְּךָ בְּמַצַּב רַוָּקוּת יוֹתֵר מִזְּמַן רַב כְּשֶׁהִנְּךָ נָשׂוּי, הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַה נִּפְעָל מִכָּל יוֹם רַוָּקוּת שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ וְאַתָּה עוֹמֵד בְּצִדְקָתְךָ וּבְתֻמָּתְךָ, וְאַף שֶׁ"בֵּין לְבֵין" בִּלְתִּי נִמְנָעִים מְעִידוֹת אוּלָם עֲדַיִן מֹאזְנֵי הַמִּשְׁפָּט בְּיַד ה' הֵמָּה וְלֹא בְּיַד בְּנֵי הָאָדָם לָדַעַת מֶה עָדִיף עַל מָה.

הֲלֹא תָּבִין. אִם שָׂמְךָ ה' בַּמַּצָּב שֶׁאַתָּה הִנְּךָ נָתוּן בּוֹ עַתָּה, סִימָן שֶׁחָפֵץ הוּא שֶׁתַּעַבְדֵהוּ בְּמַצָּב זֶה דַּוְקָא. הֲרֵי אַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא זִוּוּג, יְדֵי חוֹבַת הִשְׁתַּדְּלוּת הִנְּךָ יוֹצֵא, וְאִם כֵּן מַה חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה מִמְּךָ מֵעֵבֶר לָזֶה, שֶׁתִּקְפֹּץ לַשָּׁמַיִם?! הֲלֹא תָּבִין פָּשׁוּט שֶׁחָפֵץ הוּא שֶׁתַּעַבְדֵהוּ בְּמַצָּבְךָ זֶה שֶׁהִנְּךָ נָתוּן בּוֹ עַתָּה, וְאַף שֶׁלֹּא נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ שֶׁבְּעִקְּבוֹת מַצָּבְךָ אַתָּה צָפוּי אַתָּה לִמְעִידוֹת, וּלְמַצְּבֵי רוּחַ גְּרוּעִים מַה שֶּׁמַּפִּיל וּמְיָאֵשׁ אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת ה'.

אִם כֵּן הֵיאַךְ יָכוֹל אַתָּה לַחְשֹׁב אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁחוֹשֵׁב עֲבוּרְךָ בּוֹרַאֲךָ, וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה מַה טּוֹב לְךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹדַעַת.

תָּבַעְתָּ שֶׁקֻּפַּחְתָּ בִּפְרוּטוֹת בּוֹ בִּזְמַן שֶׁזָּכִיתָ בְּאַלְפֵי אַלְפֵי דִּינָרֵי זָהָב...

וּמַעֲשֶׂה הָיָה שֶׁפָּגַשְׁתִּי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה אֶחָד שֶׁהָיָה כְּבָר בֶּן כ"ח שָׁנָה לְלֹא מְצִיאַת שִׁדּוּךְ, וּבְמַר נַפְשׁוֹ אָמַר לִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּבִיעָה גְּדוֹלָה עַל הַהַנְהָגָה עִמּוֹ לִהְיוֹת שֶׁהוּא מְעֻכָּב מִלְּהִנָּשֵׂא, שֶׁבִּגְלַל מַצָּבוֹ הָעַכְשָׁוִי בָּטֵל הוּא מִתּוֹרָה, מֻטְרָד, מְשֻׁעֲמָם וְעָצוּב, וְאַף גַּם מוֹעֵד מִדֵּי פַּעַם בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, וּבְכֵן תְּבִיעָתוֹ הִיא מַה טּוֹב יֶשְׁנוֹ בְּכָךְ שֶׁמַּצָּבוֹ יְהֵא בְּכִי רַע בְּאֹפֶן שֶׁהוּא עַתָּה.

אָמַרְתִּי לוֹ, שְׁמַע יְדִידִי, יִתָּכֵן וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ כּוֹעֵס עָלֶיךָ בִּגְלַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ עַכְשָׁו כִּי מִתּוֹךְ מֶרְיְךָ וְכַעַסְךָ דִּבַּרְתָּ, אוּלָם מַה שֶּׁכֵּן הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צוֹחֵק מִדְּבָרֶיךָ...

וּשְׁאָלַנִי לְמַה כַּוָּנָתִי?

אָמַרְתִּי לוֹ: תִּרְאֶה, אַתָּה מַגִּיעַ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מַצִּיעַ אֶת תְּבִיעָתְךָ כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתָּ, וּבְכֵן בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה מִסְּתָמָא הֲלֹא יָגִיב, וּבְכֵן אֹמַר לְךָ מַה יִּתָּכֵן שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה יָגִיב עַל תְּבִיעָתְךָ:

בַּעַל תְּשׁוּבָה יָקָר, יִסּוּרֶיךָ בְּעִכּוּב הַשִּׁדּוּךְ הָיוּ אָכֵן קָשִׁים מִנְּשֹׂא, אוּלָם בֹּא וּרְאֵה מַה נִּפְעַל וְנִתְקָן מִכָּל יוֹם שֶׁל עִכּוּב, מִכָּל אַכְזָבָה שֶׁל שִׁדּוּךְ שֶׁהִתְבַּטֵּל, מִכָּל מֶתַח שֶׁל שִׁדּוּךְ, בֹּא וּרְאֵה מַה נִּתְקָן וְנִפְעָל לְךָ מִכָּךְ, תִּרְאֶה כַּמָּה מֵעֲווֹנוֹתֶיךָ נִתְכַּפְּרוּ בִּשְׁבִיל כָּךְ, בֹּא וּרְאֵה שֶׁעֲבוֹדָתְךָ אֶת ה' בְּיָמִים אֵלֶּה, שֶׁהָיְתָה מִתּוֹךְ קֹשִׁי וְטֵרוּף כַּמָּה עֶרְכָּהּ, כִּי כָּל צַעַד וְצַעַד שֶׁל עֲבוֹדַת ה' שֶׁעָשִׂיתָ בְּיָמִים טְרוּפִים אֵלּוּ שָׁוֶה פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵהַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁהָיוּ לְךָ לְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁנָּשָׂאתָ אִשָּׁה וּשְׁעָתְךָ הָיְתָה שְׁעַת הַשֶּׁקֶט, בֹּא וּרְאֵה הֵיאַךְ הָיָה הַקָּבָּ"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בְּךָ בְּכָל יוֹם שֶׁל זְמַנֵּי רַוָּקוּתְךָ כְּשֶׁהָיִיתָ חָזָק וְעוֹצֵר מִלַּחְטֹא, וְעוֹד בֹּא וּרְאֵה הֵיאַךְ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיְּהֵא תִּקּוּנְךָ בְּאֹפֶן אַחֵר מִלְּבַד אֹפֶן זֶה, כִּי דַּוְקָא בּוֹ הָיְתָה תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַמְתָּ בַּעֲבָרְךָ, וְעוֹד וְעוֹד יַרְאוּ לְךָ אֵילוּ אוֹצָרוֹת עֲצוּמִים שֶׁל שָׂכָר וְתִקּוּן יָצַרְתָּ לְעַצְמְךָ בְּעִקְּבוֹת סֵבֶל זֶה, וְאָז הֲלֹא תֵּבוֹשׁ וְתִכָּלֵם מִתְּבִיעָתְךָ...

תָּבַעְתָּ שֶׁקֻּפַּחְתָּ בִּפְרוּטוֹת בּוֹ בִּזְמַן שֶׁזָּכִיתָ בְּאַלְפֵי אַלְפֵי דִּינָרֵי זָהָב...

הָאָדָם בְּכָאן נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא מְקֻפָּח, מֻפְלֶה לְרָעָה, מִדַּת הַדִּין נוֹהֶגֶת בּוֹ בְּאַכְזָרִיּוּת... וְכַיּוֹצֵא, וּבְעֶצֶם זֹאת מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מֵבִין מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדֻלָּה לְנַפְשׁוֹ עֲבוּר כָּל זֶה, וְהַקָּבָּ"ה שֶׁהוּא רַחְמָן וְנֶאֱמָן, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מֵבִין אֶת תּוֹעַלְתּוֹ יִמְנַע הַבּוֹרֵא אֶת תּוֹעַלְתּוֹ מִמֶּנּוּ, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁהַבֵּן אֵינוֹ מֵבִין וְיוֹרֵד לְעֹמֶק כַּוָּנַת טוֹבַת אָבִיו זוֹ סִבָּה שֶׁיִּמְנַע הָאָב הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּית מִבְּנוֹ וְיֵלֵךְ עִם בְּנוֹ כְּפִי סִכְלוּתוֹ שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְרָעָתוֹ, לְכָךְ אֵין הַקָּבָּ"ה מִתְחַשֵּׁב בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מֵבִין אֶת הַתּוֹעָלִיּוֹת שֶׁהַבּוֹרֵא מֵפִיק בַּהַנְהָגָה שֶׁנּוֹהֵג עִמּוֹ.

וּבְכֵן דֶּרֶךְ הָאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ, הוּא לְהַאֲמִין גַּם בָּזֶה שֶׁהוּא לְטוֹבָה, וְאַף שֶׁהִנְּךָ בָּטוּחַ שֶׁהַטּוֹב הוּא רַק בְּאִם אֶנָּשֵׂא וְאֶהֱיֶה בַּעַל אִשָּׁה וִילָדִים, וְרַק בְּכָךְ הִנְּךָ רוֹאֶה אֶת עָתִיד חַיֶּיךָ הַמְאֻשָּׁרִים וְהַמְיֻצָּבִים בַּעֲבוֹדַת ה', עָלֶיךָ לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁרְאִיַּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹאֶה לְמֵרָחוֹק הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ, וְהַנַּעֲשֶׂה בְּמַצָּבְךָ עַתָּה הוּא בְּעֶצֶם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרְךָ.

וּכְמוֹ שֶׁהָיָה מְפָרֵשׁ הָרַבִּי מִקּוֹצְק אֶת הַמִּשְׁנָה: "אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה אֶשְׁנֶה שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה", אַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפְנֶה מִצָּרוֹתַי, מֵעֲנִיּוּתִי, מֵרַוָּקוּתִי, אָז אֶשְׁנֶה. שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה מִצָּרָתְךָ, וּתְעֻכַּב מֵהַיְשׁוּעָה לִזְמַן מָה כִּי חָפֵץ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמַצָּבְךָ עַתָּה שֶׁאֵינְךָ מֻפְנֶה, אֶלָּא דַּוְקָא טָרוּד וְטָרוּף מִבְּעָיוֹתֶיךָ, דַּוְקָא בְּמַצָּב כָּזֶה חָפֵץ ה' בְּךָ שֶׁתַּעַבְדֵהוּ, כִּי חָשׁוּב לוֹ מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא לוֹ עַתָּה מִתּוֹךְ טֵרוּף וְטִרְדָּה יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר תָּבִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר תְּהֵא שְׁעָתְךָ שְׁעַת הַשְׁקֵט וּרְוָחָה.

מוּבָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן, מַה שֶּׁמְּתַקֵּן הָאָדָם מִתּוֹךְ צַעַר שָׁוֶה יוֹתֵר מִמֵּאָה פְּעָמִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר, וְאִם כֵּן הֲכִי יוֹדֵעַ הָאָדָם מַה טּוֹבָתוֹ וּמַה לֹּא, מַה טּוֹבָתוֹ יוֹתֵר וּמַה טּוֹבָתוֹ פָּחוֹת.

וְעַל זֶה אָמְרוּ: "הֲכִי דָּמִי בַּעַל תְּשׁוּבָה? בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּאוֹתָהּ אִשָּׁה וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה". דְּהַיְנוּ מַה נִּקְרָא בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי שֶׁעוֹבֵד ה' בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא, וְלֹא מְעַכֵּב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ אֶת ה' עַד שֶׁיַּעֲבֹר לְמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן בְּאוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְלֹא מְעַכֵּב אֶת תְּשׁוּבָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ עַד שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה אִשְׁתּוֹ הַמְצִיקָתוֹ וּמַטְרִידָתוֹ, וְכֵן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְלֹא מְעַכֵּב תְּשׁוּבָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ אֶת קוֹנוֹ לִזְמַן מְאֻחָר וְכַיּוֹצֵא, אֶלָּא עוֹבֵד ה' בְּמַצָּבוֹ הָעַכְשָׁוִי, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאִם שָׂמַנִי אֱלֹקִים בְּמַצָּב זֶה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁרוֹצֶה הוּא אֶת עֲבוֹדָתִי בְּמַצָּב זֶה דַּוְקָא, וְהוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילִי.

כְּלָל גָּדוֹל, גֹּל עַל ה' מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (משלי טז ג), שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ יַחְשֹׁב שֶׁהוּא מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאֶה שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְדַּמֵּן לוֹ תָּמִיד מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ, וְלֹא מַה שֶּׁנִּרְאֶה לִבְנֵי אָדָם [טוֹבָה] עַל פִּי שִׂכְלוֹ, כִּי אֶפְשָׁר מַה שֶּׁבְּעֵינָיו טוֹב הוּא רַע לוֹ, רַק יַשְׁלִיךְ הַכֹּל כָּל עִנְיָנָיו וּצְרָכָיו עָלָיו יִתְבָּרַךְ [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נה כג) הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ עכ"ל]. (שו"א מ' הביטחון והתחזקות)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.