חדשות בארץ
האב השכול: "למה? למה רק האויבים מצליחים לעשות אותנו לאוהבים?"
הרב אליהו מירב, אביו של חייל צה"ל יוסף כהן הי"ד שנפל בפיגוע בצומת גבעת אסף, קרא לאיחוי השסעים בחברה ולמציאת הטוב שבכל אחד ואחד: "מה שיבטיח את היותנו לעם אחד זה 'איש אחד'"
- גבי שניידר
- פורסם ג' אייר התשע"ט
הרב אליהו מירב בטקס הזיכרון ביד לבנים, אתמול (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)בבית "יד לבנים" בירושלים נערך אתמול (שלישי) אחר הצהריים טקס זיכרון, שפתח את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. בטקס – בו נכחו ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, אישי ציבור נוספים ובני משפחות שכולות – דיבר הרב אליהו מירב, אביו של חייל צה"ל יוסף כהן הי"ד שנפל לפני מספר חודשים בפיגוע טרור בצומת גבעת אסף בבנימין.
"לכל יהודי באשר הוא יש קשר דם ורוח עם קדושת הארץ", פתח הרב מירב את נאומו. "לנו היושבים כאן – המשפחות השכולות – יש עוד מכנה משותף: אנו טמנו בשר מבשרנו בין רגבי האדמה הקדושה הזו".
"לפני חמישה חודשים איבדנו – אודל רעייתי ואני – את יוסי שלנו, ילד חמד שגידלנו באהבה, חום ומסירות. ילד שהיה סמל ומופת לנתינה, מסירות וגבורה, ונרצח בידי בן עוולה בפיגוע הנורא בגבעת אסף יחד עם חברו יוסף מור-יוסף. שתי נשמות טהורות שבחייהן ובמותן לא נפרדו ועלו בסערה השמיימה. לפני תשע שנים, באותו תאריך בדיוק, איבדנו את חתני אהובי, הרב מאיר חי, בפיגוע בשבי שומרון. היום אנו מחבקים יחד אתכם את זכרם ואת זכר חבריהם, בני היכל הרוגי מלכות בגן עדן, חללי מערכות ישראל לדורותיהם".
הרב מירב הקדיש חלק נכבד מנאומו לקריאה נרגשת לאיחוי השסעים בין חלקיה השונים של החברה. "כשאנו כאן מחובקים ודומעים, ורוח של שלום ופיוס מנשבת בינינו, מיד עולה השאלה: למה? למה רק האויבים מצליחים לעשות אותנו לאוהבים?", תהה. "נראה שליוסי שלנו הייתה תשובה לזה. כי הרבה מעלות טובות היו ביוסי אהובנו, אולם אחת המיוחדות שבהן היא יכולתו להתחבר בטבעיות ובכנות עם אנשים שונים ממנו, וזאת על בסיס עצם היותם. ללא תנאי, תלות, תועלת או אינטרס כזה או אחר".
"יוסי הותיר אחריו חותם המשקף כל כך את יופיו הפנימי", ציין האב השכול. "יוסי הותיר בלבבות רבים את התחושה שמאחורי כל ההבדלים הבולטים והחדים בינינו, מאחורי כל החומות שסוגרות אותנו בתוך עצמנו, יש בסיס הרבה יותר רחב ומשמעותי שמאחד אותנו – אם נרצה ואם לא. הבסיס הזה נמצא אצל כל אחד ואחת, וכשניתן לעצמנו הזדמנות, נגלה בהתרגשות עד כמה האחווה, היא ורק היא, הטבע היותר בסיסי שלנו".
"בשם יוסי והקדושים חללי מערכות ישראל, אני מרשה לעצמי לפנות אליכם, המנהיגים, מתווי דרכו של דור העתיד – מחנכים, מנהלי בתי ספר, תנועות נוער, מדריכים, חונכים וראשי מכינות – ולבקש מכם דבר אחד בלבד: אמצו והנחילו את תורת הנקודה הטובה של רבי נחמן מברסלב".
הרב מירב הסביר כי את מסלול ההתקרבות ההדדית יש להתחיל בהתבוננות בעין טובה, תחילה על עצמנו ובהמשך על הסובב אותנו: "בואו נתחיל בלמצוא את הטוב שבתוכנו. בואו נייקר כל דבר שאנו זוכים לעשות. בואו נרחיב את המעגל ונמצא את הטוב גם בקרובים לנו – בני משפחה, חברים ושכנים. בואו נרחיב את מעגל האור ונמצא את הטוב והמיוחד באנשים ה'שקופים' – הילד החלש בבית הספר, השכן הקשיש, האדם השונה, הנוער המתמודד. בואו נכיר מחדש את האנשים שאיננו מכירים באופן אישי, אבל בכל זאת אנו מחזיקים בעקשנות בדעות קדומות כלפיהם".
"בניגוד לאויבינו, אנו מקדשים בראש ובראשונה את החיים"
"בין היושבים כאן ישנם הורים לא מעטים ממשפחת 'נצח יהודה', הגדוד שיוסי שלנו זכה להימנות על לוחמיו", המשיך הרב מירב. "יוסי, כמו חבריו לגדוד, היה לוחם ומוכן למסור את נפשו בכל רגע עבור כלל ישראל. אני זוכר עד עכשיו איך בשבת האחרונה לחייו הוא ציין בהתרגשות את הכרת הטוב שהוא חש כלפי בורא עולם על הזכות להגן על עם ישראל בגופו".
"אני רוצה לומר לכם משהו על החבר'ה האלה, שהושמצו לאחרונה לצערי. זכיתי להכיר אותם באופן אישי. אני חייב לומר לכם שמדובר לא רק בחיילים המוכנים למסור נפש, אלא באנשים שהחיים קדושים להם. כי בעוד אויבינו מקדשים את המוות, אנו מקדשים בראש ובראשונה את החיים. הביטו סביבכם. אנחנו אי של שפיות בתוך כאוס של דם ואש ותימרות עשן. כי עבורנו מסירות נפש איננה סתירה לחיים".
"התורה מצווה עלינו לזכור ולייקר את כבודם של החללים לאחר נפילתם ולהביאם לקבר ישראל. לפני מספר שבועות הובא לקבורה, במאמצים כבירים ולאחר 37 שנה, החייל זכריה באומל ז"ל. ביום הזה חשוב שנזכור לא רק את החללים אלא גם את אלה שמקום קבורתם לא נודע".
"בעוד מספר שבועות נחגוג את חג השבועות, מתן תורה, המעמד בו היינו לעם סגולה. עמדנו אז כאיש אחד ובלב אחד, מאוחדים ומחוברים. גם היום, מה שיבטיח את היותנו לעם אחד זה 'איש אחד'. אנחנו מחויבים להכיר ולכבד את לומדי התורה, הממיתים עצמם באוהלם של תורה כשליחי ציבור, תוך ויתור על העולם הזה ומתוך תחושת שליחות עבור כל העם היושב בציון. בתורתם הם מבטיחים לנו את קיומנו הנצחי כאן".
"כ- 46 שנים חלפו מאז מלחמת יום כיפור, מאז הוזנקתי יחד עם חבריי אל מעבר לקווי האויב, כשאנו מחרפים נפשנו מול צבאות ערב שפתחו נגדנו במערכה משולבת. ספגנו אז אבדות קשות, אך בחסדי שמיים ניצחנו. אבל זה לא הניצחון הסופי שלנו. הניצחון אליו אנחנו מקווים יהיה כאשר יתקיים בנו מאמר הכתוב בישעיהו: 'לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. השם עוז לעמו יתן, השם יברך את עמו בשלום", חתם הרב מירב את דבריו.