מעניין

בין טאקי לרמיקוב: 6 עובדות מעניינות על משחקים שפותחו בישראל, וזכו להצלחה עצומה

איזה משחק בינלאומי הומצא כתוצאה מלחץ השלטון הקומוניסטי, ולאיזה משחק יש חיקויים המותאמים למגזר החרדי? דברים שלא ידעתם על משחקים ישראליים

לצפייה בתמונה

לחץ כאן
אא

במה הילדים שלכם משחקים אחר הצהריים, כשהם חוזרים מהלימודים? האפשרויות, כמובן, אינסופיות. אפשר לשחק בחוץ, בכדור, בקלאס, בחבל או במשחקי חברה וספורט אחרים; אפשר לשחק במשחקי חשיבה או לחילופין במשחקים אלקטרוניים; אבל אחת הבחירות האהובות על ילדים בכל הגילאים, שלא נס ליחה גם היום, היא כמובן משחקי הקופסה.

מי לא מכיר אותם? הם גודשים את המדפים בחנויות הצעצועים ומציעים משחק מהנה, לעיתים קרובות יחד עם שיפור של מיומנויות מסוגים שונים. ישנם משחקי קופסא פשוטים, שמיועדים למטרה מסוימת וכדומה, אך אינם עומדים במבחן הזמן. לעומת זאת, ישנם משחקים שכבר עשרות שנים משחקים בהם דורות על דורות של ילדים (וכן... לפעמים גם מבוגרים).

אך האם ידעתם שחלק לא מבוטל מן המשחקים האלה, שאתם וילדיכם משחקים בהם, הומצאו, פותחו ובחלקם אף יוצרו בארץ? הנה 6 עובדות מעניינות על משחקים שפותחו בישראל – וזכו להצלחה עצומה, בארץ וגם בעולם.

1. רמיקוב

המשחק המוכר "רמיקוב" נחשב לאחד משלושת משחקי הקופסה הנפוצים ביותר בעולם – יחד עם מונופול ו"שבץ נא" (scrabble). המשחק הכה פופולארי הזה הומצא, או ליתר דיוק פותח, בישראל, על ידי אדם בשם אפרים הרציאנו. משחק הרמי המקורי היה משחק קלפים, אך בתקופת השלטון הקומוניסטי הוא נאסר, בדומה למשחקי הימורים בקלפים. אפרים הרציאנו התגורר ברומניה הקומוניסטית, והגה רעיון מעניין: לשחק בדיוק אותו משחק – אך באמצעות אבנים, בדומה לאבני דומינו. כך יכלו הוא ומשפחתו להמשיך לשחק במשחק האהוב עליהם.

כאשר עלה הרציאנו לארץ, הוא החליט לייצר שוב את המשחק, והכין 6 יחידות של המשחק במו ידיו, בצביעה ידנית של כל אריח. נדרש מאמץ לא מועט כדי לשכנע בעל חנות כלבו לשווק את המשחק, אך מרגע שהצליח בכך – ההזמנות החלו לזרום, והשאר – היסטוריה.

אגב, בנו של הרציאנו, מיכה הרציאנו, עומד היום בראש חברת המשחקים הישראלית המוכרת – קודקוד.

2. נחש מי

לפני כ-40 שנה חשה אורה קוסטר ברע. כדי להעסיק את בנה בן ה-5 בזמן שנחה במיטתה, היא הכינה לו משחקי לוח עם קוביות. מכר הציע לשווק את המשחקים הללו, ואורה ובעלה, תיאו, נכנסו לתחום של פיתוח משחקים. אחד המשחקים המוכרים ביותר שיצאו מתחת ידיהם הוא המשחק "נחש מי", אשר נמכר בכל העולם במספר גרסאות שונות – כולל גרסאות חיקוי המותאמות לציבור החרדי, עם תמונות של שומרי מצוות.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)

3. טאקי

משחק הטאקי הוא המשחק המוכר ביותר של היוצר חיים שפיר, אשר חתום על לא מעט משחקים פופולאריים, בארץ ובעולם. שפיר פיתח את המשחק על בסיס משחק ותיק שהכיר, והבין כי מדובר במשחק מוצלח כאשר נתן אותו לבנו ולאחיינו ופרש לישון – וראה אותם עדיין משחקים בו כאשר קם מן השינה. חיים שפיר משקיע רבות בפיתוח של חוקי המשחקים אותם הוא מייצר (הוא אחראי גם על משחקים מוכרים אחרים, כמו 7 בום, תפוס ת'כוס, RACE ועוד), ומציע לילדים שרוצים ליהנות באמת מהמשחק – להקפיד לשמור על החוקים.

4. חיקויים

אחת התופעות המתסכלות שפוגשים מפתחי המשחקים היא תופעת החיקויים. לרמיקוב, לנחש מי ובעצם כמעט לכל משחק איכותי שיוצא לשוק מצטרפים לאחר זמן לא רב גם חיקויים. המטרות לחיקוי משתנות: לרוב מדובר בניסיון למכור מוצר זול יותר, אך לפעמים, כמו במקרה של "נחש מי", כפי שכבר אמרנו, המטרה היא התאמה לקהלי יעד שונים. החיקויים, כמובן, פוגעים במפתחים, אשר מקבלים תמלוגים עבור כל משחק שפתחו שנמכר בשוק – אך לא עבור החיקויים... עם זאת, מפתחי משחקים רבים מספרים כי הם אינם נלחמים בחיקויים, ולהיפך – רואים בכך אות לכך שהצליחו לייצר משהו איכותי באמת.

בארץ נפוצים לעיתים חיקויים ישראליים למשחקים פופולאריים בחו"ל. כך, למשל, היה פופולארי בעבר בארץ המשחק "ריכוז" – שהיה, למעשה, גרסה ישראלית של המונופול המוכר.

5. משחקים ישראליים בחו"ל

מרבית מפתחי המשחקים בארץ אכן עובדים בתחום במשרה מלאה, ולשם כך לומדים תחומים פסיכולוגיים והתפתחותיים, כדי לנסות להבין איזה משחק יעניין את קהל היעד, ומה לא "יתפוס" בשוק. חלק מן המפתחים עושים זאת בארץ, ואילו אחרים יוצאים ישירות לתערוכות בחו"ל, שם הם יכולים להציג את רעיונותיהם למשווקים ממדינות שונות, ולהגדיל את הסיכוי שהרעיון שלהם יימכר.

תגיות:משחקטאקירמיקוב

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה