הצצה לעולם החסידות: כל מה שרציתם לדעת על תנועת החסידות

תנועת החסידות – מתי נוסדה, ומדוע?

תנועת החסידות היא תנועה מן הגדולות בתנועות שידעה ההיסטוריה היהודית, והוקמה לפני כ-250 שנה על ידי הבעל שם טוב. זוהי שיטה בעבודת ה' שהביאה חיות חדשה למיליוני יהודים.

היתה זו תקופה קשה לעם ישראל. עשרות אלפים נהרגו בפרעות שחוללו הקוזאקים האכזריים של חמלניצקי; רבבות נסחפו בלהט המשיחי שעורר שבתי צבי והתאכזבו לגלות כי הוא היה משיח שקר. על רקע מאורעות עצובים אלו, נולד בעיירה טלוסט רבי ישראל הבעל שם טוב. לימים נאמר כי שמו ישראל זהה לשם עם ישראל; לידתו הייתה כמוה כקריאת התעוררות לעם שהיה שרוי בעילפון רוחני.

למה ייסד הבעל שם טוב את תנועת החסידות? השפל והמשבר האמוני בתקופה שלפני הקמת תנועת החסידות. צפו:

רבי ישראל נולד להוריו לעת זקנותם, ובהיותו בן 5 התייתם משניהם. על ערש דווי קרא אביו אליעזר לבנו ואמר לו: "אל תירא מאיש מלבד מה' אחד. אהוב כל יהודי בכל לבבך וכל נפשך". לימים הפכו שתי הנחיות אלו לבסיס תורתו של הבעש"ט.

רבי ישראל ייסד את תנועת החסידות, שהתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה. תלמידיו, בראשות המגיד ממזריטש, פיתחו את תורתה והפיצוה. הגותה של החסידות הושפעה בדורותיה הראשונים מקבלת האר"י, תוך הדגשת מספר עקרונות, שיפורטו להלן.

לקריאה נוספת אודות הבעל שם טוב, לחצו כאן או כאן. 

לקריאה נוספת אודות המגיד ממזריטש, לחצו כאן. 

עקרונות החסידות

החסידות מבוססת על מספר עקרונות:

1. לית אתר פנוי מיניה - האלוקות נוכחת גם בעולם השפל התחתון הזה, בכל פרט ופרט, ובפרט באדם התחתון, שאין בו שום דבר, לא שום אבר ולא שום תנועה מה שלא יהיה לבוש לכח אלוקי הטמיר וגנוז בו, וכן בכל הדברים הנמצאים בעולם ולית אתר פנוי מיניה. ידועים דבריו של הבעל שם טוב: "בכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם". אחד העקרונות של תנועת החסידות היא כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול נמצא ה' יתברך.

משל ידוע של הבעל שם טוב (מובא בספר 'הדגל מחנה אפרים') אודות המלך שהקיף את עצמו בשבע חומות איומות. כל אחת בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עיניים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.

לפי שיטתו של הבעל שם טוב אפילו עלה שנופל מעץ - בהכרח יש בדבר השגחה פרטית, כיוון שאין כל מציאות שאין בה מציאות אלוקית, אם כן לא יתכן שתתבצע אפילו פעולה אחת מראשית הבריאה עד סוף שבעת אלפי שנות קיומה - שאין בה מציאות השגחה פרטית.

2. השמחה וההתלהבות בעבודת ה'. החסידות הדגישה מאוד את חשיבות השמחה, התלהבות והלהט נפשי בעבודת ה', ושללה מאד את העבודה כמצוות אנשים מלומדה.היא גרסה שכשהאדם שרוי בעצבות - איננו יכול להתעלות.

3. דבקות בה' יתברך. חשיבות יתירה נתן הבעל שם טוב לכח המחשבה, וקבע כי "במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם הוא כולו". גם בעבודת התורה והתפילה מדגיש הבעל שם טוב מאוד את חשיבות דביקות המחשבה בשורש האותיות שהיא האור אין סוף, וכן הבעל שם טוב מדריך את האדם לדבק מחשבתו תמיד אל השכינה הקדושה.

4. קירוב היהודים הפשוטים -  אחד מעקרונות החסידות הוא שבשמים יש יותר נחת רוח כאשר יהודי פשוט מברך את הקב"ה ומודה על פרנסתו, מכל הייחודים והכוונות שהצדיקים עושים. הבעל שם טוב היה מקרב ומחבב דווקא את היהודים הפשוטים, אשר פעמים ואפילו לא ידעו קרוא וכתוב, והיה מעודדם ומשדלם לברך ולהודות לקב"ה, הוא היה מסתובב מכפר לכפר ומתעניין בשלום האנשים, כדי שיוציאו משפתם את התודה לקב"ה.

הנהגות החסידות

בראש כל חסידות ניצב רבי, המכונה "אדמו"ר", ראשי תיבות של המילים: אדוננו מורנו ורבנו. האדמו"ר מקבל בדרך כלל את תוארו בירושה. ההשתייכות לחסידות מסוימת הינה לרוב משפחתית, כאשר החסיד מתחנך על פי עקרונות החסידות אליה נולד.

במהלך 300 השנה האחרונות נוצרו מאות חסידויות עצמאיות, גדולות וקטנות, ולכל אחת מסורותיה ודגשיה.

נוסח התפילה של החסידים נבדל מהנוסח האשכנזי ומנוסח עדות המזרח. החסידים מתפללים בנוסח ספרד, שהוא הרכבה של סדר התפילה של האר"י עם סדר התפילה האשכנזי.

ברוב החסידויות מקובל לטבול במקווה מדי יום, וכמעט כולם טובלים לפחות בערב שבת. רוב החסידים נוהגים להניח תפילין של רבנו תם, בנוסף לתפילין של רש"י, לרוב אחרי החתונה.

חומרות ומנהגים רבים משתנים מחסידות לחסידות.

בחסידויות רבות נהוג לקיים "חבורות", כלומר: קבוצות קטנות של חברים הלומדים יחד מדי פעם, ומלבנים את עקרונות החסידות ועניינים שונים בעבודת ה'.

אחד המנהגים בחסידות הוא עריכת 'טיש' על ידי הרבי. 'טיש' (שולחן באידיש) הוא טקס בו נאספים החסידים לשבת או חג עם הרבי, משתתפים עמו בסעודות מן הקידוש ועד למלווה מלכה. במהלך ה'טיש' מוסר הרבי דברי תורה ודרשות, ובמוצאי השבת דברי התורה מועלים על הכתב על ידי החסידים. גם חתונות וחגיגות אחרות של משפחת האדמו"ר הן אירועים שבהם מתכנסים רוב החסידים כדי להשתתף בשמחת רבים.

לבוש חסידי

הביגוד החסידי הוא זה שהיה נהוג בקרב יהדות מזרח אירופה עד המאה ה-20. אחד הפריטים הבולטים הוא השטריימל - כובע פרווה מרשים הנלבש בשבתות, חגים ואירועים מיוחדים. בעוד השטריימל נפוץ בקרב חסידים יוצאי הונגריה, גליציה, רוסיה ורומניה, הספודיק,- הגבוה ממנו וצבעו נוטה לשחור - מקובל בקרב חסידי פולין.

אביזר לבוש חסידי נוסף הוא הגרטל. זהו אבנט בד שהחסידים משתמשים בה בשעת התפילה. ישנם סוגים שונים של גרטל, וזהו סימן זיהוי נוסף בין החסידויות השונות. רוב החסידים לובשים גם קפוטה, מעיל שחור ארוך.

לבוש מהווה רכיב חשוב בעולם החסידי; לחצרות מסוימות יש פריטים אופייניים המיוחדים להן, וניתן לזהות את חבריהן לפיהם. ישנם גם פריטי לבוש המשותפים למרביתן.

מרבית החסידויות מדברות באידיש, ומשמרות בכך את המורשת המזרח-אירופאית.

(צילום: shutterstock)

אלו חסידויות יש?

כיום, קיימות מאות חסידויות. חלק מהן גדולות מאוד ומונות עשרות אלפי משפחות, וחלק מהן קטנות הרבה יותר. בין החסידויות הגדולות ניתן למנות את:

חסידות סאטמר – סאטמר היא החסידות הגדולה בעולם, שידועה בהתנגדותה החריפה ביותר לציונות, שהיתה בהנהגתו של רבי יואל טייטלבוים, בעל "ויואל משה". בשל כך, רוב ככל החסידים מתגוררים בארצות הברית בקהילות חרדיות.

חסידות חב"ד  - חסידות חב"ד נוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי- "בעל התניא" (ספר היסוד של חב"ד) שמוכנה בפי חסידיו "האדמו"ר הזקן", מבכירי תלמידי המגיד ממזריטש (הדור השלישי לחסידות). אחריו המשיכו באדמו"רות "האדמו"ר האמצעי"- רבי דב בער, "הצמח צדק"- רבי מנחם מנדל, "אדמו"ר מוהר"ש"- רבי שמואל שניאורסון, "הרבי הרש"ב"- רבי שלום דובער שניאורסון, "הרבי הריי"צ"- רבי יוסף יצחק שניאורסון ו"הרבי" - רבי מנחם מנדל שניאורסון. שני האדמו"רים האחרונים הקימו מפעל ענק חובק עולם של הפצת תורה ומצוות והחזרה בתשובה, אשר שליחיו ברחבי העולם דואגים ליהודים ומפיצים יהדות במסירות רבה. חב"ד מתנהלת כשורה של מוסדות שיש להם הנהגה מרכזית אך לא אדמו"ר.

חסידות ברסלב – גם חסידות ברסלב, בדומה לחב"ד, מתנהלת ללא אדמו"ר. רבי נחמן מברסלב הוא יוצר חסידות רגשית של שמחה ודבקות. בשל גודל אישיותו לא העמידה החסידות רבי אחר אחריו (למרות שהיו חלק מתלמידיו שהנהיגו את החצר, כדוגמת רבי נתן מברסלב, אך לא בדרך של אדמו"רות), והיא ממשיכה להתקיים עד היום בלא רבי, וחסידיה קשורים מאד לרבי נחמן. החסידות כיום כוללת ענפים וזרמים רבים מאד, בתוכם גם חוגים רבים של בעלי תשובה, אשר תורת רבי נחמן החודרת אל המקומות הרחוקים שובה את לבבם.

חסידות גור –  בהנהגת אדמו"רי משפחת אלתר. זוהי החסידות הגדולה ביותר בישראל.

חסידות בעלזא – בהנהגת אדמו"רי משפחת רוקח. כיום, בעלזא היא החסידות השנייה בגודלה בישראל לאחר גור.

חסידות ויז'ניץ - מהגדולות שבחסידויות טרנסליבניה. אדמו"ריה שייכים למשפחת הגר. במהלך השנים התפצלה החסידות לשניים: ויז'ניץ וסערט ויז'ניץ.

חסידות קרלין - נוסדה על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין- תלמיד המגיד ממזריטש, וידועה בניגוניה המיוחדים והרבים. לחסידות קרלין יש פלגים שונים, ביניהם: קרלין-סטולין, פינסק-קרלין, קהל חסידי ירושלים ועוד.

חסידות צאנז - הוקמה על ידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל "דברי חיים". מבין תולדות חסידות צאנז: צאנז-קלויזנבורג (שהיתה בהנהגתו של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם), צאנז-ז'מיגרד, צאנז-לבוב, ועוד.

להרחבה אודות חסידות צאנז, לחצו כאן.

לקריאה אודות האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, שהקים את החסידות מאפר לאחר השואה, לחצו כאן.

לקריאה אודות האדמו"ר מקאליב, שהקים מחדש את חסידות קאליב לאחר השואה, לחצו כאן.

חסידויות נוספות, קטנות יותר: אלכסנדר (שנכחדה בשואה כמעט כליל), וורקא, לובלין, פילוב, סוקלוב, אמשינוב, ביטשקוב, סטרופקוב, שינאווא, טשאקווא, שומרי אמונים, סקווירא, רחמיסטריווקא, טולנא, ביאלה, אוז'רוב-חנצ'ין, טשרנוביל, באבוב, ליזנסק, לעלוב, בוסטון, דושינסקי, סיגעט, סוכטשוב, סקווירא, פרימישלאן, פשיסחא, רוזין, בוהוש, חוסט, פיאסצ'נא, דאראג, אשלג, זוועהיל, מחנובקא, מודזיץ, מונקאטש, מישקולץ, נדבורנא, סלונים, ספינקא, ערלוי, שטפנשט, קאליב, קומרנא, בויאן ועוד.

להרחבה אודות חסידות סלונים, לחצו כאן.

היכן מתגוררים החסידים, וכמה מונה כל חסידות?

סקר דמוגרפי שערכה אוניברסיטת פרינסטון בשנת 2016 מעלה כי קיימים כ-129,000 משפחות חסידיות. הריכוז הגדול בעולם מצוי בניו יורק, שם מתגוררים כ-34,000 בתי-אב, בעיקר בשכונות ויליאמסבורג, בורו פארק וקראון הייטס. הריכוז השני בגודלו היא ירושלים עם 16,000 משפחות, ולאחריה בני ברק עם 13,000. בניו יורק נמצאים היישוב מונסי, שבו שוכנת חסידות ויז'ניץ מונסי והיישובים העצמאיים קריית יואל (חסידות סאטמר) וניו סקוור (חסידות סקווירא).

בישראל קיימות קהילות חסידיות גדולות באשדוד, בית שמש, חיפה, נתניה, אלעד, מודיעין עילית וביתר עילית.

בבריטניה המוקד העיקרי היא סטמפורד היל שבצפון לונדון, ובה מתגוררות כ-5,000 משפחות חסידיות, וכן במנצ'סטר ובסביבה.

ריכוז חסידי גדול נוסף היא אנטוורפן שבבלגיה, עם 1,775 בתי-אב. בקנדה, ביישוב קריית טאש הסמוך למונטריאול, מתגוררים חסידי טאש.

קהילות נוספות קיימות בכ-1,350 יישובים בעולם, מתוכם 526 בארצות הברית, שבה כ-53,000 משפחות חסידיות, ו-369 יישובים בישראל, שבהן 62,000 משפחות חסידיות. חסידי חב"ד המהווים שלוחים של הרבי, מתגוררים כמעט בכל פינה על פני הגלובוס.