מזהמים, לא ממוחזרים וחוזרים לגופנו: 9 עובדות מעוררות מחשבה על כלים חד פעמיים

קמתם בבוקר, שתיתם כוס קפה. אכלתם ארוחת בוקר מהירה. נכנסתם להתקלח, ובדרך גם ניקיתם את האוזניים.

בדרך לעבודה קניתם כוס שוקו חם, ואולי, לטובת הבריאות, איזה סלט מרענן.

בצהריים נתתם לילדים לשתות, הרבה. חם היום. ואז הגשתם להם ארוחת צהריים, ובהמשך גם ארוחת ערב.

באלו כלים השתמשתם בשביל כל הרפתקאות היום שלכם?

סביר להניח שלפחות בשביל חלק מן הפעולות שמנינו, אתם משתמשים באופן קבוע בכלי פלסטיק חד פעמיים. הכלים החד פעמיים הפכו נפוצים יותר ויותר בעשורים האחרונים. הם נוחים לשימוש, חוסכים את הצורך ברחיצת כלים, מאפשרים גיוון בקלות ובאופן כללי, חביבים מאד על מרבית התושבים בארץ. מצד שני, בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לא – השימוש המרובה בכלים חד פעמיים פוגע באיכות הסביבה. מה אתם באמת יודעים על כלים חד פעמיים, ועד כמה באמת חשוב לנסות להימנע מהשימוש בהם?

1. ישראל נמצאת במקום השני בעולם בצריכה של כלים חד פעמיים, כאשר הראשונה היא ארצות הברית. הסיבה היא כנראה תרבות האירוח שרווחת כאן בארץ יותר מאשר במקומות אחרים. לתשומת לבכם, 30% מהכלים החד פעמיים נרכשים על ידי הציבור החרדי. משתמשים "כבדים" נוספים בחד פעמי הם הדרוזים.

2. בכמה כלים חד פעמיים אנחנו משתמשים? ובכן, רק טיפה מן הים: מספר כוסות הפלסטיק החד פעמיות שנמכרות עבור שתייה קרה ברשת קופיקס בלבד בשנה אחת עומד על לא פחות ממיליון. ואם תהיתם כמה כסף מגלגלת תעשיית החד פעמי, שימו לב: מחזור המכירות השנתי של כלים חד פעמיים – בשוק הביתי והמוסדי גם יחד בישראל עומד על סכום שבין 2 ל-6 מיליארד שקלים.

3. כמות הכלים החד פעמיים שממוחזרת בישראל תפתיע אתכם: בדיוק 0% מן הכלים החד פעמיים בישראל מגיעים למחזור. כן, לא טעינו. אין בארץ מחזור של כלי פלסטיק. המשרד לאיכות הסביבה טוען שהמחזור של הכלים הללו קשה עד בלתי אפשרי, מכיוון שהכלים מלוכלכים במזון וקשה לנקות אותם ולהפריד אותם משאר הפסולת. בנוסף, האיכות של הכלים החד פעמיים בארץ נמוכה, כך שהמאמץ למחזר אותם פשוט אינו משתלם.

4. ואכן, כדאי שתדעו שכ-15% מן הכלים החד פעמיים הנמכרים בארץ אינם עומדים בתקן הישראלי, הדורש כמות מסוימת של חומר שיכול להתפרק בקומפוסטר ביתי.

5. את התוצאות רואים באשפה: 6% מתוך פסולת הפלסטיק אשר נאספת בישראל מורכבת מכלים חד פעמיים. ובמספרים ברורים יותר: 60,000 טונות של כלים חד פעמיים נאספים מידי שנה באשפה של ישראל.

6. נו, וכל זה באמת נורא כל כך? ובכן, מומחים שעוסקים בנושא טוענים שכן, מאד. המיקרופלסטיק שנמצא בכלים החד פעמיים מגיע לגופנו בדרכים שונות בעקבות השימוש בכלים הללו, וגורם, לדברי החוקרים, לנזקים חמורים, כמו סוגים שונים של סרטן, פגיעות הורמונאליות ואפילו פגיעה באינטליגנציה אצל ילדים. ישנם תנאים שמגבירים את הסיכון של זליגת החומרים הבעייתיים אל תוך המזון שאנו אוכלים: מזון שומני, למשל, חום, קרינת UV וגם טלטול של הפלסטיק.
מלבד הבעיות הבריאותיות הישירות, הכלים החד פעמיים מגיעים לימים ולנהרות ופוגעים בבעלי חיים שבולעים אותם; הם יוצרים זיהום בשטחים ציבוריים, במיוחד בחופים, ועוד.

7. כמה עולה ההתמודדות עם הנזקים הללו? הנתון הזה אינו לקוח מישראל בלבד אלא מכל העולם, ובכל זאת: 75 מיליארד דולר מושקעים בכל שנה בטיפול בנזקים שנגרמים מפסולת הפלסטיק, כמו למשל הוצאות ניקיון, אכיפה בחופים, נזקים שנגרמים לבעלי חיים ימיים, נזקים בדייג, בספנות, בתיירות ועוד.

8. ולמרות זאת, אנחנו לא ממש לומדים לקח. בין השנים 2015-2018 עלתה צריכת הכלים החד פעמיים בישראל ב-10%!

9. במדינות שונות מנסים להגביל את השימוש בכלים חד פעמיים. החל משנת 2020 ייכנס לתוקפו חוק בצרפת, אשר יחייב את הכלים החד פעמיים להכיל לפחות 50% חומר המתכלה בקומפוסטר ביתי. החל מינואר 2021 ייאסרו מוצרים חד פעמיים שונים למכירה בשוק האירופי. בין המוצרים האסורים ייכללו צלחות וסכו"ם חד פעמיים, קשי שתיה, בוחשנים וגם מקלוני אוזניים מפלסטיק ומקלות פלסטיק המיועדים לשימוש בבלונים.